בג"ץ 23289-03-25
טרם נותח

קריות ואח' נ' הביטחון

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)

פסק הדין המלא

-
2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 23289-03-25 לפני: כבוד השופטת יעל וילנר כבוד השופט חאלד כבוב כבוד השופט יחיאל כשר העותרים: 1. מועצת הכפר קריות 2. יוסף צאדק יוסף מעמר 3. בשאר צאדק יוסף מעמר 4. רפעת סלאמה מחמד מרדאווי 5. מחסן חסן מחסן מחסן 6. מוחמד מחמוד חמדאן עזאם 7. שאדי גאזי קאסם עיסא 8. פהים איברהים שאהין כסאב 9. נדא עלי אברהים מוסטפא אסעד 10. נשאת מחמד עבד אלחלק חמד 11. חקל: ברית להגנה על זכויות אדם נגד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית 3.ראש המנהל האזרחי בגדה המערבית 4. ראש מפקדת התיאום והקישור - רמאללה 5. מפקד מרחב שומרון – משטרת ישראל 6. משה בן ציון מושקוביץ עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד נטלי גורל; עו"ד קמר משרקי-אסעד בשם המשיבים 5-1: עו"ד יונתן ציון-מוזס; עו"ד מעיין עופר מנדל פסק-דין השופט יחיאל כשר: במוקד העתירה דנן ניצבת טענת העותרים 10-2, אשר הינם בעלי קרקעות חקלאיות פרטיות בתחום העותר 1, הכפר קריות המצוי מדרום לעיר שכם (להלן: העותרים), בדבר פלישתו של המשיב 6 למקרקעיהם. יוער כי זו העתירה השלישית במספר המוגשת מטעם העותרים, בשל פלישה למקרקעיהם, וכי בעבר הוצא צו לסגירת מקרקעי העותרים לכניסת ישראלים. במסגרת העתירה דנן, נתבקשנו ליתן צווים על תנאי אשר יורו למשיבים 5-1 לנמק מדוע לא יפעלו לסילוק הפלישה למקרקעי העותרים, לרבות חסימת דרכי הגישה אליהם; מדוע לא יאפשרו לעותרים ולבני משפחותיהם לשוב למקרקעיהם בליווי צבאי לאחר סילוק הפלישה; מדוע לא יינקטו בפעולות אשר ימנעו הישנות פלישות למקרקעי העותרים בעתיד, לרבות על-ידי הוצאת צווי סגירת מקרקעי העותרים לכניסת ישראלים; ומדוע לא ינקטו בהליכים פליליים כנגד ישראלים המסיגים גבול במקרקעי העותרים, לרבות כנגד המשיב 6. לאחר שהוריתי למשיבים לעשות כן בהחלטתי מיום 10.3.2025, הגישו המשיבים 5-1, ביום 27.3.2025, תגובה מקדמית מטעמם. כבר בפתח תגובתם המקדמית, ציינו המשיבים 5-1 כי הם: "אינם מקלים ראש בטענות העותרים בהקשר זה, ובכוונתם לפעול בפרק הזמן הקרוב על מנת להסיר את הפלישה החדשה. בתוך כך, פועלים המשיבים בימים אלה ממש, ואף לפני הגשת העתירה, על מנת לבחון מהם הכלים המשפטיים המתאימים להתמודדות עם הפלישה [...] אך כאמור, יהא הכלי המשפטי הנבחר אשר יהא, המשיבים מסכימים כי מדובר בפלישה המצויה במיקום גבוה בסדר העדיפויות של גורמי האכיפה, ובכוונתם לפעול בשבועות הקרובים על מנת להסירה" (ההדגשות במקור – י' כ'). עוד הוסיפו המשיבים 5-1 כי צו סגירת מקרקעי