פלוני נ. פלוני

2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים עפ"ס 22421-10-24 לפני: כבוד ממלא מקום הנשיא יצחק עמית המערערת: פלונית נגד המשיב: פלוני ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה בתה"ס 12029-09-23 מיום 30.9.3034 שניתנה על ידי כב' השופטת שירלי שי בשם המערערת: עו"ד אופיר בר בשם המשיבים: עו"ד רם גלבוע פסק-דין ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה (כב' השופטת ש' שי) מיום 30.9.2024 בתה"ס 12029-09-23 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינה של המערערת. 1. עניינו של ההליך בתביעה לאכיפת הסכם בין הצדדים, בני זוג לשעבר. ההליך נידון תחילה בפני כב' השופטת א' נוס, אלא שזו החליטה לפסול עצמה לאחר שהתברר כי בין בן זוגה והמשיב מתקיימים יחסי עבודה. משכך, ההליך נותב לכב' השופטת ש' שי. 2. השתלשלות העניינים הרלוונטית לערעור שלפניי תצוין בתמצית: ביום 6.2.2024 התקיים דיון קדם משפט, שבסופו בית המשפט הציע לצדדים לחזור להליך הגישור שהחל זה מכבר במטרה לייתר את ההליכים המשפטיים, וביקש כי המערערת תעדכן בתוך 30 יום את עמדתה באשר להמשך ההליך. המערערת הודיעה כי היא עומדת על ניהול ההליך, והמותב ביקש כי הצדדים יגישו מועדים מוסכמים לקיום ישיבה נוספת. משהמועדים שהוצעו לא תאמו את יומן בית המשפט, המותב הציע שני מועדים נוספים, אולם בהמשך התברר כי לא ניתן לקיים בהם את הדיון; ולבסוף, ביום 2.5.2024 הוגשו מועדים מוסכמים ונקבע דיון המשך ליום 30.9.2024 (יובהר כי בעקבות הבקשה לפסילת המותב מועד הדיון בוטל וטרם נקבע תחתיו מועד חדש). במקביל, ביום 6.3.2024 ביקשה המערערת לצרף העתקי התכתבויות מהליך הגישור. בית המשפט ביקש את תגובת המשיב לבקשה, ולבסוף, דחה את הבקשה משום שלא הוגשה כנדרש בהוראות הדין; משום שחרף טענת המערערת, הגשת ההתכתבויות לא אושרה במהלך דיון קדם המשפט; ומשום שמדובר בהתכתבויות חסויות. 3. על רקע זה, ביום 9.9.2024 הגישה המערערת בקשה לפסילת המותב ולהעברת ההליך לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו. בבקשה נטען כי המערערת איבדה אמון בבית המשפט; כי היא אינה סבורה שתביעתה תנוהל בהליך הוגן וצודק; וכי קיימת בעיה של מראית פני הצדק נוכח פסילת המותב הקודם ונוכח התנהלות המותב הנוכחי. אשר לדיון קדם המשפט, נטען כי בית המשפט ביקש לערוך דיון מחוץ לפרוטוקול וכי חרף התנגדות באת-כוח המערערת, דברים שנאמרו על ידי המותב במסגרת הדיון לא מצאו ביטוי בפרוטוקול; כי המותב הביע עמדתו וקבע שלתביעה אין סיכוי להתקבל וכי אם המערערת לא תמשוך אותה הוא עשוי לחייב אותה בהוצאות משפט בסך של 50,000 ש"ח; וכי המותב הבהיר שאם המערערת תעמוד על תביעתה, דיון הוכחות ייקבע רק בעוד שנה וחצי. כמו כן, נטען שבמהלך הדיון המותב שאל את המערערת מי ייצג אותה "מאחורי הקלעים" בהליך הגישור; בהמשך לכך ציינה המערערת את שם עורכת הדין, אך