ד"ר שוורץ סיגל נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח'

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2349/20 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט י' אלרון העותרת: ד"ר סיגל שוורץ נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הארצי לעבודה 2. בית הדין האזורי לעבודה בחיפה 3. מדינת ישראל - משרד הביטחון עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: עו"ד חדי אורון פסק-דין השופטת ע' ברון: 1. לפנינו עתירה לביטול החלטת בית הדין הארצי לעבודה (כבוד השופטת ח' אופק גנדלר) מיום 2.1.2020 ב-בר"ע 47035-09-19, שבגדרה נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בחיפה (כבוד השופטת א' רש) מיום 4.9.2019 ב-סע"ש 24452-03-13 (להלן: בית הדין הארצי ו-בית הדין האזורי, בהתאמה). בית הדין האזורי הורה בהחלטתו על דחיית בקשתה של העותרת לתיקון כתב תביעה שהוגש מטעמה, ובעתירה מבוקש כי נורה על החזרת הדיון בתיק לבית הדין האזורי "לשם מיצוי זכותה החוקתית של העותרת לבירור התובענה המתוקנת". עובדות המקרה פורטו בהרחבה בהחלטתו של בית הדין האזורי, ואין צורך להכביר מילים. בתמצית יצוין, כי העותרת היא רופאה תעסוקתית במקצועה שהועסקה על ידי משרד הביטחון כאזרחית עובדת צה"ל בשנים 2007-1999. בשנת 2013 הגישה העותרת לבית הדין האזורי תביעה נגד המדינה, לתשלום פיצויים בסך של 875,000 ש"ח בגין פיטורים שלא כדין ובשל העסקתה בסביבת עבודה בלתי סבירה ומאיימת; ונכון לעת הזו ההליך מצוי בשלב הגשת סיכומי הטיעונים (להלן: התביעה ו-המדינה, בהתאמה). מהחלטתו של בית הדין האזורי ניכרת מורת רוחו מהתנהלותה הדיונית של העותרת לכל אורך בירור התביעה – ובין היתר צוין כי העותרת ביקשה להגיש תצהיר משלים אך לא עמדה במועד שנקבע לשם כך, וזאת בלא שניתן על ידה הסבר מניח את הדעת. עוד עולה מן ההחלטה כי לאחר שהושלמה שמיעת העדויות, ביקשה העותרת לצרף ראיות מפריכות ובקשתה נדחתה; וכי רק לאחר שחלף המועד להגשת סיכומי הטיעונים מטעמה, הגישה התובעת את הבקשה לתיקון כתב התביעה – שבה עסקינן (להלן: בקשת התיקון). 2. כפי שכבר צוין, בית הדין האזורי דחה את בקשת התיקון. אמנם נקבע כי נקודת המוצא לדיון היא שבבתי הדין לעבודה נהוגה מדיניות ליברלית בנוגע לתיקון כתבי טענות – ואולם בית הדין האזורי מצא כי במקרה דנן ישנם נימוקים המצדיקים את דחייתה של בקשת התיקון. נקבע כי בקשה זו מהווה "ניסיון לעקוף החלטות קודמות לפיהן נדחו הבקשות של התובעת (העותרת-ע'ב') להגיש תצהיר משלים מטעמה, להוסיף ראיות ולהגיש ראיות מפריכות" (בסעיף 7); כי אין בתיקון המבוקש כדי לקדם את בירורן של השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת; וכי התיקון עלול "לסרבל ולעכב את ההליך עקב הוספת פרטי פרטים, אירועים ועובדות חדשות בהיקף עצום (טיוטת כתב התביעה המתוקן על נספחיו מונה למעלה מ-1,000 עמודים)". עוד הובהר על ידי בית הדין האזורי, כי אין להיעתר לבקשת התיקון אף בשל השלב הדיוני שבו הוגשה הבקשה – בתום שמיעת הראיות ובחלוף המועד שנקבע להגשת סיכומי הטיעונים מטעמה של העותרת; מה גם שמדובר בהליך שנפתח בשנת 2013 והגיעה העת להביאו לידי סיום. זאת ועוד. בית הדין האזורי סבר כי תיקון כתב התביעה כמבוקש עלול להסב למדינה "נזק שאינו בר פיצוי הן לנוכח התיישנות חלק מעילות התביעה והן לנוכח הנזק הראייתי שיגרם לנתבעת (המדינה-ע'ב') בצורך להוכיח עובדות ואירועים מאותן שנים רחוקות". בקשת רשות ערעור שהגישה העותרת על החלטתו של בית הדין האזורי נדחתה אף היא. בית הדין הארצי קבע כי הבקשה אינה עומדת בתנאים המחמירים למתן רשות ערעור על החלטת ביניים, הקבועים בסעיף 26(א) לחוק בתי הדין לעבודה, התשכ"ט-1969; וכי נסיבות המקרה אינן מצדיקות חריגה מהכלל שלפיו תמעט ערכאת הערעור להתערב בהחלטות דיוניות, וביניהן החלטה בדבר תיקון כתבי טענות. מכאן העתירה שלפנינו. 