העותרים לכניסת ישראלים, שהוצא בעבר אינו עומד בתוקפו החל מסוף שנת 2023, אך כי בימים אלו נבחנת אפשרות להוצאת צו חדש. על רקע האמור בתגובה המקדמית מטעם המשיבים 5-1, ביקשתי מהעותרים, בהחלטתי מיום 30.3.2025, להודיע מדוע אין דינה של העתירה להימחק בשלב הנוכחי, תוך שמירת כלל טענותיהם למקרה שהפלישה לא תוסר תוך זמן סביר. בהודעה שהגישו העותרים, ביום 6.4.2025, מסרו העותרים כי הם מתנגדים למחיקת העתירה תוך שמירת טענותיהם. העותרים הטעימו כי בתגובה המקדמית מטעמם לא נמסרו מטעם המשיבים 5-1 לוחות זמנים לפינוי הפלישה מהמקרקעין ולפינוי חסימת הדרכים אליהם; לא נכללה התייחסות לראש העתירה שעניינו תיאום חזרת העותרים למקרקעין בליווי צבאי; ולא פורטו האמצעים אשר ינקטו בעתיד למניעת הישנות פלישות למקרקעין. בהתאם לאמור, בהחלטתי מיום 7.4.2025 הוריתי למשיבים 5-1 להגיש הודעה מעדכנת עד ליום 18.5.2025, ולפרט בה על אודות התקדמות המאמצים לפינוי הפלישה למקרקעי העותרים. לאחר שנתבקשה ונתקבלה ארכה להגשתה, הגישו המשיבים 5-1, ביום 25.5.2025, את הודעת העדכון מטעמם. בהודעה המעדכנת פירטו המשיבים 5-1 כי ביום 6.5.2025 התקיימה פעילות אכיפה לסילוק הפלישה ממקרקעי העותרים, במסגרתה הוסר גידור באורך של כ-300 מטרים, שער חקלאי ורכיבי ברזל, וכ-200 שתילי עצי זית. עוד צוין כי מחמת טעות אשר ארעה במהלך פעילות האכיפה, נותרו בחלק הדרומי של המקרקעין מספר רכיבים שטרם הוסרו, אולם מרבית רכיבי הפלישה הוסרו והודגש כי בכוונת המשיבים 5-1 להשלים את הפינוי בתוך 45 ימים, בכפוף לשיקולי ביטחון. נוסף על כך, במסגרת הודעת העדכון, ציינו המשיבים 5-1, ביחס לסוגיית תיאום הגעתם של העותרים למקרקעין, כי: "לעמדת המשיבים, אין לעותרים מניעה חוקית להיכנס לחלקה. עם זאת, ככל שיבקשו כי כניסתם לחלקה תבוצע בליווי גורמי הביטחון באפשרותם להגיש בקשה לתיאום בהתאם למקובל וזו תיבחן בהתאם להערכת המצב הביטחונית". לאחר שהתרתי להם לעשות כן, ביום 27.5.2025 הגישו העותרים את התייחסותם להודעה המעדכנת מטעם המשיבים 5-1. בהתייחסותם, טענו העותרים כי רכיבי הפלישה שנותרו בחלק הדרומי של מקרקעיהם, הינם שלדי חממות המונעים מהם גישה למקום. העותרים טענו כי משום שאת הפלישה הקודמת למקרקעיהם לקח למשיבים 5-1 שנים רבות לפנות, מבוקש כי העתירה תמשיך להתנהל, לצורך פיקוחו של בית משפט זה להבטחת סיום פינוי כלל רכיבי הפלישה. כמו כן, וביחס לתיאום חזרתם למקרקעין, העותרים טענו כי עד היום הוגשו על-ידם בקשות רבות לתאם את חזרתם למקרקעין, אשר לא נענו. בנוסף, נטען כי בהודעה המשלימה לא התייחסו המשיבים 5-1 כלל לצעדים שבכוונתם לנקוט על מנת למנוע פלישה למקרקעין בעתיד. משכך, עתרו העותרים לכך שהמשיבים 5-1 