פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק בג"ץ 2291/05
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 2291/05
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופט ס' ג'ובראן
כבוד השופט י' עדיאל
העותר:
פרופ' אלכסנדר קורנסקו
נ ג ד
המשיבים:
1. רפי פינטו - מנהל לשכת שיקום נכי רדיפות
הנאצים, משרד האוצר
2. ועדת עררים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים
3. ועדה רפואית - הלשכה לשיקום נכי רדיפות
הנאצים
עתירה למתן צו על-תנאי
בשם העותר:
בשם המשיבים:
בעצמו
עו"ד אילאיל אמיר
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
עניינה של עתירה זו בדחיית תביעתו של העותר להכרה במחלת האוסטופוראזיס ממנה הוא סובל, כמזכה בתגמול על-פי חוק נכי רדיפות הנאצים, תשי"ז-1957 (להלן: החוק).
1. העותר, ניצול שואה, סובל ממחלת האוסטופורוזיס. בהליך שהתקיים בפני וועדת העררים ביום 7.7.04 הוחלט, בהסכמת הצדדים, כי "לפחות 1/4 מאחוזי הנכות אשר ייקבעו [לעותר] יזקפו על חשבון הרדיפות, כאשר העורר רשאי להמציא לוועדה הרפואית בפניה יעמוד, מסמכים רפואיים משנים מוקדמות ככל שניתן שיש בהם כדי לחזק את הסבירות לקשר הסיבתי לאירוע השואה, כך שניתן יהיה לשקול הכרה בחלקיות גבוהה יותר מאשר 1/4 על חשבון הרדיפות".
2. בתאריך 10.2.05 הודיעה הרשות המוסמכת לעותר, כי הוחלט לדחות את תביעתו להעלאת שיעור ההכרה במחלתו, והחלטה זו נומקה בכך שהוא לא מילא אחר הנחיותיה של וועדת העררים מחודש יולי 2004, ולא המציא מסמכים רפואיים משנים קודמות שיש בהם כדי לאמת את הקשר הסיבתי הנטען, בין מחלתו לאירועי השואה.
3. בעתירה שבפנינו משיג העותר כנגד החלטתה של הרשות המוסמכת, ומשהעלתה המשיבה בפנינו את הטענה לפיה הדרך לערער על החלטותיה של הרשות אינה בפני בית משפט זה, הגיב העותר באומרו כי הפנייה לוועדת העררים אינה פתוחה בפניו, באשר ההליך שהתקיים בפניה היה "הליך פסול".
4. דין העתירה להדחות על הסף. הדרך להשיג על החלטותיה של הרשות המוסמכת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, תשי"ז-1957, הותוותה בסעיף 17 לחוק:
(א) הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת הרשות המוסמכת רשאי לערור עליה לפני ועדת העררים תוך שלושים ימים מיום שהגיעה אליו ההודעה על החלטת הרשות המוסמכת, אולם רשאית הועדה להאריך לו את מועד הערר לתקופה נוספת שלא תעלה על ארבעה עשר יום...'...
(ח) על החלטתה של ועדת העררים ניתן לערער לבית המשפט המחוזי תוך שלושים יום מיום מתן ההחלטה, ואם ניתנה בהעדר המערער - מיום שנמסרה לו ההחלטה, אך אין לערער אלא בנקודה משפטית בלבד".
(ט) בית המשפט המחוזי ידון בשלושה והוא רשאי לאשר את החלטת ועדת העררים, לשנותה, לבטלה או להחזירה לוועדה.
(י) על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ניתן לערער לבית המשפט העליון אם נתקבלה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון.
כאמור, סבור העותר כי עניינו חורג מגדרו של סעיף 17 לחוק, באשר ההחלטה בעניינו מקורה בהליך "פסול". דא עקא, ומבלי להביע עמדה לטענה לגופה, הדרך והפורום בפניו ניתן להעלותה, הם אלה שנקבעו בחוק, ואין זולתם. ובמלים אחרות, בפניו של העותר פתוחה הדרך לשוב ולפנות לוועדת העררים, ולהציג בפניה את השקפתו כי מילא אחר הנחיותיה מחודש יולי 2004, ואם יתקשה להשלים גם עם החלטתה הנוספת של הוועדה, פתוחה בפניו הדרך להביא השגותיו בפני בית המשפט המחוזי.
כל עוד לא נקט בצעדים אלה, העותר הוא בבחינת מי שלא מיצה הליכים אחרים העומדים לרשותו, ומכאן החלטתנו לדחות את העתירה.
ניתן היום, כ"ג בניסן תשס"ה (2.5.2005).
ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05022910_O03.doc/שב
מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il