3. בעתירה טוענת העותרת כי לא היה מקום לדחות את בקשת התיקון וגם לא את בקשת רשות הערעור, וכי יש לאפשר לה לתקן את כתב התביעה. לגרסתה נפלו בהחלטת בית הדין האזורי פגמים חמורים, כיוון שהיא אינה מנומקת ואף סותרת הלכות יסוד של בתי הדין לעבודה. כן נטען, כי בקשת התיקון נבעה מעובדות חדשות שנתבררו לעותרת במהלך דיוני ההוכחות שנערכו בבית הדין האזורי, ולגישתה גילוי זה מחייב את תיקון כתב התביעה על מנת שהעותרת תוכל למצות את ההליכים בתביעתה. עוד נטען כי אין לייחס לה כל פגם בגילוי המאוחר של העובדות; וכי שגה בית הדין האזורי בכך שלא נתן דעתו לפלוגתאות החדשות שבכתב התביעה המתוקן ולא בחן את מידת חיוניותן לבירור ההליך. לבסוף נטען כי דחיית בקשת התיקון מהווה פגיעה בזכות הגישה לערכאות של העותרת, באופן שאינו מידתי; ולגישת העותרת יש לקבל את בקשת התיקון גם מטעמי יעילות – וזאת כיוון שכתב התביעה המתוקן מציג תמונה עובדתית שלמה שתאפשר להימנע מקיומם של הליכים נוספים ודיוני סרק. 4. לאחר שעיינו בעתירה על נספחיה, ושקלנו את נימוקיה, הגענו לכלל מסקנה כי דינה להידחות על הסף בהעדר עילה להתערבות בהחלטתו של בית הדין הארצי – וזאת אף מבלי להידרש לתגובה מטעם המדינה. הלכה ידועה היא כי בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אינו משמש כערכאת ערעור על פסקי דין והחלטות של בתי הדין לעבודה – שלהם המומחיות בתחום משפט העבודה. התערבות מעין זו תיעשה במשורה, במקרים חריגים בלבד, ובהתקיים שני תנאים מצטברים: כאשר מתגלית טעות מהותית בהחלטת בית הדין בסוגיה עקרונית הנושאת השלכות רוחב, ובנסיבות המקרה שיקולי צדק מחייבים התערבות שיפוטית. עתירות בעלות אופי ערעורי אינן עומדות אפוא בתנאים אלה, ובית משפט זה בשבתו כבג"ץ יימנע מלדון בהן (ראו למשל: בג"ץ 903/20 צורי נ' בית הדין הארצי לעבודה, פסקה 6 (6.2.2020); בג"ץ 6215/19 בן חור נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים, פסקה 7 (16.12.2019); בג"ץ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ(1) 673 (1984)). בענייננו, אמות המידה להתערבות בהחלטותיהם של בית הדין האזורי ובית הדין הארצי אינן מתקיימות. החלטת בית הדין האזורי בבקשת התיקון היא החלטה מפורטת ומנומקת, וניכר ממנה כי היא מבוססת כדבעי בהלכה הנוהגת ובנסיבות המקרה. כזו היא גם החלטתו של בית הדין הארצי; ויובהר כי לא מצאנו באף אחת מן ההחלטות הללו טעות משפטית או אחרת, לא כל שכן טעות מהותית המצדיקה את התערבותנו. העותרת אמנם מבקשת לשוות לעתירתה נופך עקרוני, ואולם טענותיה הן בעלות אופי ערעורי גרידא ומהוות ניסיון נוסף לערער על החלטת בית הדין האזורי שלא לאפשר את תיקון כתב התביעה – ולכך אין להיעתר. כך במיוחד, שעה שמדובר בהחלטה בעלת אופי דיוני, וככזו היא נטועה היטב בגדרי שיקול דעתה של הערכאה הדיונית (בג"ץ 1222/20 פלונית נ' המוסד לביטוח לאומי, פסקה 9 (19.2.2020); בג"ץ 6668/18 שדה נ' בית הדין הארצי לעבודה, פסקה 6 (6.6.2019); בג"ץ 7230/18 המועצה הדתית האזורית מטה בינימין נ' בית הדין הארצי לעבודה, פסקה 4 (15.11.2018)). לגופם של דברים, נראה כי הצדק עם בית הדין האזורי – שלא ראה לנכון לאפשר לעותרת לערוך מקצה שיפורים בתביעתה, לאחר שהן בקשתה להגשת תצהיר משלים הן בקשתה להגשת ראיות מפריכות נדחו זה מכבר, ולנוכח התנהלותה הדיונית. 5. התוצאה היא שאנו מורים על דחיית העתירה על הסף. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ב בניסן התש"פ (‏6.4.2020). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 20023490_G02.docx רפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il