נורי יאיר נ. מדינת ישראל - משטרת ישראל

החלטה בתיק בג"ץ 2314/16 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2314/16 - א' לפני: כבוד השופט ח' מלצר כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט נ' סולברג העותר: נורי יאיר נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל - משטרת ישראל 2. המפקח הכללי של משטרת ישראל עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים בשם העותר: עו"ד אברהם שינדלר בשם המשיבים: עו"ד איתמר הר-אבן פסק-דין השופט ח' מלצר: 1. בעתירה שלפנינו נתבקש צו על תנאי המורה למשיבים להתייצב וליתן טעם מדוע לא תבוטל החלטת המשיב 2 מתאריך 23.02.2016 על סיום שירותו של העותר במסגרת המשיבה 1. בנוסף נתבקש צו ביניים המורה למשיבים לעכב את החלטת המפכ"ל ולאפשר לעותר להמשיך בשירותו, או להיוותר בסטטוס של "מושעה" עד להכרעה בעתירה. 2. בתמצית יצוין כי העותר הושעה מתפקידו לפני כ-7 שנים בשל הגשת כתב אישום נגדו, במסגרתו יוחסו לו עבירות של זיוף בנסיבות מחמירות, השמדת ראיה, שיבוש הליכי משפט והדחה בחקירה. בתאריך 10.07.2014 בית משפט השלום בירושלים הרשיע את העותר במיוחס לו בכתב האישום האמור. על הכרעה זו העותר הגיש ערעור בזכות לבית המשפט המחוזי בירושלים. בתאריך 05.07.2015 בית המשפט המחוזי הנכבד (בהרכב כב' השופטים: א' פרקש (סג"נ), מ' י' הכהן ו-א' כהן) קיבל את הערעור בחלקו, במובן זה שהבסיס העובדתי להרשעה צומצם, אך הרשעותיו של העותר נותרו על כנן (ראו: ע"פ 29725-04-15). העותר הגיש בקשת רשות הערעור לבית משפט זה, וזו נדחתה (כב' השופט ס' ג'ובראן) בתאריך 08.09.2015 (ראו: רע"פ 5912/15), ועתה פסק הדין הוא חלוט. משכך, המשיב 2 החליט לקיים הליך שימוע בעניינו של העותר, שבעקבותיו הוחלט על פיטורי העותר. 3. בתאריך 18.02.2016 החלטת הפיטורין קיבלה את אישור השר, כנדרש על פי סעיף 10(2) לפקודת המשטרה (נוסח חדש) התשל"א-1971 (להלן: הפקודה). החלטת הפיטורין היא מושא העתירה שבפנינו. 4. עם הגשת העתירה ניתן צו ביניים ארעי המורה לעכב את החלטת המשיב 2 בדבר פיטורי העותר – עד להחלטה אחרת, ונתבקשה תגובה מהמשיבים. 5. המשיבים, בתגובתם מתאריך 05.04.2016, טענו כי דינה של עתירה זו להימחק, שכן מקומה להתברר במסגרת עתירה מנהלית שתוגש לבית משפט לעניינים מנהליים מכוח הוראת סעיף 5(1) לחוק בית משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 ופריט 37 לתוספת הראשונה לאותו חוק. 6. העותר, בתשובתו מתאריך 17.04.2016, שהוגשה בהתאם להחלטה מתאריך 06.04.2016, טען כי יש לדון בעניינו במסגרת בית משפט זה, חרף קיומו של סעד חלופי, מתוקף "סמכות שבשיקול דעת", וזאת מכיוון שמדובר, לטענתו, במקרה חריג מבחינת השאלה המשפטית שהוא מעורר ומבחינת העוול שנגרם לו. 7. לאחר עיון בטענות הצדדים מצאנו כי דינה של העתירה – להימחק, שכן נראה כי אכן מקומן של טענות העותר, ככל שיש להן מקום – להתברר בפני בית המשפט לעניינים מנהליים הנכבד, ולא מצאנו טעם חריג לדון בעניינו של העותר בבית משפט זה. 8. נוכח כל האמור לעיל – העתירה נמחקת, תוך שמירת זכותו של העותר לנקוט בהליך המתאים, והכל מבלי לגרוע מטענות הצדדים. 9. כדי לאפשר לעותר מיצוי סעדים – צו הביניים הארעי שניתן בתאריך 21.03.2016 יישאר בתוקפו במשך 30 ימים ממועד פסק דין זה, ובתוך פרק הזמן הנ"ל רשאי העותר להגיש עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים המוסמך והוא יחליט באשר להמשך תוקפו של צו הביניים אם בכלל וביחס למכלול – כטוב בעיניו. ניתן היום, ‏ג' באייר התשע"ו (‏11.5.2016). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 16023140_K04.doc לפ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il