אבו רביע נ' צבא ההגנה לישראל ואח'

2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2268-03-25 לפני: כבוד השופט יוסף אלרון כבוד השופטת יעל וילנר כבוד השופט עופר גרוסקופף העותר: עבד אלמגיד אבו רביע נגד המשיבים: 1. צבא ההגנה לישראל 2. קצין משטרה צבאית ראשי 3. נציב שירות בתי הסוהר 4. המטה לביטחון לאומי 5. היועצת המשפטית לממשלה 6. הפרקליטה הצבאית הראשית עתירה לצו הביאס קורפוס; תגובה מקדמית מטעם המשיבים; תשובת העותר לתגובה המקדמית בשם העותר: עו"ד אמינה קומבר בשם המשיבים: עו"ד מתניה רוזין; עו"ד אסתי אוחנה פסק-דין השופט יוסף אלרון: 1. לפנינו עתירה למתן צו הביאס קורפוס, שהוגשה על יסוד ההנחה כי העותר נעצר במחסום שהוצב בשטח רצועת עזה. עובר להגשת העתירה, ב"כ העותר פנו לגורמי המשטרה הצבאית, ואלה השיבו כי אין אינדיקציה להחזקתו של העותר על ידי כוחות הביטחון. לאחר קבלת מענה זה, הוגשה העתירה. במסגרת גיבוש המענה לעתירה, ב"כ המשיבים ביצעו בירור נוסף, שאף ממנו עלה כי אין אינדיקציה להחזקת העותר בידי כוחות הביטחון או שירות בתי הסוהר. 2. עתירה זו, כמו עתירות דומות שהוגשו מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, משיגה למעשה על הבירור העובדתי שביצעו גורמי הביטחון בדבר מקום הימצאו של העותר בעקבות פנייה מטעם ב"כ העותר (וראו, בין היתר, בג"ץ 16387-11-24 אלשריף נ' צבא הגנה לישראל, פסקה 4 (26.12.2024); בג"ץ 42127-10-24 אבו מעווד נ' צבא הגנה לישראל, פסקה 5 (23.12.2024) (להלן: עניין מעווד)). בדומה למקרים אחרים, העתירה לא מעלה סיבה להניח כי נפל פגם בבדיקה שבוצעה עובר להגשתה (בג"ץ 2059-03-25 מבאשר נ' צבא ההגנה לישראל (20.4.2025)). טענה כללית כי במקרים אחרים נפל פגם בבדיקה איננה מכרסמת בחזקת התקינות המנהלית העומדת למשיבים בענייננו (עניין מעווד, פס' 5; בג"ץ 28159-08-24 אלערבלי נ' צבא הגנה לישראל (15.9.2024)). זאת, לעומת מקרים שבהם בידי העותר טענות קונקרטיות שיש בהן כדי להצביע על כך שהמסכת העובדתית שנמסרה מטעם המשיבים במקרה הספציפי אינה מדויקת (וראו, למשל, בג"ץ 32165-09-24 זערב נ' הממשלה (14.10.2024)). 3. מאחר שבענייננו לא הוצג בסיס לפגם שנפל בבדיקה שביצעו המשיבים בטרם הגשת העתירה, "גם אין יסוד להניח כי תשובת המשיבים תשתנה מעצם הגשת העתירה, או כי הבדיקה שתבוצע במסגרת גיבוש המענה לעתירה תהיה מקיפה מהבדיקות שכבר בוצעו" (בג"ץ 15679-03-25 גזאר נ' צבא הגנה לישראל (21.4.2025)). דווקא בראי חזקת התקינות המנהלית העומדת למשיבים, הנחת המוצא של בית משפט זה היא כי כבר בעקבות פניית העותר בוצעה בדיקה מקיפה וממצה במידה הנדרשת, וככל שיתבררו פרטים חדשים חזקה כי המשיבים יעדכנו בכך את ב"כ העותר (בג"ץ 16287-11-24 עטיוי נ' צבא הגנה לישראל, פסקה 4 (26.12.2024); בג"ץ 16121-11-24 אבו וואדי נ' צבא הגנה לישראל, פסקה 4 (26.12.2024)). מן הראוי אפוא כי עותרים ישקלו היטב את התוחלת שבהגשת העתירה, כאשר עמדת המשיבים היא כי האדם מושא העתירה כלל אינו נמצא בחזקתם. 4. העתירה נדחית אפוא. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. ניתן היום, כ"ד ניסן תשפ"ה (22 אפריל 2025). יוסף אלרון שופט יעל וילנר שופטת עופר גרוסקופף שופט