יגישו הודעה מעדכנת נוספת בעניין קידום הליכי פינוי הפלישה וחזרת העותרים למקרקעין, תוך 45 ימים. בהחלטתי מאותו היום (27.5.2025), נעתרתי לבקשת העותרים והוריתי למשיבים 5-1 להגיש הודעה מעדכנת בה יפרטו על אודות השלמת סילוק רכיבי הפלישה, תוך 45 ימים. ביום 13.7.2025, הגישו המשיבים 5-1 הודעה מעדכנת נוספת מטעמם. בהודעתם, טענו המשיבים 5-1, כי ביום 11.6.2025 בוצעה פעולת אכיפה נוספת במקרקעין, במסגרתה הוסרו גדר באורך של כ-100 מטרים ורכיבי ברזל. בנוסף, התייחסו המשיבים 5-1 לנושא תיאום חזרת העותרים למקרקעין. המשיבים 5-1 טענו כי ביום 4.7.2025 נשלח מענה לפניית באת-כוח העותרים בנושא, בה הובהר כי לשם תיאום חזרת העותרים למקרקעין יש לפנות אל גורמי הקישור הפלסטיני בגזרת שכם, וכי נכון למועד שבו נשלח המענה, לא מוכרת פנייה כאמור. עוד צוין כי ככל שפנייה שכזו תתקבל, "היא תיבחן בלב פתוח ובנפש חפצה, ובכפוף לצרכי ביטחון, הערכת המצב העדכנית והמשאבים העומדים לרשות החטיבה המרכזית שומרון". המשיבים 5-1 טענו, כי בהתאם לאמור, בשלב הנוכחי העתירה התייתרה וניתן להורות על מחיקתה. על יסוד האמור בהודעה המעדכנת מטעם המשיבים 5-1 מיום 13.7.2025, הוריתי לעותרים, בהחלטתי מיום 14.7.2025, להודיע האם הם עומדים על עתירתם. בהודעת העותרים, אשר הוגשה ביום 16.7.2025, הודיעו העותרים כי הם עודם עומדים על עתירתם. בתמצית, העותרים הטעימו את עמדתם בכך שבמקרקעיהם נותרו רכיבי פלישה מסוימים; בכך שפניותיהם לתיאום חזרתם למקרקעין (לרבות לגורמי הקישור הפלסטיני, כאמור בהודעת העדכון של המשיבים 5-1 מיום 13.7.2025), לא זכו למענה; ובכך שהמשיבים 5-1 לא התייחסו לכלל ראשי העתירה, ובפרט לראש העתירה שעניינו מניעת הישנות פלישות בעתיד. לנוכח האמור בהודעת העותרים הנ"ל, בהחלטתי מיום 20.7.2025 הוריתי למשיבים 5-1 להתייחס לטענת העותרים לפיה במקרקעיהם נותרו רכיבי פלישה מסוימים, המונעים את עיבוד המקרקעין. בהתייחסות שהוגשה מטעמם, ביום 12.8.2025, ציינו המשיבים 5-1 כי ביום 10.8.2025 בוצעה פעולת אכיפה נוספת במסגרתה פונו כלל רכיבי הפלישה שנותרו במקרקעין. בהתאם, בהחלטתי מיום 13.8.2025 ציינתי כי על רקע האמור בהתייחסות המשיבים 5-1 מיום 12.8.2025 ובהודעות העדכון הקודמות שהוגשו מטעמם, דומה כי העתירה מיצתה עצמה. על כן, הוריתי לעותרים להשיב מדוע שעתירתם לא תימחק בהסכמה. ואולם, בתגובה שהוגשה מטעמם ביום 2.9.2025, ציינו העותרים כי הם עומדים על עתירתם. העותרים טענו כי חרף האמור בהתייחסות המשיבים 5-1 מיום 12.8.2025, נותרו רכיבי פלישה מסוימים במקרקעין. בנוסף, העותרים טענו כי ראש העתירה שעניינו חזרתם למקרקעין לא זכה למענה, שכן עד עתה המשיבים "לא התחייבו שבקשות תיאום