פלוני נ. בית המשפט הצבאי לערעורים

פסק-דין בתיק בג"ץ 2268/07 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2268/07 בפני: כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופטת א' חיות העותר: פלוני נ ג ד המשיב: בית המשפט הצבאי לערעורים עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד קאזם כיואן פסק-דין השופטת מ' נאור: העתירה שלפנינו מכוונת נגד מעצרו עד תום ההליכים של העותר במסגרת כתב אישום שהוגש נגדו לבית המשפט הצבאי יהודה. כתב האישום מייחס לעותר, שהוא יליד 1991, יידוי אבנים ב- 60 הזדמנויות שונות. העובדות וההליכים 1. ביום 21.12.2006 הוגש לבית המשפט הצבאי יהודה כתב אישום נגד העותר. בית המשפט הצבאי הורה על מעצר העותר עד תום ההליכים ובהמשך נקבע התיק להוכחות ליום 6.2.2007. ביום שהיה קבוע התיק להוכחות הגישה התביעה בקשה לתיקון כתב האישום. בית המשפט הצבאי קבע כי "יש להצר על כך שרק היום החליטה התביעה [לבקש לתקן את כתב האישום – מ"נ] [אך] כאשר מדובר בשלב שהוא לפני שמיעת ההוכחות, יש להיעתר לבקשת התביעה". כמו כן קבע בית המשפט הצבאי כי מועד ההוכחות יידחה ליום 20.2.2007. בתום ישיבת ההוכחות שנערכה כמתוכנן באותו מועד נקבע מועד נוסף להוכחות ליום 20.3.2007. 2. בין לבין הגיש העותר לבית המשפט הצבאי בקשה לעיון חוזר בהחלטת המעצר עד תום ההליכים. ככל העולה מהעתירה הבקשה נדחתה והעותר הגיש לבית המשפט הצבאי לערעורים ערר על ההחלטה לעצור אותו עד תום ההליכים ועל ההחלטה בעיון החוזר. בית המשפט הצבאי לערעורים דחה ביום 27.2.2007 את הערר וקבע כי "באיזון בין הסיכון העלול לצמוח משחרור [העותר], לבין הפגיעה בו לנוכח חלוף הזמן מאז נעצר, גובר, בשלב זה, האינטרס הציבורי". באשר להימשכות ההליכים ציין בית המשפט הצבאי לערעורים כי "עיקר חומר הראיות כבר נמצא בפני ביהמ"ש, ואין סיבה כי סיום תיק זה ידרוש ישיבות רבות נוספות". העתירה 3. העותר מבקש כי נורה על שחרורו ממעצר. לטענתו, התביעה נוקטת בסחבת וההליכים נמשכים זמן רב וזאת בניסיון להתישו על מנת שיודה. הוא מוסיף וטוען כי כאשר מדובר בקטין כמו בענייננו יש לקיים את ההליך המשפטי תוך זמן סביר ולקיים ישיבות רצופות על מנת שלא לגרום עינוי דין וחוסר וודאות. כמו כן הוא טוען כי המשך המעצר פוגע בלימודיו. העותר ממשיך וטוען כי חל כרסום בראיות התביעה וכי מלבד הודאה שנגבתה ממנו בתחילת ההליך, התביעה לא הציגה ראיות אובייקטיביות להוכחת אשמתו. באשר להודאה שנגבתה ממנו בתחילת ההליך טוען העותר כי זו לא נמסרה באופן חופשי ומרצון אלא תחת איומים. דיון 4. דין העתירה להדחות על הסף. כפי שקבע הנשיא שמגר "בית-משפט זה אינו יושב בדין כערכאת ערעור או כרשות ערר על החלטות בענייני מעצר של רשויות שיפוטיות יהיו אלו רשויות בתוך התחומים אשר עליהם חל משפט מדינת ישראל או יהיו אלו הרשויות השיפוטיות הפועלות על-פי תחיקת הביטחון באזור יהודה ושומרון או בחבל עזה, שהם שטחים מוחזקים, אשר עליהם חולש הממשל הצבאי" (בג"ץ 460/86 מטר נ' בית המשפט הצבאי בשכם, פ"ד מ (3) 817, 819-818 (1986); כן ראו: בג"ץ 5637/00 רביע נ' נשיא בימ"ש הצבאי לערעורים, בית אל (מיום 9.8.2000)). ברוח דברים אלה קבע גם השופט גרוניס כי: "בית משפט זה ציין מספר פעמים כי הוא אינו משמש, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, ערכאת ערעור על בית המשפט הצבאי לערעורים [...]. הדבר נכון, מקל וחומר, כאשר מדובר על החלטות ביניים וגם החלטות בעניין מעצר עד תום ההליכים" (בג"ץ 3575/06 אבו פיאד נ' בית המשפט הצבאי לערעורים באזור יהודה ושומרון (כב' השופט אל"מ שאול גורדון) (מיום 4.5.2006)). באשר לטענות העותר לסחבת שנוקטת התביעה יש לזכור כי התיק קבוע לדיון נוסף כבר ליום 20.3.2007 וכפי שציין בית המשפט הצבאי לערעורים יש לקוות לסיום התיק בהקדם. 5. העתירה נדחית אפוא על הסף. אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏‏‏‏‏‏כ"ב אדר, תשס"ז (12.3.2007). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07022680_C02.doc עע מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il