פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"פ 227/13

פלוני נ. מדינת ישראל

ערעור על חומרת העונש שנגזר במסגרת הסדר טיעון בגין עבירות חבלה בכוונה מחמירה, איומים והחזקת סכין.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 03/12/2014 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"פ — ערעור פלילי.
מספר התיק 227/13 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה עבירות אלימות — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על חומרת העונש שנגזר במסגרת הסדר טיעון בגין עבירות חבלה בכוונה מחמירה, איומים והחזקת סכין.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"פ 227/13

פלוני נ. מדינת ישראל

ערעור על חומרת העונש שנגזר במסגרת הסדר טיעון בגין עבירות חבלה בכוונה מחמירה, איומים והחזקת סכין.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערער הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה, איומים והחזקת סכין, לאחר שתקף באכזריות את בת זוגו לשעבר. בית המשפט המחוזי גזר עליו 10 שנות מאסר. המערער ערער לבית המשפט העליון בטענה שהעונש חמור מדי, כי לא ניתן משקל מספיק לנסיבותיו האישיות, וכי הייצוג המשפטי שלו בערכאה הראשונה היה לקוי. בית המשפט העליון דחה את הערעור, בקובעו כי משנחתם הסדר טיעון הכולל טווח ענישה, ובית המשפט גזר עונש בתוך הטווח, אין מקום להתערבות ערכאת הערעור. כמו כן, נדחו הטענות בדבר כשל בייצוג.

סוג הליך ערעור פלילי (ע"פ)
הרכב השופטים י' דנציגר, ד' ברק-ארז, מ' מזוז
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • פלוני

נתבעים

  • מדינת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העונש שנגזר נמצא בתוך טווח הסדר הטיעון המוסכם.
  • האלימות שננקטה הייתה קשה ביותר ועל רקע סיום מערכת יחסים זוגית.
טיעוני ההגנה
  • העונש חמור בהשוואה למקרים דומים.
  • בית המשפט לא נימק את מתחם הענישה הראוי.
  • בית המשפט החמיר על בסיס מצבה העתידי של המתלוננת ללא ראיות.
  • כשל בייצוג המשפטי בערכאה הראשונה.
מחלוקות עובדתיות
  • האם נפל פגם בייצוג המשפטי בערכאה הראשונה.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • הודאת המערער במסגרת הסדר טיעון
  • מסמכים רפואיים בעניינה של המתלוננת

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
תפ"ח 5104/12
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בחיפה

תגיות נושא

  • חבלה בכוונה מחמירה
  • הסדר טיעון
  • אלימות במשפחה
  • ענישה

שלב ההליך

ערעור
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק ע"פ 227/13 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 227/13 לפני: כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט מ' מזוז המערער: פלוני נ ג ד המשיב: מדינת ישראל ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 25.11.2012 בתפ"ח 5104/12 שניתן על ידי כבוד סגן הנשיא י' אלרון והשופטים ע' גרשון, א' אליקים תאריך הישיבה: י"א בכסלו תשע"ה (3.12.14) בשם המערער: עו"ד עו"ד אילן גפני; עו"ד צבי ריש בשם המשיבה: עו"ד מורן פולמן מתורגמן: פטווי מהרי פסק-דין המערער הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בביצוען של העבירות שלהלן: חבלה בכוונה חמירה, איומים והחזקת סכין לפי סעיפים 329(א)(1), 192 ו-186(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, בהתאמה, ונגזרו עליו עשר שנות מאסר לריצוי בפועל בניכוי ימי מעצרו, מאסרים מותנים ופיצוי למתלוננת בסך 25,000 ש"ח. בהסדר הטיעון הוסכם כי המאשימה תעתור לעונש של 13 שנות מאסר בפועל בעוד שההגנה תעתור לעונש של שבע שנות מאסר בפועל. כתב האישום המתוקן מתאר מסכת של איומים ואלימות קשה ביותר בהם נקט המערער כלפי המתלוננת, שביקשה לסיים את הקשר שהיה לה איתו במשך ארבע שנים, לאחר שהחלה להיות בקשר חברי עם אחר. המערער איים להרוג את המתלוננת ואת ידידה ואף הגיעה לביתה והטרידה. ביום 8.8.2012 יצא המערער כשהוא מצויד בסכין למקום אליו היתה המתלוננת מגיעה בדרכה ללימודיה במכללה. לאחר שהמתלוננת התנגדה להילוות אליו, ניסה למשוך אותה בכוח, סטר לה על לחייה והובילה למקום בו ניהלו השניים חילופי דברים, תוך שהמערער מוציא מעת לעת את הסכין על מנת להפחידה. בהמשך, החל המערער לתקוף את המתלוננת בכך שהכה אותה באגרופיו בפניה ובדוקרו אותה באמצעות הסכין, מספר רב של דקירות בכל חלקי גופה. רק לאחר שהוזעקו שוטרים למקום פסק המערער מלדקור את המתלוננת, זרק את הסכין ונמלט מהמקום. המתלוננת הובלה לבית חולים, שם טופלה כאשר במשך מספר ימים אף היתה מורדמת ומונשמת. לאחר ששמע את טיעוני הצדדים לעונש, ואף את דברי המתלוננת והמערער, ולאחר שעמד על מכלול שיקולי הענישה הרלבנטיים (לרבות השיקולים לקולא הכוללים את עברו הנקי של המערער, הודייתו בפתח משפטו, חסכון בזמן השיפוטי והבעת החרטה מצידו), השית בית המשפט המחוזי על המערער את העונשים דנן. טענות המערער לפנינו מכוונות לכך שלטעמו העונש שהושת עליו חמור מהעונשים שהוטלו על נאשמים אחרים במקרים דומים ואף חמורים יותר. לטענתו, בית המשפט המחוזי אף הפנה לפסקי דין שבהם הושתו עונשים הנמוכים במידה ניכרת מהעונש שהושת עליו. עוד טוען המערער כי ראוי היה שבית המשפט המחוזי ייאמץ את רף הענישה הנמוך שבהסדר הטיעון. מוסיף המערער וטוען כי היה על בית המשפט לקבוע את מתחם הענישה הראוי למצער ולנמק מדוע בחר לאמץ את "מתחם הענישה" שהוסכם בין הצדדים. המערער מוסיף וטוען כי בית המשפט החמיר בעונשו על יסוד מצבה העתידי של המתלוננת, הגם שלא הונחו לפניו ראיות בנדון, תוך שהוא לא נותן משקל ראוי לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, כמו גם לדרכי שיקומו האפשרי של המערער. לבסוף, מעלה המערער טענות על פגמים שנפלו לגישתו בייצוגו לפני בית המשפט המחוזי (לרבות אי עמידה על הגשת תסקיר; אי הגשת הודעה שנגבתה מרופאה בבית החולים רמב"ם בעניינה של המתלוננת ואי חקירת עורכי המסמכים הרפואיים בעניינה של המתלוננת שלהגשתם הסכים). לא ראינו כי יש באיזו מטענות המערער כדי להצדיק הקלה בעונשו. בראש ובראשונה, אנו סבורים כי משהסכימו הצדדים במסגרת הסדר טיעון ל"מתחם ענישה" וכשגוזר בית המשפט את עונשו של המערער בלב מתחם זה, אין עילה להתערב בקביעתו, אלא במקרים חריגים שבחריגים, שמקרה זה אינו נמנה עליהם. בנסיבות אלה גם אין מקום לדרוש מבית המשפט לנמק מהו מתחם הענישה הראוי בעיניו. לא ראינו לנכון לקבל את הטענות לפיהן בית המשפט לא שקל כדבעי את כלל השיקולים הראויים בגזירת עונשו של המערער. לבסוף, יש לדחות את נסיונו של המערער להצביע על כשלים בייצוגו של המערער על ידי בא כוחו דאז. מההתכתבות בין באי כוח הצדדים (נספחים 3א' ו-ב' להודעת הערעור) עולה כי בא כוחו הקודם של המערער ענה בצורה ברורה וראויה על הטענות שהועלו כלפיו, בכל הנוגע לייצוגו את המערער בערכאה דלמטה, תוך שהוא מנמק ומסביר התנהלותו. קבלת טענות של כשל בייצוג, ובפרט כאשר מגיעים הצדדים להסדר טיעון עם טווחי ענישה מוסכמים, תתאפשר במקרים נדירים שבנדירים ובוודאי שאין מקרה זה נמנה עליהם. אף לגופם של דברים סבורים אנו, כי צדק בית המשפט קמא בכך שהתייחס במלוא החומרה לאלימות שננקטה במקרה זה – לא רק בשים לב לעוצמתה, אלא גם לנסיבות ולמניעים שאפפו אותה, על רקע רצונה של המתלוננת לסיים מערכת יחסים זוגית. נוכח כל האמור לעיל, הערעור נדחה. ניתן היום, ‏י"א בכסלו התשע"ה (‏3.12.2014). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 13002270_W07.doc חכ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il