בסאם נתשה נ. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2307/00 בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן כבוד השופט י' אנגלרד כבוד השופט א' ריבלין העותרים: 1. בסאם נתשה 2. רופאים לזכויות אדם 3. המרכז הפלסטיני לזכויות אדם 4. הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל 5. ג'ואד מוחמד יחיא נגד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית 2. מפקד כוחות צה"ל ברצועת עזה עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: י"ד באדר התשס"ב (26.02.02) בשם העותרים: עו"ד אנדרה רוזנטל בשם המשיבים: עו"ד שי ניצן פסק-דין השופטת ט' שטרסברג-כהן: זוהי עתירה בה מתבקש בית המשפט להורות למשיבים ליתן טעם מדוע לא יותקנו צווים בדבר הוראות ביטחון בגדה המערבית וברצועת עזה באופן שיקוצר אורך תקופות המעצר המקסימליות המותרות בשטחים. על פי צווים אלה סמכות המעצר של קצין משטרה עד להבאת העצור בפני שופט היא עד 8 ימים. שופט צבאי יכול להורות על מעצרו של עצור עד 30 יום בכל פעם, ובסך הכל עד 90 יום. ערכאת הערעור יכולה להורות על הארכה נוספת של המעצר לתקופה של עד 90 יום. המשיבים הגישו תגובה מקדמית ושתי הודעות משלימות. בהודעה המקדמית ציינו כי הם בחנו את הנושא המועלה בעתירה ואת הרקע החקיקתי שהוביל למצב הקיים והגיעו למסקנה כי יש לבצע עבודת מטה משולבת בין-משרדית שבמסגרתה תבחן השאלה אם אמנם יש מקום להורות על קיצור תקופות המעצר הקבועות בצווים הללו. בהודעה המשלימה השניה, מציינים המשיבים כי הגורמים המעורבים בנושא שקלו את כל השיקולים הרלוונטיים ואת המשמעויות שיהיו לקיצור תקופות המעצר והתברר כי יהיו לכך השלכות במישורים שונים ובראשן במישור החקירתי הרלוונטי ישירות גם למישור של בטחון האזור והמדינה. ההשלכות נשקלו אל מול הטענות שבעתירה וטענות נוספות ובסופו של דבר הוחלט שלא ניתן עדיין לקבל החלטה סופית בנדון. משחלף זמן נוסף, נדרשו לנושא הגורמים הרלוונטיים שהגיעו למסקנה כי לעת הזו בוודאי שלא ניתן לקצר את אורך תקופות המעצר הנוהגות היום בשטחים. במסגרת ההודעה המשלימה השניה פורטו כל הנימוקים לעמדה זו וצוינו במיוחד החקירות בשטחים, קשיי החקירות, מאפייני החקירות והתנאים השוררים כיום בשטחים. הודעה זו נתמכת בתצהיר של ראש אגף החקירות בשירות הביטחון הכללי. שמענו מפי ב"כ המשיבים כי על אף שמשך המעצר עד להבאה בפני שופט צבאי היא לכל היותר 8 ימים, מוגשות לא מעט בקשות על ידי עצורים להיות מובאים לפני שופט צבאי קודם לחלוף 8 ימים. עוד צוין כי בעבר ניתן היה לעצור בגיר החשוד בעבירת בטחון חמורה במשך 18 ימים, עד להבאתו בפני שופט. לאחר שעיינו בטענות הצדדים שהוגשו בכתב ושקלנו את טיעוניהם בעל-פה בפנינו, הגענו לכלל מסקנה, כי מן הנימוקים שהועלו על ידי המשיבים בתגובתם ובהודעותיהם, אין מקום לעת הזו להתערבותו של בית משפט זה לקיצור תקופת המעצר המרבית עד להבאת עצור בשטחים בפני שופט צבאי, שהיא 8 ימים, ולעניין הסמכויות להארכת מעצר על ידי שופט צבאי ועל-ידי ערכאת הערעור עליו. שאלנו את ב"כ המשיבים אם ניתן להעמיד את העצור עם מעצרו על זכותו לפנות לשופט צבאי והוא הודיענו כי יברר זאת עם הגורמים המוסמכים. אין בדחיית עתירה זו כדי לייתר את הבירור ולהודיע לב"כ העותרים עמדת המשיבים בנדון. העתירה נדחית. ניתן היום, י"ד באדר תשס"ב (26.2.02). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________ העתק מתאים למקור 00023070.J14 נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח. שמריהו כהן - מזכיר ראשי בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444 בית המשפט פתוח להערות והצעות: [email protected] לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il