ברונשטיין ידידיה נ. מדינת ישראל

בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 97 / בפני: כבוד השופט מ' חשין כבוד השופט י' קדמי כבוד השופט י' טירקל המערער: ברונשטיין ידידיה נגד המשיבה: מדינת ישראל תאריך הישיבה: כ"ח בניסן התשנ"ז (5.5.97) בשם המערער: עו"ד לויט איתן בשם המשיבה: עו"ד חובב ארצי פסק-דין המערער הורשע בבית-משפט השלום בכפר-סבא בעבירה של גרימת מוות ברשלנות - בנהיגה רשלנית - עבירה שלפי סעיף 304 לחוק העונשין, תשל"ז1977-, בצירוף לסעיף 64 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א1961-. בית-המשפט גזר על המערער עונש מאסר בן תשעה חודשים, מהם שלושה חודשים מאסר בפועל (אשר ירוצו בעבודות שירות) וששה חודשים מאסר על תנאי. כן פסל בית-המשפט את המערער מקבל או מהחזיק רשיון לנהיגת רכב מנועי מסוג כלשהו למשך שלוש שנים. המערער הגיש ערעור לבית-המשפט המחוזי, ובית-המשפט החליט לדחות את הערעור ברוב דעות. הערעור שלפנינו הוא ערעור שני לאחר שהמערער נטל רשות מבית-המשפט המחוזי, ולערעור שני חלקים: ערעור על הכרעת-הדין וערעור על גזר-הדין. בא-כוחו המלומד של המערער, עוה"ד איתן לויט, טען לפנינו כל אשר ניתן לטעון לזכותו של המערער, ואת דבריו השמיע בפנינו בטוב טעם ודעת. לסופו של טיעון, הודיענו עורך-דין לויט כי מוותר הוא על ערעור כנגד הרשעת מרשו בדין, וכי מצמצם הוא את הערעור אך ורק לעניין פסילת רשיון הנהיגה של המערער. שאלנו לעמדתה של המדינה, ובא-כוחה השיבנו, כי משאיר הוא את שאלת העונש לשיקול דעתו של בית-המשפט, אם כי מסכים הוא להפחתה משמעותית של משך הפסילה. מצווים אנו על-פי המחוקק - כדבר סעיף 40 לפקודת התעבורה - כי מי שהורשע בעבירה כאמור בסעיף 64 לפקודה, דינו פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משלוש שנים. ואולם, בצד ציווי זה הוסיף המחוקק והורנו, כי רשאי בית-המשפט "בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין" להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר. שקלנו בדעתנו והגענו לכלל מסקנה, כי ראוי אמנם להפחית באורח משמעותי באורך התקופה של פסילת הרשיון. העבירה בה הורשע המערער נעברה לפני למעלה משמונה שנים. הואיל וניתנה למערער דחיית ביצוע גזר-הדין, המשיך המערער בעיסוקו בנהיגת כלי רכב כבדים, ופרנסתו על נהיגה זו. במשך התקופה שחלפה מאז פסק-הדין לא נרשמה לחובתו של המערער הרשעה בעבירת תנועה, וכך היה גם לפני תקופה זו. לעניין העונש נזכיר עוד זאת, כי אין אנו מתערבים בעונש המאסר שהוטל על המערער. כמובן, לא נוכל לפטור את המערער בלא שלילת רשיון, ולאחר שיקול ועיון אנו סבורים כי ניתן להסתפק בשלילת רשיונו של המערער לתקופה של שנה אחת בלבד, בניכוי שלושה חודשי הפסילה המינהלית. תחילתה של תקופת הפסילה תהיה ביום 26 במאי 1997. בכפוף להקלה בעונשו של המערער כאמור לעיל, אנו מחליטים לדחות את הערעור. ניתן היום, כ"ח בניסן תשנ"ז (5.5.97) ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי