דוד אפל נ. בית המשפט השלום בתל אביב - יפו בת.פ. כבוד השופטים

פסק-דין בתיק בג"ץ 2291/06 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2291/06 בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופטת מ' נאור העותר: דוד אפל נ ג ד המשיב: בית משפט השלום בתל אביב-יפו עתירה למתן צו-על-תנאי ובקשה לצו ביניים בשם העותר: עו"ד פרופ' רון שפירא; עו"ד חמדה גור-אריה פסק-דין השופטת מ' נאור: 1. עתירה למתן צו על תנאי נגד החלטת בית משפט השלום במסגרת ההליך הפלילי המתנהל לפניו (ת"פ 8116/03) בה הורה לעותר להגיש את סיכומיו בטענתו המקדמית של "הגנה מן הצדק" עד ליום 12.3.2006. עם העתירה הוגשה בקשה לצו ביניים שימנע מבית המשפט ליתן החלטתו בטענה המקדמית כאמור. העתירה הוגשה ביום 13.3.2006 לאחר המועד שנקבע להגשת הסיכומים. 2. נגד העותר הוגש בשנת 2003 כתב אישום. אין צורך לעמוד על כל פרטי העניינים ודי אם נאמר כי כתב האישום שנמצא היום לפני בית משפט השלום שונה הוא מכתב האישום המקורי. נגד כתב האישום המתוקן הגיש העותר בקשה "לביטול כתב האישום" מטעמים שניתן לכנותם בקצרה "הגנה מן הצדק". המדינה השיבה לבקשה ביום 1.8.2005 והעותר ביקש להשלים טענותיו לאחר שיקבל לידיו את מלוא חומר החקירה בעניינו. בית המשפט קבע כי העותר יוכל להגיש בקשה מנומקת להשלמת טיעון "בתוך 10 ימים מהמועד בו יומצאו לידיו. האזנות הסתר נשוא החלטת בימ"ש המחוזי". 3. העותר הגיש מספר בקשות לעיון בחומר חקירה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982. חומר החקירה המבוקש, כפי שמציין זאת העותר, עוסק ככלל בשלושה נושאים: האזנות סתר; תיקי חקירה שנוהלו נגד העותר ושלא הובילו לכתב האישום; ותיק חקירה שהתנהל במחלקה לחקירות שוטרים בנוגע להאזנות סתר לעותר ולאחרים. ההליכים השונים המתנהלים בעניין זה טרם הסתיימו. ואולם, לגבי האזנות הסתר, וכפי שהחליט בית המשפט המחוזי בערר שהגיש העותר בעניין חומר חקירה (ב"ש 91715/05) נמסרו לידי העותר ביום 18.1.2006 5800 שיחות מוקלטות. בית משפט השלום קבע, כי השלמת הטיעון לטענת הגנה מן הצדק תוגש על ידי העותר עד ליום 5.3.2006. העותר ביקש לדחות את המועד להשלמת הטיעון מן הטעם שלא הספיק לבחון את כל השיחות וכן מן הטעם שלא הסתיימו ההליכים בעניין בקשותיו לעיין בחומר חקירה. בית משפט השלום דחה את הבקשה וקבע: "אין אנו מוצאים בנימוקי הבקשה, כל עילה, שיש בה כדי להצדיק דחיה נוספת בהגשת תוספת הטיעון, בעניין הגנה מן הצדק, שעל ב"כ המבקש היה להגישה עד תאריך 5.3.06. על ב"כ המבקש להגיש אפוא את השלמת הטיעון, אם רצונו בכך, עד תאריך 12.3.06" 4. על החלטה זו הגיש העותר את העתירה שלפנינו. העותר טוען כי כל נאשם זכאי שמשפטו לא יתנהל בטרם קיבל את חומר החקירה שיאפשר לו להכין את הגנתו. העותר מוסיף כי הוא נזקק גם לחומר החקירה כדי לבסס את טענת ההגנה מן הצדק שהעלה ובין היתר להוכיח "התנהגות שערורייתית" של רשויות החקירה. לטענתו, משלא נמצא בידיו מלוא חומר החקירה נפגעת זכותו ל"הליך ראוי" הכולל אף טענות מקדמיות כגון "הגנה מן הצדק". העותר טוען כי החלטת בית משפט השלום היא שרירותית ונוגעת לענין מינהלי ולכן מבקש הוא את ביטולה. 5. דין העתירה להדחות על הסף. העתירה הוגשה לאחר שחלף המועד שקבע בית המשפט להגשת השלמת הטיעון ודי היה בטעם זה כדי לדחות את העתירה (בג"צ 2751/05 ג'רבי נ' בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופט ג'ורג' קרא) (לא פורסם)). גם לגופו של עניין העתירה אינה מגלה עילה להתערבותנו. רק במקרים יוצאי דופן של היעדר סמכות או אם מתגלית תופעה קיצונית של שרירות בתחום שהוא מינהלי טהור יתערב בית המשפט הגבוה לצדק בהחלטות ביניים הניתנות במסגרת ההליך הפלילי. "קביעת הרכבים, קביעת מועדים, דחיית משפטים, והעברת תיקים צריכות להיות נושאים, המושארים לשיקול דעתו של הגורם השיפוטי המוסמך בבית המשפט, שהופקד על נושא זה" (בג"צ 583/87 הלפרין נ' סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט א' נועם), פ"ד מא (4) 683, 702 ה). המקרה שלפנינו אינו נמנה על אותם מקרים יוצאי דופן שיצדיקו את התערבותו של בית משפט זה. ענייננו בקביעת מועד להגשת השלמת טיעון ויש להשאיר נושא זה לשיקול דעתו של בית המשפט לפניו מתנהל ההליך הפלילי (השוו בג"צ 9018/05 זוזיאשווילי נ' מ"י (לא פורסם) והאסמכתאות שם; בג"צ 10956/02 לוריא נ' כבוד השופטת יהודית אמסטרדם – בית משפט השלום בת"א (לא פורסם)). ממילא, אם במסגרת ההליכים לקבלת חומר חקירה יווצרו נסיבות חדשות יוכל העותר לשוב ולטעון ל"הגנה מן הצדק" אשר ככל טענה מקדמית ניתן להעלותה בפתיחת המשפט, בשלב ההוכחות או אפילו בשלב הסיכומים (וראו גם ע"פ 79/73 לביא נ' מ"י, פ"ד כח (2) 505, 511 לענין זיכוי נאשם מחמת אי גילוי חומר חקירה ופגיעה בזכות למשפט הוגן). אף אם תידחה לגופה טענת העותר ל"הגנה מן הצדק" מדובר בהחלטת ביניים שבית המשפט יוכל לשוב ולעיין בה ואין הוא כבול אליה (בג"צ 4318/95 מ"י נ' השופט חיים פיזם, פ"ד מט (3) 702, 704). ובנוסף לכל זאת הרי לעותר שמורה הזכות לערער על כל החלטה שתתקבל בעניינו במסגרת ערעור על פסק הדין אם ובמידת הצורך ומסגרת שכזו מהווה חלופה להתערבותו של בית משפט זה (בג"צ 9141/05 סנקר נ' משטרת ישראל (לא פורסם); בג"צ 8808/04 אפק נ' פרקליטות מחוז תל אביב (לא פורסם)). 6. אשר על כן העתירה נדחית. ניתן היום, ‏‏‏‏‏כ"ו אדר, תשס"ו (26.3.2006). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06022910_C01.docעע מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il