פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"פ 2251/10

סארי שיבלי נ. מדינת ישראל

ערעור על החלטת בית משפט השלום שלא לפסול את עצמו מלדון בתיק תכנון ובניה, בטענה למשוא פנים ואפליה.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 02/05/2010 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"פ — ערעור פלילי.
מספר התיק 2251/10 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה פסלות שופט — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על החלטת בית משפט השלום שלא לפסול את עצמו מלדון בתיק תכנון ובניה, בטענה למשוא פנים ואפליה.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"פ 2251/10

סארי שיבלי נ. מדינת ישראל

ערעור על החלטת בית משפט השלום שלא לפסול את עצמו מלדון בתיק תכנון ובניה, בטענה למשוא פנים ואפליה.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערער, סארי שיבלי, הגיש ערעור על החלטת בית משפט השלום שלא לפסול את עצמו מלדון בתיק תכנון ובניה נגדו. המערער טען כי השופטת מפלה בין יהודים לערבים באכיפת צווי הריסה, וכי העובדה שהשופטת לא ציינה בהחלטתה נתונים על ריבוי כתבי אישום נגד ערבים מעידה על משוא פנים. בית המשפט העליון דחה את הערעור וקבע כי טענות המערער אינן מקימות עילת פסלות. נקבע כי הכרעה שיפוטית שאינה לרוחו של בעל דין אינה מהווה עילה לפסלות, וכי המערער עושה שימוש לרעה בהליכי פסלות כדי לעכב את הדיון בתיק העיקרי, כפי שעשה בתיקים קודמים בעבר.

סוג הליך ערעור פלילי (ע"פ)
הרכב השופטים ד' ביניש
בדעת רוב 1/1

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • סארי שיבלי

נתבעים

  • מדינת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • המסמכים שהגיש המערער אינם רלוונטיים לעניינו.
  • המאשימה אינה מפלה בין מגזרים באכיפת צווי בית משפט.
  • בקשת הפסלות מהווה ניסיון לעכב את הדיון בתיק.
  • המערער נוהג להעלות טענות פסלות בהליכים קודמים נגדו.
טיעוני ההגנה
  • הוועדה המקומית מפלה בין יהודים לערבים באכיפת צווי הריסה.
  • בית המשפט העלים נתונים עובדתיים מהחלטתו (העובדה שרוב הנאשמים הם ערבים).
  • העלמת הנתונים מגבשת חשש ממשי למשוא פנים.
מחלוקות עובדתיות
  • האם קיימת אכיפה סלקטיבית פסולה מצד הוועדה המקומית לתכנון הגליל המזרחי.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שנדחו
  • מסמכים שהגיש המערער לתמיכה בטענת האפליה.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
תכנון ובניה 1719-08-08
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית משפט השלום בבית-שאן
תקדימים משפטיים

