מדינת ישראל נ. משה טארונשוילי

החלטה בתיק ע"פ 2254/07 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 2254/07 ע"פ 2272/07 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט ע' פוגלמן המערערת בע"פ 2254/07 והמשיבה בע"פ 2272/07: מדינת ישראל נ ג ד המשיב בע"פ 2254/07 והמערער בע"פ 2272/07: משה טארונשוילי ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 23.1.07 בת"פ 8112/05 שניתן על ידי כבוד השופט א' ואגו תאריך הישיבה: י"ז בתמוז תשס"ז (3.7.07) בשם המערער בע"פ 2254/07 והמשיב בע"פ 2272/07: עו"ד מ' שינדל בשם המשיב בע"פ 2254/07 והמערער בע"פ 2272/07: עו"ד ג' גרפונקל, עו"ד ג' טרונשוילי פסק - דין השופטת ארבל: 1. המערער בע"פ 2272/07, משה טארונשוילי (להלן: טארונשוילי), הורשע על ידי בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כב' השופט א' ואגו), על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן, בעבירות של חטיפה לשם סחיטה, כליאת שווא והדחה בחקירה ונגזר לו עונש של מאסר בפועל למשך 36 חודשים, מהם ירצה 12 חודשים בחופף למאסר שהוא מרצה בהתאם לגזר הדין בת.פ. (ירושלים) 930/05, והיתרה במצטבר. כן נגזר לו עונש מאסר על-תנאי של 12 חודשים למשך 3 שנים מיום שחרורו, שלא יעבור כל עבירה מסוג פשע, ומאסר על-תנאי של 6 חודשים למשך 3 שנים מיום שחרורו, שלא יעבור עבירה של הדחה בחקירה או עבירה אחרת של שיבוש מהלכי משפט. בנוסף חויב בתשלום פיצוי בסך של 15,000 ₪ למתלונן. בפנינו מונחים ערעורו של טארונשוילי וערעורה של המדינה, שניהם מופנים נגד העונש. 2. עובדות כתב האישום המתוקן בו הורשע טארונשוילי הן כדלקמן: טארונשוילי קשר קשר עם פנחס טל (להלן: טל) ואדם אחר לחטוף את המתלונן, שהינו חלפן כספים, ולדרוש בעבור שחרורו כופר ממשפחתו. לצורך קידום הקשר עקבו הקושרים אחר המתלונן, הצטיידו ברכב, באזיקונים מפלסטיק, בכיסוי לאוזניים ועוד. ביום 23.2.05, בשעות הערב המאוחרות, המתינו הקושרים ברכב בסמוך למקום בו החנה המתלונן את רכבו. כאשר התקרב המתלונן למקום והלך לכיוון הרכב בעודו מדבר בטלפון נייד, רצו לעברו שניים מהקושרים, טל ביניהם, כשעל ראשיהם כובעים על מנת למנוע את זיהויים, צעקו לעברו "משטרה, תעצור לא לזוז, להוריד את הראש", תפסו את ידיו של המתלונן, אחזו בהן מאחורי גבו והרימו את מעילו כך שכיסה את פניו. הם הכניסו את המתלונן בכוח אל המושב האחורי של הרכב, השכיבו אותו על המושב והתיישבו עליו, כשהם צועקים עליו ודורשים ממנו שלא ירים את ראשו. במהלך הנסיעה מהמקום דחפו השניים את המתלונן לרצפת הרכב, קשרו את ידיו מאחור באזיקונים וכיסו את עיניו ואת אוזניו. הם רוקנו את כיסיו ולקחו את מכשירי הטלפון הנייד שהיו ברשותו. המתלונן הובא על ידי הקושרים לדירה ושם הוכנס לחדר, והושכב על כורסה כשפניו כלפי מטה. הקושרים הורידו את נעליו וקשרו את רגליו באזיקון, כשידיו עודן קשורות מאחור ועיניו מכוסות. מדי פעם נכנסו לחדר, התחזו