יצחק דוידסקו נ. שר התחבורה

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2259/99 בפני: כבוד השופט מ' חשין כבוד השופט י' זמיר כבוד השופטת ד' ביניש העותר: יצחק דוידסקו נגד המשיבים: 1. שר התחבורה 2. המפקח על התעבורה - מחוזות חיפה והצפון 3. חברת "נתיבי כרמל" 4. ראש עיריית חיפה עתירה למתן צו על-תנאי תאריך הישיבה: כ' באלול התש"ס (20.9.00) בשם העותר: בעצמו בשם המשיבים: עו"ד שרה ברזילי פסק-דין מר יצחק דוידסקו עשה עצמו שליח ציבור וביקש לשנות את סדרי התחבורה הנוהגים בשדרות ההסתדרות בחיפה, שלדעתו הם פוגעים בציבור הנוסעים ואין בהם הגיון. לפי סדרים אלה הוקצה בשדרות ההסתדרות אחד משלושת הנתיבים לכל כיוון לפעול כנתיב תחבורה מיוחדת (נת"מ) המשמש רק אוטובוסים, מוניות ומכוניות פרטיות המובילות לפחות ארבעה נוסעים, וכך בכל יום ויום, ובכל שעה משעות היום, להוציא ימי שבת וחג. הוא טוען כי אפשר וראוי להקצות נתיב מיוחד לתחבורה ציבורית בשעות העומס בתנועה, שהן כשלוש שעות בבוקר, ואולי גם בשעות עומס אחר-הצהרים, כשלוש שעות, ואילו ביתר השעות לפתוח נתיב זה לתנועה של כל כלי הרכב, פרטיים כציבוריים. הוא פנה בהצעה זאת לגורמים רבים בעיריית חיפה ובמשרד התחבורה אך לא נענה. כשנואש מפניות אל גורמי הציבור, פנה אל בית משפט זה, כעותר ציבורי, וביקש שבית המשפט יפסוק כי ההחלטה של המשיבים בעניין הנתיב האמור הינה בלתי-סבירה, ולכן היא בטלה. קיבלנו חומר רב, לרבות נתונים סטטיסטיים, הן מן העותר והן מן המשיבים, ואף שמענו את הטענות של שני הצדדים. לאחר ששמענו, וסברנו כי הטענות של העותר אינן מופרכות, נתנו (ביום 14.2.00) החלטה, בה ביקשנו מן המשיבים לשוב ולבדוק את עמדתם בעניין הנדון. המשיבים הודיעונו לאחר זמן כי הם שבו וערכו מדידות של התנועה בשדרות ההסתדרות, בשעות אלה ואחרות, לפי הסוגים של כלי הרכב ולפי מספר הנוסעים. הם הציגו את הממצאים בפנינו. לאחר מכן הם כינסו ישיבה של ועדה בה השתתפו נציגים ממשרד התחבורה, משטרת ישראל, עיריית חיפה והחברה העירונית של חיפה ("יפה נוף תחבורה ותשתיות בע"מ) המופקדת על הביצוע של סלילת כבישים באזור חיפה. הוועדה החליטה, על דעת כל הגורמים, כי אין מקום לשנות את מתכונת ההפעלה של הנת"מ. המשיבים מציגים טעמים שונים התומכים בעמדה זאת, והם מתייחסים להיבטים שונים של מצב התחבורה בשדרות ההסתדרות ומדיניות התחבורה באותו אזור. הטעמים שבפי המשיבים אינם משכנעים את העותר. לדעתו הם בלתי-סבירים בצורה קיצונית ופוגעים בציבור הנוסעים ללא צורך. לפיכך הוא עומד על דעתו שמן הראוי כי בית המשפט יורה לשנות את מתכונת ההפעלה של הנת"מ בשדרות ההסתדרות. לאחר ששקלנו את טענות העותר, החלטנו שאין לנו עילה משפטית להתערב בהחלטה של הרשות המוסמכת בעניין מתכונת ההפעלה של הנת"מ. כידוע, בית המשפט אינו רשות מוסמכת בענין זה, ואף אין לו הכלים הנדרשים כדי לקבוע מהי המדיניות הראויה וכיצד לבצע אותה. כל תפקידו וסמכותו של בית המשפט הם לברר אם לא נפל פגם משפטי בהחלטה של הרשות המוסמכת. במקרה זה אין בפי העותר טענה של פגם, אלא טענה אחת בלבד, והיא טענה של חוסר סבירות. אכן, בית משפט זה מוסמך לבטל החלטה מינהלית הלוקה בפגם של חוסר סבירות, אך לצורך זה אין די בחילוקי דעות לגיטימיים בין הרשות המוסמכת לבין העותר, אלא צריך שחוסר הסבירות יהיה ברור ומוחלט או, כפי שנאמר לעתים, שיהיה זה חוסר סבירות קיצוני. במקרה זה, אין לנו צורך לומר אם ועד כמה העותר צודק בטענתו, ואפילו נאמר כי יש טעם בטענתו, מכל מקום אין לנו יסוד לומר כי החלטת הרשות המוסמכת לוקה בחוסר סבירות באופן ובמידה שיצדיקו את התערבות בית המשפט. לפיכך החלטנו לדחות את העתירה. ניתן היום, י"ט באלול תש"ס (20.9.00). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 99022590.I06