פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 2267/02

יוסי חדד נ. מדינת ישראל

ערעור על הרשעה וגזר דין בגין עבירות שוד וחטיפה, תוך דגש על חלקו של המערער בחשיפת הפרשה.

התקבל חלקית ?
תאריך פרסום 06/05/2002 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 2267/02 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה שוד בנסיבות מחמירות — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על הרשעה וגזר דין בגין עבירות שוד וחטיפה, תוך דגש על חלקו של המערער בחשיפת הפרשה.
החלטת בית המשפט התקבל חלקית — חלק מהסעדים שהתבקש התקבל וחלק נדחה.

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 2267/02

יוסי חדד נ. מדינת ישראל

ערעור על הרשעה וגזר דין בגין עבירות שוד וחטיפה, תוך דגש על חלקו של המערער בחשיפת הפרשה.

התקבל חלקית ?

סיכום פסק הדין

המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בשוד בנסיבות מחמירות וחטיפה של נהג מונית יחד עם שני שותפים. המערער טען בערעורו כי לא היה שותף מלא לתכנון השוד וכי התנהגותו לאחר מכן – חשיפת הפרשה למשטרה ושכנוע המתלונן להגיש תלונה – מעידה על כך שלא היה שותף מלא לעבירה. בית המשפט העליון דחה את הערעור על ההרשעה, בקובעו כי המערער היה פעיל במהלך השוד ולא ניצל הזדמנויות לנתק עצמו מהעבריינים. עם זאת, בית המשפט קיבל את הערעור על העונש, בקובעו כי בית המשפט המחוזי החמיר עם המערער יתר על המידה בהשוואה לשותפיו, וזאת בהתחשב בכך שהמערער הוא שחשף את הפרשה וסייע למתלונן. העונש הופחת מ-5 שנות מאסר בפועל ל-3 שנים.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים ד' ביניש, י' אנגלרד, א' פרוקצ'יה
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • יוסי חדד

נתבעים

  • מדינת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • מעורבותו הפעילה של המערער במהלך השוד הופכת אותו למבצע בצוותא.
  • התנהגותו של המערער הייתה מניפולטיבית.
טיעוני ההגנה
  • לא הוכח שהמערער ידע על קיומה של הסכין.
  • המערער פעל לחשיפת הפרשה במשטרה, שכנע את המתלונן להגיש תלונה והחזיר לו רכוש.
  • התנהגות המערער אינה מתיישבת עם שותפות לשוד.
מחלוקות עובדתיות
  • האם המערער היה מודע לכוונת השותפים לשדוד את המתלונן.
  • האם התנהגות המערער לאחר השוד מעידה על חרטה או על מניפולציה.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • עדות המתלונן לגבי מעורבות המערער בשוד.
  • עדות המתלונן לגבי ניסיונות המערער למתן את חבריו במהלך האירוע.

הדגשים פרוצדורליים

  • המערער שימש כעד מדינה בפרשה אחרת.
  • המערער הוא שחשף את הפרשה בפני המשטרה.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"פ 40334/00
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו

תגיות נושא

  • שוד בנסיבות מחמירות
  • חטיפה
  • עד מדינה
  • ענישה פלילית

שלב ההליך

ערעור

סכום הוצאות משפט

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 2267/02 בפני: כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט י' אנגלרד כבוד השופטת א' פרוקצ'יה המערער: יוסי חדד נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 28.1.02 בת"פ 40334/00 שניתנו על ידי כבוד השופט ש' טימן תאריך הישיבה. כ"ד באייר התשס"ב (6.5.2002) בשם המערער: עו"ד איל שמחוני ועו"ד ניר אלפסה בשם המשיבה: עו"ד מיכאל קרשן פסק-דין המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו ביחד עם אחר בעבירה של שוד בנסיבות מחמירות וחטיפה. על פי קביעותיו של בית המשפט קמא, הזמין המערער שהתגורר בצפת את המתלונן, נהג מונית, לנסיעה לרמת-גן, וסיכם עמו על תמורה של 550 ש"ח. המתלונן הגיע לבית המערער ולנסיעה הצטרפו אדם בשם האני ג'בארין (להלן: האני) שהועמד לדין בגין פרשה זו בנפרד, וכן נוסע נוסף בשם מויאל. משהגיעו לאזור רמת-גן, ביקש המערער מהמתלונן להסיעם ללוד תמורת תוספת סכום של 100 ש"ח. בהגיעם ללוד, שלף האני הנ"ל סכין, איים על המתלונן ודרש ממנו את כספו. המערער שישב לצידו של המתלונן, מצא את מטבעות הכסף ששימשו את המתלונן כעודף, והעבירם להאני שישב במושב האחורי. לאחר מכן, מצא המערער בארנקו של המתלונן כרטיס אשראי, ביקש מהמתלונן לעצור את רכבו ובעזרתו של המתלונן סייע המערער למשוך 400 ש"ח מן הכספומט. המערער נטל מהמתלונן שרשרת, טבעת ושעון, אשר שני החברים לנסיעה דרשו לקחתם מהמתלונן. בטרם נטלו את הכסף מהכספומט, רכשו המערער וחבריו סמים במקום בלתי ידוע בלוד. בצאתם מן המונית, איים האני על המתלונן כדי שלא יפנה למשטרה. בעקבות הרשעתו נגזר דינו של המערער לחמש וחצי שנות מאסר מהן ארבע שנות מאסר לריצוי בפועל. כן הופעל עונש מאסר על-תנאי בן שנתיים באופן שחציו לריצוי במצטבר וחציו חופף. סך הכל נגזרו על המערער חמש שנות מאסר בפועל. על שותפו לאישום, מויאל, נגזרו 30 חודשי מאסר בפועל, עקב נסיבות אישיות ומאמציו לגמילה מסמים ואילו האני שהודה במסגרת עסקת טיעון, נידון לארבע שנות מאסר בפועל. בערעורו כנגד ההרשעה, טען בא-כוח המערער כי אף שהנסיעה תוכננה מראש והוזמנה על ידי מרשו, לא הוברר באיזה שלב החליטו השלושה לשדוד את המתלונן ואף לא ידוע אם המערער ידע על קיומה של הסכין ברשותו של האני. זאת ועוד. המערער, עבריין עתיר הרשעות קודמות, שימש כעד מדינה בפרשה חמורה אחרת, ומאז היה בקשר עם המשטרה, ואף בענין שלפנינו היתה התנהגותו מלווה במעשים, שלטענת הסניגור, אינם מתיישבים עם שותפות לשוד. מתברר כי בהיותו ברכב, התקשר המערער לרכז המודיעין עמו היה בקשר, הודיע כי מתרחשת עבירה חמורה, אך לא מסר פרטים על האירוע. כמה שעות לאחר מכן היה הוא זה שחשף את האירוע במשטרה. בעקבות פנייתו, זומן המתלונן. המערער שכנע אותו להגיש תלונה ואף החזיר לו את השרשרת והטבעת. בשל כל אלה, טען הסניגור כי מסקנת השופט שהתנהגותו זו של המערער היתה מניפולטיבית בלבד – מוטעית היא, ולא היה בסיס להרשעה בשוד. מנגד, בא-כוח התביעה ביקש מאתנו להשאיר את ההרשעה על כנה. הוא הסכים כי חלק מהתנהגותו של המערער אינו עולה בקנה אחד עם תכנון משותף של שוד. לטענתו, אמנם מדובר בשוד שהתפתח ספונטנית עם שליפת הסכין על ידי האני, אבל מעורבותו הפעילה של המערער במהלך השוד מכריעה את הכף לחובתו כמבצע בצוותא. בענין העונש, הסכים בא-כוח המדינה כי בית המשפט קמא החמיר עם המערער יותר מכל השותפים ובכך לא נתן משקל ראוי לעובדה שהמערער הוא שחשף את הפרשה. שקלנו את טענות הצדדים ולא ראינו להתערב בממצאיו המרשיעים של פסק הדין. בין אם היו למערער במהלך ביצוע העבירות היסוסים ובין אם פעל בפניותיו למשטרה באופן מניפולטיבי, ניתן לקבוע באופן חד-משמעי כי הוא היה פעיל במהלך השוד ולא ניצל הזדמנויות לנתק עצמו מן העבריינים הגם שהיו כאלה בעת הירידה מן המכונית. בנסיבות אלה, הערעור על ההרשעה נדחה. אשר לעונש, אכן בית המשפט קמא החמיר עם המערער ביחס לשותפים לעבירה. העונש שגזר עליו בגין השוד, כשלעצמו, אינו חמור מדי. אבל בהתחשב בכך שבמהלך השוד ניסה גם למתן את חבריו בהתייחסותם למתלונן, דבר שאושר על ידי המתלונן בעדותו, ובעיקר בהתחשב בכך שהוא שחשף את הפרשה במשטרה ואף שכנע את המתלונן להגיש תלונה – אין לראות את חלקו בביצוע ביחס ליתר המשתתפים, כחלק החמור ביותר. אשר על כן, החלטנו להתערב בעונש ולהעמידו על שנתיים מאסר בפועל; כן אנו מפעילים את עונש המאסר על-תנאי באופן שחציו ירוצה במצטבר וחציו בחופף, כך שבסך הכל ירצה המערער 3 שנות מאסר בפועל. עונש המאסר על-תנאי שהוטל בבית המשפט המחוזי יעמוד בעינו. ניתן היום, כ"ד באייר התשס"ב (6.5.2002). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________ העתק מתאים למקור 02022670.N01 /צש נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח. רשם בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444 בית המשפט פתוח להערות והצעות: [email protected] לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il