לשוטרים ו"תחקרו" את המתלונן. לאחר מספר שעות אמרו לו כי עליו להשיג ערבות בסכום של מאות אלפי דולרים על מנת להביא לשחרורו. טארונשוילי והאחר התקשרו מספר פעמים לדודו של המתלונן ובשיחות איים טארונשוילי כי יפגע במתלונן וישלח לדודו את ראשו ודרש כופר בסך של 800,000$. הקושרים אף איימו על המתלונן, בין היתר על ידי שהשמיעו קולות של טעינת נשק ואחד מהן צעק עליו שצריך לירות ברגליו. יום לאחר החטיפה הודיעו הקושרים למתלונן כי הם משחררים אותו לאחר משא ומתן שניהלו עם משפחתו. הם הוציאו אותו מהדירה כשעל עיניו כובע והובילו אותו לרכב, שם דרשו שלא יפנה למשטרה לאחר שחרורו וכי כשישוחרר לא יסתכל אחורה, תוך שהם מאיימים עליו כי שני אקדחים מכוונים אליו ואם ייעצרו על ידי המשטרה עליו להתנהג כאילו הם חברים. טארונשוילי התקשר אל דודו של המתלונן ואל אביו ונתן למתלונן לדבר עימם, אך לאחר מכן לא שוחרר המתלונן כפי שנאמר לו. הוא הוחזר על ידי הקושרים לדירה ושוב נקשרו ידיו באזיקונים מאחור. אחד הקושרים צעק עליו ואיים עליו באמרו לו האם הוא רוצה להישאר בחיים ודרש ממנו לחתום על התחייבות שישלם להם את הכסף לאחר שישוחרר. המתלונן סירב והשיב שאין באפשרותו לשלם. יום לאחר מכן, סמוך לאחר חצות, יצאו הקושרים עם המתלונן ברכב, כשעיניו מכוסות בכובע. הם איימו עליו במהלך הנסיעה שלא יספר למשטרה על האירועים וכי הם יכולים בכל עת לתפוס אותו שוב ואמרו כי הם מכוונים לעברו כלי נשק עד שישחררו אותו. לאחר מכן שוחרר המתלונן. 3. גזר הדין. הסדר הטיעון בין טארונשוילי למדינה הושג לאחר ששמיעת ראיות התביעה עמדה בפני סיום. ההסדר לא כלל הסכמה לעניין העונש, למעט בהתייחס לשאלה איזו תקופה של מאסר בפועל, ככל שתיגזר על טארונשוילי, תרוצה על ידו בחופף לעונש מאסר אחר שהוא מרצה. לעניין זה הוסכם כי 10-13 חודשי מאסר מתוך עונש המאסר בפועל ירוצו בחופף למאסר אחר שמרצה טארונשוילי. בית המשפט הביא בפניו את השיקולים לחומרא שעיקרם: עברו הפלילי של טארונשוילי בעבירות רכוש, אלימות ונשק, חומרת העבירות והצורך בהרתעת הציבור. בית המשפט שקל מנגד גם את השיקולים לקולא: העובדה שהמתלונן הוחזק בן ערובה מעט למעלה מ- 24 שעות ולאחר מכן שוחרר ללא פגע ובלא ששולמו כספים כלשהם לקושרים ולא נעשה נגדו שימוש בכוח מעבר לזה שננקט לצורך חטיפתו והחזקתו; ההודאה והחרטה שהביע טארונשוילי; בית המשפט הביא בחשבון את העונש הקל שנגזר על טל בגין הודאתו והרשעתו בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, סיוע לחטיפה לשם סחיטה, סחיטה באיומים, כליאת שווא והדחה בחקירה - 9 חודשי מאסר בפועל ושנת מאסר על תנאי וכן הועמד בפיקוח קצין מבחן לשנה והוטל עליו לפצות את המתלונן בסך של 15,000 ₪. בית המשפט ציין עם זאת כי עונשו של טל הושפע במידה רבה מנסיבותיו האישיות ומכך שאין לחובתו עבר פלילי. משקל ניכר ייחס בית המשפט לעדותם של עדי האופי שהעידו מטעם ההגנה וסיפרו על היותו של טארונשוילי איש רחב