תגיות נושא

  • פסלות שופט
  • תכנון ובניה
  • אכיפה סלקטיבית
  • הגנה מן הצדק

שלב ההליך

ערעור
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק ע"פ 2251/10 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 2251/10 בפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש המערער: סארי שיבלי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בבית-שאן (סגנית הנשיא ע' מרדכי) מיום 16.3.2010 שלא לפסול עצמו מלדון בתיק תכנון ובניה 1719-08-08 בשם המערער: בעצמו פסק-דין לפניי ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בבית-שאן (סגנית הנשיא ע' מרדכי) מיום 16.3.2010, שלא לפסול עצמו מלדון בתיק תכנון ובניה 1719-08-08. 1. לבית משפט השלום בבית שאן הוגש כתב אישום כנגד המערער המייחס לו עבירה של אי קיום צו בית משפט לפי סעיפים 205 ו-210 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965. בפתח הדיון שהתקיים בפני השופטת מרדכי ביום 16.3.2010 העלה המערער טענת הגנה מן הצדק לפיה הוועדה המקומית לתכנון הגליל המזרחי (להלן: המאשימה) מפלה בין יהודים וערבים באכיפת צווי הריסה של בניה בלתי חוקית. לפיכך, ביקש המערער מבית המשפט לבטל את כתב האישום שהוגש נגדו. בא-כוח המאשימה טען כי המסמכים שהגיש המערער לתמיכת טענתו, בלתי רלוונטיים לעניינו מכיוון שהם מתייחסים לוועדות תכנון אחרות ולא למאשימה אשר אינה מפלה בין מגזרים שונים באכיפת צווי בתי המשפט. 2. בהחלטתו שניתנה במעמד הצדדים, דחה בית המשפט את טענת המערער וקבע כי הטענה שהושמעה היא כוללנית ובלתי מבוססת. כן ציין בית המשפט כי יש להבחין בין טענה לאכיפה סלקטיבית פסולה, לבין חוסר יכולת מצד גורמי האכיפה להגיע למצב של אכיפה מושלמת בכל מקרה ומקרה כפי שמתרחש בתחום הבניה הבלתי חוקית. על כן הורה בית המשפט למערער להשיב לאישום. 3. מיד לאחר שבית המשפט נתן את החלטתו ביקש המערער מהמותב לפסול את עצמו מלדון בתיק (להלן: בקשת הפסלות). המערער טען כי בית המשפט חטא לאמת, וביודעין, בהחלטה שניתנה על ידו. לדבריו: "בית המשפט יודע שמרבית הנאשמים הם ערבים", ולפיכך השמטת נתון, לכאורי, זה מהחלטת בית המשפט מגבשת חשש ממשי לקיומו של משוא פנים. בא-כוח המאשימה טען כי בקשת הפסלות מהווה ניסיון נוסף מצדו של המערער לעכב את הדיון בתיק, וכי אין זו הפעם הראשונה שהמערער מעלה טענת פסלות בהליכים המתנהלים נגדו עקב הבניה הבלתי חוקית שבעטיה הוצא צו ההריסה. בית המשפט קבע כי הבקשה אינה מגלה כל עילת פסלות ודחה את הבקשה. 4. על החלטה זו הוגש הערעור שבפני בו שב וטוען המערער כי השופטת מרדכי העלימה מהחלטתה כי נגד ערבים הוגשו עשרות אלפי כתבי אישום, ובשל כך היה עליה לפסול את עצמה. לשיטתו, העלמת "האמת" על ידי השופטת פוגעת במהימנותה ומצביעה על כוונה ברורה למשוא פנים. 5. דין הערעור להידחות. על בעל דין הטוען לפסלות להצביע על חשש ממשי למשוא פנים המעיד כי דעתו של השופט ביחס לתוצאת ההליך "ננעלה" והוא אינו פתוח עוד לשכנוע. הכרעה שיפוטית כלשהי שאינה ראויה בעיני מאן דהוא אינה מעידה על קיומו של חשש כאמור (ראו, למשל: ע"פ 6288/08 גן הזית אירועים וכנסים בע"מ נ' הועדה המחוזית לתכנון ובניה מרכז (לא פורסם, 23.10.2008); ע"פ 3504/92 הלפרן נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 28.10.1992); וכן: יגאל מרזל דיני פסלות שופט 176-175, 182 (2006)). טענתו של המערער, לפיה העדר אזכור בהחלטת בית משפט של נתון עובדתי כלשהו, אשר נטען על ידי בעל דין מבלי שהוכח, מקים עילה לפסלות השופטת, אין בה כל ממש. 6. מקומן של הטענות הכלליות שמעלה העותר - ככל שיש בהן ממש - בפני גופים אחרים המעבירים תחת שבט ביקורתם הליכי אכיפה ומדיניות בנושאי הפרות חוק בתחום התכנון והבניה, אך לא בפני בית המשפט - הדן בעניינו. כעולה מהחלטת בית המשפט עניין זה ידוע למערער והוא אף פנה למוסדות אלה. כאמור לעיל, בית המשפט ציין בהחלטתו כי הטענה של המערער היא כוללנית ואף עמד על ההבחנה בין אכיפה סלקטיבית פסולה לבין אכיפה שאינה שלמה. כבר נפסק כי ניסיון להעלות טענת אפליה מגזרית באצטלה של טענת פסלות עלול אף לעלות בנסיבות מסוימות כדי שימוש לרעה בהליכי משפט (ע"פ 2303/10 מוחמד אבו דבוס נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 25.4.2010)). 7. בשולי הדברים יוער כי אין זו הפעם הראשונה שבה מעלה המערער טענת פסלות כלפי מותב הדן בבניה הבלתי חוקית נשוא ההליך. בעבר, דחה בית משפט זה (כבוד הנשיא ברק) שני ערעורי פסלות שהוגשו על ידי המערער תוך שהוא מציין את תרומתו השלילית של המערער לאופן התנהלות ההליך בעניינו (ע"פ 3144/01 סארי שיבלי נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה גליל מזרחי (לא פורסם, 6.8.2001); וע"פ 4744/99 סארי שיבלי נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה גליל מזרחי (לא פורסם, 15.11.1999)). לאחר חלוף למעלה מעשר שנים שב ומעלה המערער טענות מאותו סוג ומנסה שוב ללא בסיס להטיל דופי אישי בשופטת בקשר לאותה בנייה, בנסיבות אלה נראה כי המערער עושה בהליך הפסלות שימוש לרעה במטרה לעכב את ההכרעה בעניינו. בהתחשב בכל אלה, הערעור נדחה. המערער יחזור להתדיין בפני בית המשפט וישיב לכתב האישום. ניתן היום, י"ח באייר התש"ע (2.5.2010). 71 ניתנה ה נ ש י א ה _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 10022510_N01.doc דז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il