הוא לא נכתב בפרוטוקול. לטענת המערערת, למותב יש היכרות אישית עם אותה עורכת דין, אך המותב לא ציין זאת ולא הבהיר שהיא מנויה ברשימת המניעויות שלו, והדבר התגלה למערערת רק לאחר בדיקה באתר "נט המשפט". עוד נטען כי ההחלטות בעניין קביעת מועד הישיבה הנוספת ובעניין צירוף ההתכתבויות הינן "החלטות תמוהות". המשיב בתגובה טען כי אין בטענות המערערת כדי להוליד עילה לפסילת שופט; כי הסיבה האמיתית לבקשת המערערת היא ש"דברי בית המשפט לא היו נעימים לאזני [המערערת – י"ע]"; וכי המערערת כרכה שתי בקשות שונות באותה בקשה – האחת, לפסילת המותב, והשנייה, להעברת מקום דיון. 4. ביום 30.9.2024 דחה המותב את הבקשה לפסילתו. אשר לטענות ביחס לעורכת הדין, צוין כי המותב לא זוכר ששמה הוזכר בדיון; וכי המותב לא היה צריך להזכיר את היכרותו עם עורכת הדין, או את כלילתה ברשימת המניעויות שלו, משום שהיא לא מייצגת את המערערת בהליך הנוכחי אלא ייצגה אותה בעבר בהליך הגישור, ואין בכך כדי להקים קרבה ממשית המבססת חשש ממשי למשוא פנים. מכל מקום הובהר כי העובדה ששמה של עורכת הדין לא מצא ביטוי בפרוטוקול לא מקים עילה לפסילה. לעניין הבעת העמדה, הודגש כי המותב לא קבע מסמרות אלא האיר את הקשיים המתעוררים בתיק, והבהיר לצדדים שקבלה או דחייה של ההליך יחייבו את הצד הנגדי בהוצאות משפט; כי העובדה שהמותב ציין שדיון הוכחות ייקבע רק במועד מאוחר היא "המציאות המשפטית הקיימת"; וכי מכל מקום אין בהתבטאויותיו של המותב כדי להקים עילה לפסילתו. אשר לטענה כי החלטות המותב תמוהות, נקבע כי הדרך להשיג עליהן היא באמצעות הליכי ערעור; וכי נפסק זה מכבר שאין בהחלטות דיוניות כדי להביא לפסילת המותב הדן בתיק. אשר לטענה הנוגעת לדיון מחוץ לפרוטוקול, נקבע כי המותב סבר שדיון שכזה יוכל לסייע לצדדים להגיע להסכמות אשר ייתרו את ההליך המשפטי, אולם משעה שהמערערת סירבה, הצעת המותב ירדה מהפרק. 5. מכאן הערעור שלפניי. המערערת חוזרת על טענותיה שתוארו לעיל ומוסיפה כי בהחלטתו, בית משפט קמא לא נתן משקל לטעמים של מראית פני הצדק, אשר קיבלו לשיטתה התייחסות מיוחדת בפסיקות בית משפט זה מהעת האחרונה; וכי האופן שבו המותב הציג את ההתרחשויות במהלך קדם המשפט לא תואם את שקרה בפועל. 6. לאחר שעיינתי בערעור הגעתי לכלל מסקנה כי דינו להידחות, אף מבלי להידרש לתשובת המשיב. ראשית, יש להידרש לכך שטענת הפסלות הועלתה בשיהוי ניכר – תקנה 173(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 מורה כי בקשה לפסילת שופט תוגש "מיד לאחר שנודע לבעל הדין על עילת הפסלות ולפני כל טענה אחרת" – אולם, המערערת הגישה את בקשתה כשבעה חודשים מדיון קדם המשפט, וכארבעה חודשים לאחר ההחלטה האחרונה שניתנה על ידי המותב, מבלי שהוצג לכך כל הסבר. 7. אף בהתעלם מהשיהוי, דין הבקשה להידחות לגופה. אשר לטענות הנוגעות לפרוטוקול הדיון – בשים לב להבהרת המותב שלפיה לא התקיים שיח מחוץ לפרוטוקול, ככל שהמערערת