אופקים המהווה דמות חינוכית לבני הנוער בשכונתו, בעל משפחה נורמטיבית. בית המשפט ציין, בנוסף לשיקולים האמורים, את התרשמותו כי טארונשוילי הינו "דמות מורכבת ורב מימדית" וכי עדי האופי מטעם ההגנה הותירו רושם חיובי מאוד ועל כן יש בסיס מוצק לסברה כי לטארונשוילי פוטנציאל ברור להיות אזרח טוב "ושאין זה אדם שהגורל חרץ לגביו אורח חיים עברייני וחד מימדי". לפיכך גזר לו את העונש שפורט לעיל. 4. טארונשוילי מפנה הערעור נגד עונש המאסר בפועל ונגד הפיצוי למתלונן בו חויב. הסנגור טוען כי במהלך המשפט התחוור כי בראיות התביעה קיימים קשיים מהותיים ובכללם סירובו של טל, כעד תביעה מרכזי, להשיב לשאלות בחקירה הנגדית, דבר המעורר לטענתו ספק האם אין לפסול את העדות כולה. לדבריו מרשו בחר, חרף הקשיים בראיות התביעה, לקבל על עצמו הסדר טיעון מאחר והוא מתקשה לעמוד בעלויות של ניהול משפט ולאור היותו נתון כל העת במעצר עד תום ההליכים. הוא ויתר על האפשרות לצאת זכאי בשל רצונו להביע חרטה ולשים קץ לפרקים "אפלים" כלשונו בחייו, העומדים בסתירה מוחלטת להיבטים אחרים של אישיותו עליהם עמדו עדי האופי. לשיטתו של הסנגור העונש שהושת על טארונשוילי מחמיר עמו יתר על המידה וזאת בהתחשב בכך שאין מדובר בנסיבות חמורות במיוחד - למתלונן לא נגרם כל נזק, הוא לא ציין שנהגו בו באלימות, קיבל אוכל ותרופות ושוחרר ביוזמת החוטפים, ללא התערבות של גורם חיצוני ומבלי שהחוטפים קיבלו כל תמורה. הוא סבור שגזר הדין מחמיר ביחס לענישה במקרים חמורים אף יותר ובהתחשב בכך שטל נידון לעונש קל בהרבה. בהקשר זה הוא מטעים, כי טל הורשע אמנם אך כמסייע, אך בפועל הוא היה שותף מלא והורשע גם בעבירות בהן לא הורשע טארונשוילי - סחיטה באיומים וקשירת קשר לביצוע פשע, והעונש הקל שנגזר עליו מהווה אפליה ברורה. הסנגור טוען כי בית המשפט קמא לא נתן משקל הולם לנסיבותיו האישיות של מרשו – לצדדים החיוביים באופיו, עליהם העידו עדי האופי, לכך שלא היה הרוח החיה באירועים אך עמד מאחורי שחרורו המהיר של המתלונן בריא ושלם. לדבריו הוא נגרר אחר האחרים ורק בהשפעתם ביצע את העבירה. כן הוא סבור כי היה מקום ליתן משקל לחרטה שהביע, לכך שהמשפט נמשך כ- 22 חודשים במהלכם היה נתון במעצר עד תום ההליכים ולמסמכים שהוגשו בדבר השתתפותו המוצלחת בקורסים בעלי אופי שיקומי בכלא ובדבר מחלות שונות מהן הוא סובל. הסנגור גורס עוד כי לא היה מקום להשית על טארונשוילי פיצויים למתלונן שתשלומם מיידי, וזאת בהתחשב בכך שהמתלונן שוחרר ללא פגע, הפיצוי גבוה ביחס לנסיבות חירותו, אין באפשרותו של המערער לשלם את הפיצוי עתה לאחר שחירותו נשללה ממנו לתקופה כה ארוכה ויהא באפשרותו לשלם את הפיצויים רק זמן מה לאחר שישוחרר מהכלא, בתשלומים. הוא מדגיש כי הפיצוי מהווה עול כבד על משפחתו שהתקשתה ממילא לשאת בהוצאות הגנתו. 