או.אס.אמ. - דן בע"מ נ. עו"ד עידו בלום

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים עפ"ס 22616-06-25 לפני: כבוד הנשיא יצחק עמית המערערת: או.אס.אמ. דן בע"מ נגד המשיבים: 1. עו"ד עידו בלום 2. אי.אמ.אס. אדג'וונט מדיקל סולושנס בע"מ 3. בטר ג'וס בע"מ ערעור על החלטתו של בית המשפט השלום ברחובות בת"א 32547-04-20 ובת"א 32778-05-20 מיום 19.5.2025 שניתנה על ידי כב' השופטת אדנקו סבחת-חיימוביץ בשם המערערת: עו"ד תומר גלילי בשם המשיב 1: בשם המשיבה 2: בשם המשיבה 3: עו"ד עידן גיל עו"ד סיימון ברטין עו"ד צחי חליו פסק-דין ערעור על החלטת בית משפט השלום ברחובות (השופטת א' סבחת-חיימוביץ) מיום 19.5.2025 בת"א 32547-04-20 ות"א 32778-05-20, הנידונים במאוחד, שלא לפסול עצמו מלדון בעניינה של המערערת. 1. עניינם של ההליכים מושא הערעור דנן בתביעות הדדיות שהגישו זה כלפי זה המערערת והמשיב 1 (להלן: המשיב). כך, עניינו של הליך ת"א 32547-04-20 בתביעה שהגישה המערערת נגד המשיב בגין נזקיה עקב הפרת הסכם שכירות, ועניינו של הליך ת"א 32778-05-20 בתביעה שהגיש המשיב כנגד המערערת בגין נזקים שנגרמו עקב ליקוי במושכר שבגינו לא ניתן היה לעשות שימוש במושכר, ופינויו בסמוך למועד קבלתו. במסגרת תביעה זו הגישה המערערת הודעות לצדדים שלישיים, כלפי המשיבות 3-2. 2. ביום 3.4.2025 נערך דיון קדם מסכם בהליכים, במסגרתו עלו שלוש סוגיות: בקשת המערערת להוצאת מסמכים מתיק המוצגים; בקשת המשיב לזימון עדים שלא מסרו תצהיר; והתנגדות המערערת לקבלת תצהיר מטעם המשיבה 3 שאומת בהיוועדות חזותית. בתום הדיון החל המותב להכתיב החלטה במעמד הצדדים, בה תיאר את טענות המשיב ביחס למסמכים שהוא ביקש לכלול בתיקו, והחל לנסח את עמדת המערערת ביחס לבקשה זו. בהכתבה זו נפלה טעות בניסוח עמדת המערערת. כפי שעולה מההחלטה, ההכתבה נקטעה בשל הפרעת בא-כוח המערערת, אשר בעקבותיה הדיון הופסק, ונכתב בסיום ההחלטה כי "החלטה תישלח לצדדים". למחרת, ביום 4.4.2025, ניתנה החלטת המותב בסוגיות שעלו, לפיה המותב קיבל את בקשות המשיב בעניין זימון עדים ודחה את בקשת המערערת להוצאת מסמכים מתיק המוצגים של המשיב, ואת התנגדותה לקבלת התצהיר מטעם המשיבה 3 שאומת בהיוועדות חזותית. 3. ביום 7.4.2025 הגישה המערערת בקשה לפסלות המותב. המערערת טענה כי בהחלטת המותב שניתנה בתום הדיון, נוסחה טענת בא-כוחה באופן שגוי – הפוך מהאופן בו היא נטענה. עוד טענה המערערת כי כאשר מחה על כך בא-כוחה, הופסק הדיון מבלי שתוקנו הדברים. בנוסף טענה המערערת, כי המותב נענה לבקשת המשיב לזימון אחד העדים, מבלי שהגיש המשיב בקשה שבה פורטו פניותיו לעד, ואף לא מסר את עמדתו של העד. זאת, בניגוד לאמור בהחלטה מוקדמת בהליך מיום 15.9.2024, לעניין אופן זימון עדים לעדות בעל-פה. 4. למחרת, ביום 8.4.2025, ניתנה החלטת המותב