ג'מאל מוחמד פרח טוויל נ. מפקד כוחות צה"ל באיו"ש

פסק-דין בתיק בג"ץ 2357/09 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2357/09 בפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופט ח' מלצר העותר: ג'מאל מוחמד פרח טוויל נ ג ד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל באיו"ש 2. בית המשפט הצבאי לערעורים 3. שירות הביטחון הכללי 4. התובע הצבאי עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: י' באייר התשס"ט (04.05.2009) בשם העותר: עו"ד ג'ואד בולוס בשם המשיבים: עו"ד רועי-אביחי שויקה פסק-דין העותר נתון במעצר מינהלי מאז ינואר 2009, לאחר שהועמד לדין פלילי בבית משפט צבאי בגין עבירות של חברות ופעילות בארגון החמאס. העותר הוא מבכירי החמאס באזור והוא נבחר לראשות עיריית אל-בירה עוד בהיותו במעצר מינהלי ב-2005. מאז שנת 2002 היה העותר בכלא, תחילה ריצה תקופת מאסר פלילית של שלוש שנים ואחר כך היה נתון במעצר מינהלי. נגד המעצרים המינהליים של העותר הוגשו עתירות בעבר וכל העתירות נדחו לאחר עיון בחומר חסוי. צו המעצר המינהלי האחרון ניתן ב-10.2.2009. מהחומר החסוי שעיינו בו בהסכמת בא-כוח העותר, עולה כי מדובר בפעיל בכיר ובעל מעמד בארגון החמאס, אשר גורמי הביטחון מצביעים על חשש ממשי לביטחון האזור עקב פעילותו. בדצמבר 2007 שוחרר העותר ממעצרו המינהלי הקודם ובמשך תקופה של שנה לערך היה העותר משוחרר. מהחומר שלפנינו עולה כי משך תקופה זו לא חדל העותר מפעילותו לקידום מטרות החמאס ועקב פעילות בארגון החמאס נעצר מחדש וכאמור הועמד לדין פלילי על חברותו ופעילותו בארגון עוד בעבר בשנת 2005 ובדצמבר 2007. מכאן ואילך השתלשלות העניינים הכרוכה במעצרו היתה יוצאת דופן ועל כך הלין בפנינו בטיעוניו, בא-כוחו עו"ד ג'ואד בולוס. לאחר הגשת כתב האישום נתבקש מעצרו של העותר עד תום ההליכים. השופט שדן במעצר הפלילי החליט על שחרורו לתנאי חלופה והתביעה נמנעה מהגשת ערעור על ההחלטה. במקום להגיש ערעור הוצא בידי המפקד הצבאי צו מעצר מינהלי, שעקף למעשה את החלטת השחרור של הערכאה הפלילית. במסגרת המעצר המינהלי, מטבע הדברים, הוצג בפני השופט חומר חסוי שהובא בפניו, אך על-פי הטענה ללא הסבר וללא הצגת מלוא הנימוקים למעצר המינהלי. השופט החליט בנסיבות אלה על קיצור מהותי של המעצר המינהלי ולפי החלטתו היה מקום לסיים את המעצר המינהלי ב-5.3.2009. החלטת בית המשפט הצבאי בביקורת השיפוטית ניתנה עוד ב-12.2.2009 ורק למעלה משלושה שבועות לאחר מכן הגישה התביעה הצבאית ערעור על הקיצור ובית המשפט לערעורים לאחר שעיין בכל החומר החסוי, השיב את צו המעצר על כנו והוא בתוקף עד 9.8.2009. נוכח השתלשלות העובדות המתוארת לעיל, ניתן להבין את הטרוניה שהעלה בפנינו בא-כוח העותר; התביעה הצבאית אכן היתה רשאית לפנות למסלול המעצר המינהלי, נוכח ההבדל שבין תכלית המעצר והראיות שבסיס המעצר השונות מאלה שבתיק הפלילי. אף על פי כן היה זה ראוי לבחור במסלול המתאים ולפעול בהתאם לו בעקביות תוך התאמה לתכלית המעצר המבוקש. התלבטנו לא מעט באשר להמשך מעצרו של העותר וזאת רק בשל הפגמים שנפלו בטיפול בעניינו. בסופם של השיקולים הגענו למסקנה כי עקב מעמדו הבכיר של העותר בפעילות בארגון החמאס והפעילויות שעסק בהן בתקופה בה היה משוחרר ממעצר, הרי לעת הזו גובר השיקול של הסיכון הביטחוני על יתר השיקולים. אנו ממליצים שעם פתיחת המשפט הפלילי שנדחה לבקשת הסניגור לחודש יוני, תשקול התביעה מחדש עמדתה אם אכן יש מקום לשוב ולבקש את מעצרו עקב האישום הפלילי בין בהגשת ערעור ובין אם יחול שינוי בנסיבות יוכלו לפנות לעיון מחדש ככל שהדבר ניתן מבחינה דיונית. בשל השתלשלות העובדות המתוארת לעיל אנו רואים כי יש מקום להגביר את הפיקוח על המשך מעצרו המינהלי של העותר. ולפיכך החלטנו לקצר את תקופת המעצר המינהלי ולהעמידה על מעצר עד ליום 30.6.2009. ניתן היום, י' באייר התשס"ט (04.05.2009), בפני באי-כוח הצדדים. ה נ ש י א ה ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09023570_N02.doc דז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il