5. המדינה מבקשת בערעורה להחמיר בעונש, כך שיהלום את חומרתן היתרה של העבירות, את נסיבות ביצוען ואת חלקו הדומיננטי של טארונשוילי לכל אורך הפרשה. לשיטתה, היה מקום ליתן משקל מכריע לחומרת האירועים ולסבל שנגרם למתלונן ולמשפחתו ולא ניתן בגזר הדין ביטוי לרגעי האימה הקשים שחווה המתלונן. המדינה סבורה כי לא היה מקום ליתן משקל מכריע לעדותם של עדי האופי מטעם ההגנה כיוון שאורח חייו של טארונשוילי נלמד מעברו הפלילי המכביד ומעובדה שריצה בעבר עונשי מאסר בפועל. כן נטען כי לא היה מקום לגזור את עונשו של טארונשוילי בהתאמה לעונשו של טל, שכן עניינו של טל שונה באופן מהותי – עברו הפלילי מינורי, חלקו באירועים היה מינורי ביחס לחלקו של טארונשוילי והוא הורשע בסיוע לעבירות בעוד שטארונשוילי היה מבצע עיקרי ומרכזי שלקח חלק במעשי ההפחדה והאיומים כלפי המתלונן. טל לא נטל באלה חלק, אלא אף היווה גורם מנחם ומיטיב עבור המתלונן. בנוסף הוגש בעניינו של טל תסקיר חיובי ביותר, הוא הודה ראשון והיה עד תביעה נגד הנאשמים האחרים 6. הסנגור הדגיש את ויתורו של טארונשוילי על האפשרות להיאבק על זיכויו על אף הקשיים הראייתיים שנתגלו לדבריו בראיות התביעה. לא ראינו להידרש לקשיים עליהם עמד, אך אנו סבורים כי אין לייחס משקל של ממש לטענה זו. הסדר הטיעון התקבל לקראת סיומה של שמיעת פרשת התביעה. בשלב זה ניתן להניח כי טארונשוילי שקל יחד עם סנגורו את מצב הדברים, לרבות את הקשיים הראייתיים הנטענים, ובחר להודות בכתב האישום המתוקן. יצוין, כי הוא לא ביקש לחזור בו מהודאתו. במצב דברים זה אין הוא יכול להמשיך ולאחוז בטענה כי לו היה ממשיך לנהל ההליך היה מזוכה, כטענה להקלה בעונשו. הסנגור ביקש לגמד ככל הניתן את חלקו של מרשו בפנינו, לצייר אותו כמי שנגרר אחרי אחרים וכמי שהתנהלותו בפרשה זו אינה מעידה על אופיו. נודה כי נתקשינו לקבל טיעון זה. בית המשפט שמע אמנם את עדי האופי מטעם ההגנה והתרשם מעדותם עמוקות. ברי כי להתרשמותו של בית המשפט מעדי האופי יש משקל נכבד, ובעניין זה לא תיטה ערכאת הערעור להתערב. ואולם, אנו סבורים כי בחינת התמונה כולה מעלה כי המשקל היחסי שניתן להתרשמות זו, בהתייחס ליתר השיקולים הנוגעים לעניין, הוא גדול מדי, ולו מפאת שמדובר באדם שאינו עול ימים ואשר לו עבר פלילי מכביד בעבירות של גניבה בידי עובד, שוד מזוין, תקיפת שוטר, החזקה של שטר כסף מזויף, איומים, תקיפה סתם, נשיאת נשק שלא כדין, יצור, יבוא ויצוא נשק בלי רשות. לא זו אף זו, טארונשוילי אף ריצה עונשי מאסר בפועל. נוסיף, כי תסקיר שירות המבחן עמד אף הוא על הדואליות בתפקודו של טארונשוילי – איש משפחה מחד גיסא ואדם השולח ידו במעשי עבירה ומסתבך בבעיות אחרות, מאידך גיסא. גם אם מובן כי באפשרותו של טארונשוילי לפתוח דף חדש, לא ניתן לראותו כמי שמעד מעידה חד פעמית או שההתנהלות העבריינית זרה לו. לטעמנו לא ניתן ביטוי הולם להיבט זה בגזר הדין. מעשיו של טארונשוילי מעידים עליו במידה בלתי מבוטלת ולא ניתן היה להתעלם מהדברים. הפרשה בגינה הועמד טארונשוילי לדין הסתיימה אמנם תוך זמן קצר יחסית, מבלי שאונה למתלונן רע ומבלי