בה התייחס המותב לאחד המסמכים – חוות דעת – אשר הוחלט על השארתה בתיק המוצגים של המשיב. המותב הורה, כי טרם מתן החלטה בבקשת הפסילה או הוצאתה לתגובת יתר הצדדים, המערערת תבהיר האם חוות הדעת אשר ביקשה את הוצאתה מתיק המשיב, הוגשה על ידה בהליך בינה לבין המשיב או בהליך בינה לבין המשיבה 3, ומדוע לא נעשתה על ידי המערערת הבחנה כאמור. עוד צוין בהחלטה, כי לא הוגשה רשימת עדים מטעם המערערת, ולכן נדונה בקשת המשיב לצרף את חוות הדעת עם הגשת הראיות. בהמשך לכך, ביום 23.4.2025 הגישה המערערת מסמך הבהרות בו מסרה כי מילאה לשיטתה בקפדנות אחר החלטות בית המשפט בעניין, וחזרה על טענותיה בעניין בקשת הפסלות. לעניין בקשת הפסלות הוסיפה המערערת, כי היה מקום לברר את כל הסוגיות העולות מהחלטת בית המשפט מיום 8.4.2025 במהלך הדיון, ולא לקטוע את דברי בא-כוחה, וכן כי אופי הקביעות בהחלטה וההבהרות שהתבקשו בה "מעצימות את החשש האובייקטיבי למשוא פנים ממשי". בעקבות זאת, הורה המותב לצדדים המעוניינים בכך למסור את התייחסויותיהם; המשיבים 2-1 הגישו את התנגדויותיהם לבקשה, והמערערת הגישה את תגובותיה להתנגדויות אלה. 5. ביום 19.5.2025 דחה המותב את בקשת הפסלות, בהיעדר חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט או חשש למראית פני הצדק, תוך חיוב המערערת בהוצאות. בהחלטה הוסבר כי דינן של הטענות העומדות בבסיס הבקשה, להתברר בהשגה על החלטת המותב מיום 4.4.2025, במסגרת בקשה לעיון חוזר או הגשת בקשת רשות ערעור, ככל והמערערת חפצה בכך. וממילא, כך נקבע, אין בטענות אלה "ולו שמץ של ראיה למשוא פנים". עוד הוסבר כי אכן הרישום בתחילת ההחלטה שהוכתבה בתום הדיון מיום 3.4.2025 אינו מדויק, אך זאת כתוצאה מהפרעת בא-כוחה של המערערת, אשר הדיון הופסק בגללה, וכי בהחלטה מיום 4.4.2025 "תוקנו הדברים וטענות המבקשת [המערערת – י"ע] דויקו". 6. לשלמות התמונה יצוין, כי ביני וביני, הגישה המערערת בקשת רשות ערעור על החלטות המותב מיום 3.4.2025 ומיום 4.4.2025, אשר נדחתה בהחלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט א' ברנד) מיום 4.8.2025 (רע"א (מחוזי מרכז) 22632-06-25 או.אס.אמ. – דן בע"מ נ' בלום (4.8.2025)). 7. מכאן הערעור שלפניי, בו שבה המערערת על עיקר טענותיה וכן מעלה טענות ביחס להחלטת המותב בבקשת הפסילה. בתמצית, המערערת טוענת כי בהחלטה מיום 8.4.2025, הציג המותב "גרסה מטעמו" ביחס לסוגיות שעל הפרק, כאשר לדבריה גרסה זו כללה דרישות שלא היה להן זכר בהחלטות שעסקו בהגשת תצהירי הצדדים. לטענתה, התנהלות זו מהווה סממן ברור למשוא פנים. עוד טוענת המערערת כי הסתייגותו של בא-כוחה מהטעות שנפלה ביחס לאופן ניסוח עמדתה בתום הדיון, לא מצאה את מקומה בהחלטה מיום 4.4.2025, וכי רק בהחלטה בבקשת הפסלות קבע המותב לראשונה כי מדובר בטעות. כמו כן, טוענת