פלוני נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 2361/07 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 2361/07 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט ח' מלצר המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת, מיום 28.2.07, בתיק פל. 203/06, שניתן על ידי כבוד השופט ה' חטיב תאריך הישיבה: כ"ז בתשרי התשס"ח (09.10.07) בשם המערער: עו"ד שפיגל דוד בשם המשיבה: בשם שירות המבחן: עו"ד אבי וסטרמן גב' שלומית מרדר פסק-דין השופט א' א' לוי: המערער והמתלונן עבדו בחודש יוני 2006 כמלצרים באולם שמחות. בין השניים פרץ ויכוח שבמהלכו הטיח המערער אבן בפניו של המתלונן. השניים חזרו ונפגשו בשעת לילה מאוחרת בגן ציבורי, וכאשר הויכוח ביניהם התלהט, שלף המערער סכין מטבח בה הצטייד מבעוד מועד, ודקר את המתלונן בצדו השמאלי של גופו ונמלט. כתוצאה מתקיפתו אובחנו אצל המתלונן חבלות גופניות חמורות ביותר, וביניהן חתך והמטומה בטחול, חתך בסרעפת וכניסת דם לריאות. המערער הודה בעובדות האמורות, ובעקבות כך הרשיעו בית המשפט המחוזי בעבירות של חבלה בנסיבות מחמירות, פציעה בנסיבות מחמירות והחזקת סכין שלא כדין, עבירות לפי סעיפים 333 ו-334 בנסיבותיו של סעיף 335(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, וכן סעיף 186 לחוק. בגין כל אלה נדון המערער ל-12 חודשי מאסר, 16 חודשים מאסר על-תנאי, והוא חויב לפצות את המתלונן בסכום של 10,000 ש"ח. בערעור שבפנינו הלין תחילה המערער כנגד ההחלטה להרשיעו, אולם בפתח-הדיון הודיענו בא-כוחו, עו"ד ד' שפיגל, כי הוא מצמצם את הערעור לעונש בלבד. לעניין זה נטען, כי בית המשפט המחוזי לא הקפיד לקיים את מצוות המחוקק להעדיף בעניינם של קטינים דרכי טיפול על דרכי ענישה; לא נתן משקל הולם לשינוי הרב שחלף באורח חייו של המערער הנוהג מאז האירוע כאדם נורמטיבי, מצטיין בלימודיו ותורם לקהילה; מאסרו עלול להיות כרוך בנזק בלתי הפיך לעתידו ולסיכול גיוסו לצה"ל בכלל וליחידה מובחרת, בפרט. כמו כן, הופנינו להמלצתו של שרות המבחן אשר חזר והביע את הדעה, כי נכון להסתפק במאסר על-תנאי שיהא משולב במבחן, ולחלופין, להשית על המערער מאסר בו יוכל לשאת בדרך של עבודות שרות. אין בידינו להיעתר לערעור. לא נעלמו מעינינו מעלותיו של המערער והשבחים שהרעיפו עליו כל אלה הבאים עמו במגע. אולם, מנגד, ניצב אירוע חמור שהמערער נטל בו חלק. על רקע של סכסוך אשר רבים כמותו, הוא החליף מהלומות עם המתלונן, ודעתו לא נתקררה עד שפגע עם אבן בפניו. אולם, מעשה זה, על אף חומרתו, מתגמד נוכח האלימות בה נהג המערער בהמשך. הוא הגיע למפגש יזום עם יריבו כאשר הוא נושא עמו סכין, ואת כלי המשחית הזה הוא נעץ בגופו של קורבנו. זהו ביטוי קיצוני לאלימות שפשתה כנגע בחברה הישראלית, וגם על בני הנעורים לא פסחה. כעניין שכמעט הפך לשגרה אנו שבים ושומעים על צעירים השולפים סכינים, וללא היסוס עושים בהן שימוש כדי "לחסל חשבונות" או להשיב ליריביהם כגמולם. התרענו בעבר וחזרנו והתרענו כנגד תופעה מסוכנת זו שלא מעט שילמו את מחירה בחייהם, ואחרים בפציעות בגופם. אולם, נראה שלא הכל מקפידים לשנן את המסר ששיגרו בתי המשפט, ועל כן אין מנוס מלנהוג בעבריינים בתחום זה ביד קשה, ואם בדרך זו ינצלו חייו של קורבן נוסף, דיינו. נוכח האמור, אנו מחליטים לדחות את הערעור. המערער יתייצב לשאת בעונשו במזכירות בית המשפט המחוזי בנצרת, ביום ט' בחשוון התשס"ח (21.10.07), עד לשעה 11:00. ניתן היום, כ"ז בתשרי התשס"ח (09.10.07). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07023610_O06.doc אז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il