שמזימתם של הקושרים לזכות בדמי הכופר צלחה. ואולם, קשה למעט מחומרת העניין גם מבלי שתכנית החטיפה תתמלא עד לאחרון שלביה. הקושרים, וטארונשוילי ביניהם, החליטו לעשות רווח קל על דרך של חטיפת אדם וסחיטת קרוביו לשלם כופר עבורו. חומרתו של המעשה אינה נגזרת אך מתוצאותיו הממשיות – האם נפגע הנחטף, האם הניב המעשה תועלת לחוטפים – אלא היא מביאה בחשבון גם את תחושות האימה והחרדה בהן היה נתון המתלונן שחש באיום פיזי ממשי על חייו וכן בני משפחתו שנדרשו לגייס סכום עתק תמורת שחרורו וחוששים פן יאונה לו רע. אל מול הפיתוי שברקימת תכנית חטיפה וסחיטה מעין זו בה לקח טארונשוילי חלק נדרש מסר נחרץ ומרתיע שיצא מבית המשפט וילמד כי מעורבות בעבירות מעין אלה עונש כבד בצידה. אשר להשפעת עניינו של טל על העונש. הסנגור טען כי ההבחנה שיצרה התביעה בין טארונשוילי לטל הינה מלאכותית. אמנם, בכתב האישום מיוחסים מרבית המעשים לשלושת המעורבים ורק מיעוטם מיוחס למי מהם באופן פרטני. יחד עם זאת, מקובלת עלינו עמדת המדינה כי עניינם של השניים שונה בשני מישורים. המישור הראשון הוא מישור הנסיבות האישיות – לטל עבר פלילי קל, בעוד עברו של טארונשוילי מכביד. המישור האחר הוא זה של נסיבות אירוע נשוא כתב האישום וההליך עצמו – טל הודה ראשון ושימש כעד תביעה. בנוסף, כפי שהובהר מן העדויות עולה כי חלקו היה פחות במידת מה מזה של המערער באופן שהוביל לידי כך שהוא הורשע אמנם בעבירות נוספות שלא יוחסו לטארונשוילי, אך כמסייע לביצוע העבירות. נוסיף, כי האימה שחווה המתלונן הצדיקה את פיצויו ולא מצאנו כי יש בטענות שהעלה טארונשוילי לעניין כדי להביא להתערבותנו ברכיב זה של העונש. בסיכומם של דברים, משהבאנו בפנינו את מכלול השיקולים הצריכים לעניין, את הנסיבות לחומרה, כפי שפורטו, ואת הנסיבות לקולא, וביניהן, עדותם של עדי האופי, העונש הקל שנגזר על טל, החרטה שהביע המערער והחיסכון המסוים בזמן שיפוטי בעקבות הודאתו, באנו לידי מסקנה כי העונש שהוטל על טארונשוילי לא נתן את המשקל ההולם לשיקולים השונים הנוגעים והוא מקל יתר על המידה. לפיכך החלטנו לדחות את הערעור בע"פ 2272/07 ואילו את הערעור בע"פ 2254/07 לקבל. כערכאת ערעור שאינה ממצה את הדין אנו גוזרים על טארונשוילי עונש של 5 שנות מאסר בפועל, מהן ירצה 12 חודשים בחופף למאסר שהוא מרצה בגין העונש שהוטל עליו בת.פ. (ירושלים) 930/05, והיתרה במצטבר. יתר רכיבי העונש שגזר בית המשפט המחוזי יעמדו בעינם: מאסר על-תנאי של 12 חודשים למשך 3 שנים מיום שחרורו, שלא יעבור כל עבירה מסוג פשע, ומאסר על-תנאי של 6 חודשים למשך 3 שנים מיום שחרורו, שלא יעבור עבירה של הדחה בחקירה או עבירה אחרת של שיבוש מהלכי משפט, וכן תשלום פיצוי בסך של 15,000 ₪ למתלונן כפי שהורה בית המשפט המחוזי. ניתן היום, י"ח בתמוז תשס"ז (4.7.07). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07022540_B01.doc עכ מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il