המערערת, כי ההחלטה בבקשת הפסלות מצטטת בהרחבה את תגובותיהם "הארסיות והגובלות בלשון הרע ובסילוף מוחלט ומגמתי" של המשיבים 2-1, ומאמצת את עמדתם באופן כמעט מלא. כל אלו משקפים, כך טוענת המערערת, חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט, וכן חשש לפגיעה במראית פני הצדק. 8. לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו, הגעתי לכלל מסקנה כי דינו להידחות אף מבלי להידרש לתשובה. המבחן לפסלות שופט בהתאם לסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, הוא כי "קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט". הערעור דנן נסוב על טענות הנוגעות לעשייה השיפוטית עצמה. נקודת המוצא לדיון בעניינו היא כי הפעילות השיפוטית תקים עילת פסלות רק במקרים קיצוניים וחריגים, בהם ניתן ללמוד מהעשייה השיפוטית כשלעצמה על נעילת דלתו של המותב או על דעה קדומה מצדו (ראו: עפ"ס 48970-03-25 מהלוס נ' ון-אמדן, פסקה 5 (29.4.2025) (להלן: עניין מהלוס); עפ"ס 64067-09-24 קריית חנוך מבשרת ציון בהרי ירושלים נ' קול מבשר בהרי ירושלים (ע"ר), פסקה 6 (11.11.2024); ע"א 984/22 פלוני נ' הגלריה בברנר בע"מ, פסקה 14 (13.4.2022)). לא מצאתי שנסיבות המקרה דנן נמנות עם אותם מקרים חריגים, אף רחוק מכך. 9. החלטות המותב מיום 3.4.2025 ומיום 4.4.2025 הן החלטות דיוניות מובהקות בסוגיות של זימון עדים והוצאת מסמך מתיק המוצגים, אשר לא מקימות כשלעצמן עילת פסלות. האכסניה המתאימה לבירור טענות המערערת בעניינים אלה היא הגשת הליכי ערעור. כך אף פעלה המערערת כאמור (ראו: עניין מהלוס, בפסקה 6; עפ"ס 5857-03-25 פלונית נ' פלוני, פסקה 7 (17.3.2025)). לעניין טענת המערערת ביחס לטעות שנפלה בהחלטה על גבי פרוטוקול הדיון מיום 3.4.2025, הרי שהיא אינה מבססת עילת פסלות. כאמור, המותב ציין בהחלטתו כי הרישום "אינו מדויק" עקב ההפרעה לדיון והפסקתו, וכי בהחלטה שניתנה למחרת, ביום 4.4.2025, תוקנו הדברים. אף אם הרישום לא תוקן לשביעות רצונה של המערערת, כידוע, וכפי שצוין גם בהחלטה בבקשת הפסלות, בקשת פסלות אינה מהווה תחליף לבקשה לתיקון פרוטוקול (ראו: עפ"ס 36926-03-25 עואודה נ' תאגיד כפרי גליל תחתון בע"מ, פסקה 5 (8.6.2025); עפ"ס 22421-10-24 פלונית נ' פלוני, פסקה 7 (1.12.2024)). 10. לבסוף, לא מצאתי כי יש בהחלטת הפסלות, ובהחלטת המותב מיום 8.4.2025 – גם אם יש בהן ביקורת על המערערת – כדי להעיד על נעילת דעתו של המותב (ראו: עפ"ס 6530-10-24 ערמי נ' מיקדן אם-1 (2002) בע"מ, פסקה 6 (30.12.2024). בנוסף, אף איני סבור כי יש הצדקה להעברת ההליך למותב אחר מטעמים של מראית פני הצדק. 11. אשר על כן, הערעור נדחה. המערערת תישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 1,000 ש"ח. ניתן היום, ה' כסלו תשפ"ו (25 נובמבר 2025). יצחק עמית נשיא