גזאצ'או אנגדאו עלמה נ. משרד הפנים / מנהל האוכלוסין

פסק-דין בתיק ע"פ 23/12 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 23/12 לפני: כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופט נ' הנדל המערערת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: חיים חייט ערעור על גזר הדין של בית המשפט המחוזי חיפה בת"פ 17255-12-09 מיום 23.11.2011 שניתן על ידי כב' השופט א' אליקים תאריך הישיבה: ט"ז בשבט התשע"ב (9.2.2012). בשם המערערת: עו"ד עידית פרג'ון בשם המשיב: עו"ד עאדל בויראת בשם שירות המבחן: גב' ברכה וייס פסק-דין השופט א' גרוניס: 1. המשיב הורשע, לפי הודאתו ובעקבות הסדר טיעון, בשלוש עבירות של מעשים מגונים בנסיבות אינוס, לפי סעיפים 348(ב) ו-345(ב)(1) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977. בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט א' אליקים) השית על המשיב שישה חודשי מאסר לריצוי בפועל שירוצו על דרך עבודות שירות, שישה חודשי מאסר על תנאי לשנתיים שלא יעבור עבירת מין שהיא עוון, שניים עשר חודשי מאסר על תנאי לשנתיים שלא יעבור עבירת מין מסוג פשע, וכן הוא חוייב לפצות את המתלוננת בסכום של 35,000 ש"ח. בערעורה של המדינה נטען כי יש להחמיר את עונשו של המשיב. 2. בשנת 2009 הגישה המערערת כתב אישום חמור נגד המשיב, שהינו יליד שנת .1949 כתב האישום הובא בפני מותב תלתא. לאחר שמיעת עדי התביעה הושג הסדר טיעון ועל פיו הודה המשיב בעובדות. הדיון נמשך בפני דן יחיד. בכתב האישום המתוקן הואשם המשיב בביצוע עבירות מין בקטינה, ילידת שנת 1992. הקטינה הייתה חברה של בתו של המשיב. כתב האישום מתאר אירוע שהתרחש ביום 15.8.2004 בביתו של המשיב. במקום נמצאו הקטינה ובתו של המשיב. בעת שבתו של המשיב הלכה לשירותים, ניגש המשיב אל המתלוננת ששכבה על ספה בסלון הדירה. המשיב נעמד מאחורי הקטינה ובאמצעות ידיו מישש את חזה מעל חולצתה ולאחר מכן הכניס את ידיו מתחת לחולצה. הקטינה אמרה למשיב לחדול ממעשיו. מיד בהמשך הוא נצמד עם חלק גופו התחתון לגופה, לאחר שהסיר את ידיו מחזה. המשיב הפסיק את המעשים כאשר שמע שבתו חוזרת לחדר. בשנים 2006-2004 התרחשו שני אירועים נוספים, אשר בכל אחד מהם נצמד המשיב מאחור לקטינה, חיבק אותה ונגע בחזה. כאמור, המשיב הודה בעובדות שבכתב האישום המתוקן במסגרת הסדר טיעון, אשר לא כלל התייחסות לעונש. 3. בפני בית המשפט המחוזי הובאה הערכת מסוכנות, תסקיר קורבן ותסקיר שירות המבחן. בסיומה של הערכת המסוכנות נקבע כי רמת הסיכון שהמשיב יחזור ויבצע מעשים מיניים הינה נמוכה. מתסקיר הקורבן עולה, כי הקטינה נפגעה בצורה קשה ממעשיו של המשיב. בתסקיר של שירות המבחן נמסר כי המשיב סובל מבעיות בריאות שונות וכי חששו מההליך המשפטי מהווה גורם מרתיע מפני הישנות של מעשי העבירה. בסופו של התסקיר העריך השירות כי מאסר שירוצה על דרך עבודות שירות עשוי להרתיע את המשיב. בגזר הדין אכן אימץ בית משפט קמא את המלצתו של שירות המבחן. 4. בערעור שהגישה המדינה היא מסכימה כי המעשים בהם הורשע המשיב אינם נמצאים ברף הגבוה של מעשים מגונים. עם זאת, מדגישה המדינה את הפגיעה הקשה בקטינה, פגיעה הקיימת אף כיום, חרף חלוף השנים. עוד נטען, כי הודאתו של המשיב ניתנה רק לאחר שנשמעו כל עדי התביעה, כולל הקטינה. 5. המקרה מעורר התלבטות, שכן העונש שהוטל על המשיב חורג לקולה מן העונש הראוי במקרים מעין אלה בהם הורשע המשיב. השאלה היא האם החריגה הינה במידה כזו שקיימת הצדקה להתערבות של ערכאת הערעור. יש להבהיר מיד, כי לא נמצא לנו שיש לפקוד לחובת המשיב את העובדה שהודאתו באה רק לאחר שנשמעו כל עדי התביעה. בגזר הדין הסביר בית המשפט המחוזי (בפיסקה 25) כי כתב האישום תוקן על פי ההסדר באופן משמעותי וכי "הייתה הצדקה מבחינת הנאשם [המשיב] לנהל את ההליכים עד לאותו מועד". נתון הפועל לזכות המשיב נוגע ללוח הזמנים. כוונתנו לכך שהמעשים בהם הודה המשיב בוצעו בשנים 2006-2004 בעוד שכתב האישום הוגש אך בשנת 2009. כיום, נמצאים אנו בשנת 2012, קרוב לשש שנים מאז מעשה העבירה האחרון. זאת ועוד, וכפי שנלמד מהערכת המסוכנות, החשש הטבעי שמא יחזור המשיב ויבצע מעשים דומים הינו ברמה נמוכה. לצד הקולה, יש אף להתחשב, במידה מוגבלת אומנם, בגילו של המשיב ובבעיותיו הרפואיות. יצוין, כי המשיב שילם את הפיצוי שקבע בית משפט קמא. כמובן, שמן הצד האחר יש ליתן משקל לפגיעה הקשה בקטינה. 6. אילו ישבנו בערכאה הראשונה ניתן להניח שהיינו מטילים על המשיב עונש מאסר לריצוי בין כותלי הכלא. אולם, משהערכאה הדיונית אמרה את דברה וחריגתה לצד הקולה אינה משמעותית בנסיבות העניין, הגענו לכלל מסקנה שאין מקום להתערב בעונש שהושת. הערעור נדחה. ניתנה היום, ט"ז בשבט התשע"ב (9.2.2012). המשנה-לנשיאה ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 12000230_S06.doc לא מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il