פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 2343/98

חאלד אבו אסבע נ. עיריית טייבה

העותרים ביקשו מבית המשפט העליון לאכוף חוזים להקצאת קרקעות שנחתמו מול עיריית טייבה.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?
תאריך פרסום 24/06/1998 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 2343/98 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה סמכות עניינית — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרים ביקשו מבית המשפט העליון לאכוף חוזים להקצאת קרקעות שנחתמו מול עיריית טייבה.
החלטת בית המשפט נדחה על הסף (פרוצדורלית) — ההליך נדחה ללא דיון לגופו, מסיבה פרוצדורלית (למשל חוסר סמכות או איחור).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 2343/98

חאלד אבו אסבע נ. עיריית טייבה

העותרים ביקשו מבית המשפט העליון לאכוף חוזים להקצאת קרקעות שנחתמו מול עיריית טייבה.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?

סיכום פסק הדין

העותרים, תושבי טייבה, הגישו עתירה לבג"ץ בדרישה לאכוף חוזים שנחתמו בינם לבין עיריית טייבה בנוגע להקצאת מגרשים לבנייה. בית המשפט העליון העלה מיוזמתו שאלה לגבי סמכותו לדון בתביעה חוזית, שכן מדובר בסכסוך אזרחי רגיל. בא-כוח העותרים טען כי לבית המשפט יש סמכות מקבילה וכי ראוי שידון בעניין. בית המשפט דחה טענה זו וקבע כי בג"ץ אינו הפורום המתאים לדון בתביעות חוזיות, גם כאשר רשות מינהלית היא צד לחוזה. נקבע כי הערכאה הראויה היא בית המשפט האזרחי, אשר מוסמך לדון גם בשאלות משפט ציבורי במידת הצורך. לפיכך, העתירה נדחתה על הסף.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים ש' לוין, א' מצא, י' זמיר
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • חאלד אברהים אבו אסבע
  • צאלח חוסיין אדריס
  • כאמלה עבדאללה מסארווה
  • מוחמד אחמד נציראת
  • שוכרי מחמוד בלעום
  • עדנאן מחמוד בלעום
  • יוסף חאלד יאסין
  • עומר יוסף ג'ומעה
  • עאדל עדנאן ג'ומעה
  • עבדאלפאתח מחמוד ג'ומעה
  • סאמי אבו ראס
  • וליד אמין שיך יוסף
  • עומר עפיף מסארווה

נתבעים

  • עיריית טייבה
  • רפיק חאג' יחיא
  • הועדה המקומית לתכנון ובנייה טייבה
  • מוחמד עזאם
  • ע. חפיז אדריס
  • סאלח גבארה
  • נאשף עאהד
  • חאתם גאבר
  • חוסני נסיראת
  • ע. חכים אבו ראס
  • סלימאן עטא שיך
  • נגיב נאשף
  • מוסבאח גאבר
  • סעד עמשה
  • מוחמד עלי רביע
  • ע. עזים עזאם
  • אברהים דעסאן
  • עלי גבאלי
  • שר הפנים
  • מינהל מקרקעי ישראל
  • רשות הפיתוח

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • קיימת סמכות שיפוט מקבילה לבית המשפט העליון ולבית המשפט המחוזי.
  • מן הראוי שהעניין יידון בבית המשפט העליון.

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2343/98 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופט א' מצא כבוד השופט י' זמיר העותרים: 1. חאלד אברהים אבו אסבע 2. צאלח חוסיין אדריס 3. כאמלה עבדאללה מסארווה 4. מוחמד אחמד נציראת 5. שוכרי מחמוד בלעום 6. עדנאן מחמוד בלעום 7. יוסף חאלד יאסין 8. עומר יוסף ג'ומעה 9. עאדל עדנאן ג'ומעה 10. עבדאלפאתח מחמוד ג'ומעה 11. סאמי אבו ראס 12. וליד אמין שיך יוסף 13. עומר עפיף מסארווה נגד המשיבים: 1. עיריית טייבה 2. רפיק חאג' יחיא 3. הועדה המקומית לתכנון ובנייה טייבה 4. מוחמד עזאם 5. ע. חפיז אדריס 6. סאלח גבארה 7. נאשף עאהד 8. חאתם גאבר 9. חוסני נסיראת 10. ע. חכים אבו ראס 11. סלימאן עטא שיך 12. נגיב נאשף 13. מוסבאח גאבר 14. סעד עמשה 15. מוחמד עלי רביע 16. ע. עזים עזאם 17. אברהים דעסאן 18. עלי גבאלי 19. שר הפנים 20. מינהל מקרקעי ישראל 21. רשות הפיתוח עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים פסק - דין העותרים, שלושה עשר במספר, הם תושבי העיר טייבה. לפי האמור בעתירה, "כל אחד מהם חתם עם המשיבה 1 [כלומר, עיריית טייבה] על חוזה, לפיו התחייבה עיריית טייבה להקצות ולמכור, לכל עותר ועותר, חלקת קרקע, למסור לרוכש את החזקה בקרקע וליתן בידיו היתר בניה לבניית בית מגורים". העותרים טוענים כי עיריית טייבה אינה עומדת בהתחייבותה כלפי העותרים לפי חוזים אלה. לפיכך הגישו העותרים את העתירה לבית משפט זה. בעתירה הם מבקשים "צו על תנאי המכוון אל המשיבים והדורש מהם להתייצב וליתן טעם מדוע לא יבוצעו, כלשונן וככתבן, הוראות החוזים אשר נחתמו בין כל אחד מן העותרים, מצד אחד, לבין המשיבה 1, מצד שני, בקשר עם הקצאת ומכירת מגרשים לבניה ומתן היתרי בנייה בעיר טייבה". עם קבלת העתירה נשאלו העותרים על ידי בית המשפט "מדוע אין העניין שבעתירה ראוי להיות נדון בתביעה בבית המשפט האזרחי ומדוע אין זה ראוי שבית משפט זה ידחה את העתירה מטעם זה". בא-כוח העותרים השיב לבית המשפט (ביום 9.6.98), ובתשובתו אמר שאף כי קיימת סמכות שיפוט מקבילה לבית משפט זה ולבית המשפט המחוזי, מן הראוי, לדעתו, כי העניין נשוא העתירה יהיה נדון דווקא בבית משפט זה. טעות היא בידי בא-כוח העותרים. בית משפט זה אינו נוהג לדון בתביעות חוזיות, אפילו אם רשות מינהלית היא צד לחוזה. בית המשפט האזרחי הוא הערכאה הראויה לדון בתביעות כאלה, ובידה לדון, דרך אגב ולפי הצורך, גם בשאלות מתחום המשפט הציבורי. לפיכך אנחנו מחליטים לדחות את העתירה על הסף. ניתן היום, ל' בסיון תשנ"ח (24.6.98). המשנה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 98023430.I03 /שב