איתי פורמן נ. מפלגת "שינוי"

פסק-דין בתיק בג"ץ 2313/04 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2313/04 בפני: כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופטת מ' נאור העותר: איתי פורמן נ ג ד המשיבה: מפלגת "שינוי" עתירה למתן צו על תנאי פסק-דין השופט א' גרוניס: 1. העתירה שלפנינו מכוונת כנגד תיקון תקנונה של מפלגת שינוי (להלן - המפלגה). במסגרת העתירה אף מבקש העותר כי ייקבע, שעל המפלגה לקבלו כחבר בהתאם לנוסח התקנון עובר לתיקון. עוד מבקש הוא כי יינתן צו ביניים המונע קיומן של בחירות לצעירי המפלגה ולמועצת המפלגה עד להכרעה בעתירה. 2. ביום 15.5.03 החליטה מועצת המפלגה על תיקון תקנונה של המפלגה, כך שתקופות האכשרה לבחור ולהיבחר, אשר קודם לכן היו חודשיים וארבעה חודשים בהתאמה, הוארכו והועמדו על שנתיים (להלן - התיקון). התיקון הוחל על כל מי שהצטרף למפלגה החל מיום 1.11.02, הוא המועד בו הוכרז על קיומן של בחירות לכנסת. העותר התפקד למפלגה ביום 27.11.02, ועל כן התיקון חל אף ביחס אליו. ביום 14.7.03 דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב תובענה שהוגשה כנגד התיקון על ידי קבוצת אנשים וביניהם העותר (להלן – פסק הדין הראשון). במסגרת ערעור אשר הגיש העותר לבית משפט זה בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים (ע"א 7174/03), הגיעו בעלי הדין להסכמה לפיה יערך בירור עובדתי לעניין היותו של העותר פעיל במפלגה לפני יום 1.11.02. סוכם, כי אם יעלה הבירור כי אכן היה פעיל כאמור, יתקבל העותר כחבר מפלגה על פי תקנון המפלגה כנוסחו טרם התיקון. בעקבות ההסכמה, חזר בו העותר ביום 9.12.03 מן הערעור. ועדת קבלה מיוחדת שהקימה המפלגה קבעה כי אין לראות בעותר כמי שהיה פעיל במפלגה לפני יום 1.11.02. משכך, הגיש העותר תובענה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, במסגרתה ביקש כי בית המשפט יורה על קבלתו כחבר מפלגה על פי התקנון בנוסחו הקודם, בהתאם להסדר אליו הגיעו הצדדים. תובענה זו נדחתה ביום 1.3.04 (להלן - פסק הדין השני). העתירה דנא הוגשה ביום 4.3.04. 3. דינה של העתירה להידחות על הסף. על פי סעיף 13(א) לחוק המפלגות, התשנ"ב-1992, מפלגה הינה תאגיד הכשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית. טענות העותר נגד התיקון נובעות ממחלוקת בין תאגיד לבין חבר התאגיד, ומשכך אין הן מעניינו של בית משפט זה (ראו בג"ץ 5353/94 "בש"ם - בוחרי ש"ס מאוכזבים" עמותה (ביסוד) נ' מפלגת ש"ס (לא פורסם); בג"ץ 3182/97 שקד נ' מפלגת העבודה הישראלית (לא פורסם)). זאת ועוד, הדרך הסלולה לתקיפת פסק הדין השני הינה זו של ערעור. נוסיף, כי במסגרת העתירה מבקש העותר, למעשה, לחזור ולהשיג על פסק הדין הראשון, ובכך לעקוף את ההסדר אליו הגיעו בעלי הדין בגדרו של הערעור. אף מטעם זה ראוי לדחות את העתירה. 4. העתירה נדחית על הסף. ניתן היום, ט"ו באדר תשס"ד (8.3.2004). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 04023130_S01.doc/אמ מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il