שיגישו העותרים בעתיד תקבלנה מענה או סיפקו כל סיבה להניח שכך יהיה...". יתר על כן, העותרים טענו כי גם בהתייחסות הנ"ל, לא ציינו המשיבים 5-1 אילו צעדים בכוונתם לנקוט על מנת למנוע הישנות של פלישות למקרקעי העותרים. חרף האמור בתגובת העותרים מיום 2.9.2025, סבורני כי בשלב זה העתירה מיצתה עצמה ודינה להימחק, וזאת מהטעמים הבאים: ראשית, אשר לפינוי כלל רכיבי הפלישה מהמקרקעין, אף אם טענתם של העותרים כי במקרקעיהם נותרו רכיבי פלישה כלשהם נכונה היא, דומה כי עיקר רכיבי הפלישה סולקו במסגרת שלל פעולות האכיפה שביצעו גורמי המשיבים 5-1 במקרקעין. חזקה על המשיבים 5-1 כי ככל שנותרו רכיבי פלישה מסוימים במקרקעין, גורמים מטעמם יסייעו בסילוקם, כפי שפעלו עד עתה, וזאת אף ללא ליווי העתירה על-ידי בית משפט זה. שנית, אשר לליווי העותרים חזרה למקרקעיהם, כאמור, המשיבים 5-1 הדגישו כי להשקפתם אין כל מניעה שהעותרים ישובו למקרקעיהם, אולם ככל שהם מעוניינים בליווי של גורמי הביטחון עליהם לפנות לגורמי הקישור הפלסטיני בגזרת שכם, וככל שפנייה שכזו תתקבל, "היא תיבחן בלב פתוח ובנפש חפצה, ובכפוף לצרכי ביטחון, הערכת המצב העדכנית והמשאבים העומדים לרשות החטיבה המרכזית שומרון". סבורני כי עמדה זו של המשיבים 5-1 עולה בקנה אחד עם חובותיהם על-פי דין (ראו והשוו: בג"ץ 8117/23 ראש מועצת הכפר סוסיא נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית (29.7.2024), ואת ההחלטה הנוספת שניתנה בעניין זה ביום 3.2.2025). ברי כי ככל שהעותרים יפנו לגורמי הקישור הרלוונטיים, ובקשתם תדחה מטעמים הנראים להם כבלתי מוצדקים, זכויותיהם שמורות להם. שלישית, אשר לנקיטת צעדים אשר ימנעו פלישות עתידיות למקרקעי העותרים, ראש עתירה זה מבקש סעד כוללני, וממילא חזקה על המשיבים 5-1 שיפעלו בהתאם לחובותיהם, ככל שנושא פלישה כאמור יהיה אקטואלי. ככל שהדבר נוגע למדיניות הכללית של המשיבים 5-1 ביחס לאכיפת החוק באיו"ש, אציין כי נושא זה תלוי ועומד בפני בית משפט זה במספר הליכים (ראו, למשל: בג"ץ 67603-08-24), כך שהעתירה דנן אינה המקום להידרש אליו. סיכומו של דבר: מהטעמים המפורטים לעיל, סבורני כי דין העתירה להימחק. לעניין סוגיית ההוצאות – מחד גיסא, בתגובה המקדמית מטעמם עמדו המשיבים 5-1 על כך שהחלו לבחון מהן הפעולות שיש לנקוט בהן לצורך פינוי הפלישה, עוד טרם הגשת העתירה. מאידך גיסא, בשים לב להשתלשלות העניינים המפורטת לעיל, לא ניתן לשלול כי להגשת העתירה ולניהולה הייתה תרומה לקידום הסעדים שנתבקשו במסגרתה. בנסיבות אלו, יישאו המשיבים 5-1 בהוצאות העותרים בשיעור מופחת, של 2,500 ש"ח. ניתן היום, י"ג תשרי תשפ"ו (05 אוקטובר 2025). יעל וילנר שופטת חאלד כבוב שופט יחיאל כשר שופט