סבורה שהפרוטוקול לא משקף נכונה את מצב הדברים, היה עליה להגיש בקשה לתיקון פרוטוקול, וכפי שכבר נפסק, בקשת פסלות אינה מהווה תחליף לכך (ראו למשל: ע"א 229/24 פלוני נ' פלוני, פסקה 7 (28.1.2024)). עוד נפסק כי "ככל שמתעוררת מחלוקת עובדתית בין המותב לבין מבקש הפסלות, קמה חזקה כי גרסת המותב היא שמתארת נאמנה את ההתרחשויות הרלוונטיות" (עע"א 594/24 סיבוני נ' שירות בתי הסוהר, פסקה 4 (17.3.2024)) – ובנסיבות העניין לא מצאתי כי עלה בידי המערערת לסתור חזקה זו. מכל מקום, אין כל מניעה שבית המשפט יביע, בזהירות הנדרשת, את התרשמותו הלכאורית מההליך, ולא כל הבעת עמדה מקימה עילת פסלות (ע"א 5939/24 גבעתי נ' עדנאן, פסקה 6 (14.8.2024)). המותב הבהיר בהחלטתו כי הוא לא קבע שלתביעה אין סיכוי אלא "האיר את הקושי הקיים בתיק" לאחר ששמע את הצדדים בדיון שהתקיים בפניו; כי הערותיו באשר לפסיקת הוצאות נאמרו למערערת ולמשיב כאחד; וכי "עד תום ההליך המשפטי, בית המשפט בעצמו אינו יודע את תוצאות ההכרעה". בשים לב להלכות שפורטו לעיל, בשים לב להשתלשלות העניינים כפי שעולה מהחלטת המותב, ובשים לב לכך שהמותב הדגיש בהחלטתו כי הוא "ישמע את התיק בנפש חפצה, תוך מתן תשומת לב לטענות כל אחד מהצדדים, ינהג במקצועיות, ללא כל משוא פנים ולא יטה משפט", איני סבור כי עלה בידי המערערת לעמוד ברף הגבוה לפסילת שופט מלשבת בדין ולבסס חשש ממשי למשוא פנים (סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט)). 8. אשר לעורכת הדין המנויה ברשימת המניעויות של המותב – המותב ציין בהחלטתו כי אמנם יש בינו ובין עורכת הדין היכרות אישית ולכן היא מצויה ברשימת המניעויות שלו, אולם עורכת הדין הנ"ל כלל לא מייצגת את המערערת בהליך שנידון בפני המותב והמערערת אף הבהירה בעצמה שמערכת היחסים המקצועית בינה ובין עורכת הדין ממילא הופסקה בינתיים. משכך, איננו מצויים בגדרי סעיף 77א(א1)(1) לחוק בתי המשפט – שעניינו בקרבה ממשית בין המותב ל"צד להליך, בא כוחו או עד מרכזי" – ואף לא מצאתי כי מדובר בנסיבות המקימות חשש ממשי למשוא פנים (ראו והשוו: ע"א 4840/22 פלונית נ' פלוני, פסקה 9 (23.8.2022); ע"פ 8698/16 כץ נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה מעלה הגליל, פסקה 8 (30.11.2016)). 9. אשר להחלטות בעניין מועד הישיבה הנוספת והגשת ההתכתבויות מהליך הגישור, אשר נתפסות בעיני המערערת כ"תמוהות" – הרי שמדובר בהחלטות דיוניות אשר נקבע לא אחת כי אינן מקימות עילה לפסילת מותב, והדרך להשיג עליהן היא בהליכי ערעור מתאימים (ע"א 3548/23 פלוני נ' פלונית, פסקה 11 (15.5.2023)). 10. במכלול הנסיבות, איני סבור כי קמה עילה לפסילתו של המותב, אף לא מטעמים של מראית פני הצדק. אשר לבקשה להעברת הדיון לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו, הרי שהדרך להגיש בקשה כגון דא קבועה בסעיף 78 לחוק בתי המשפט ואין מקום לדון בה במסגרת הערעור. הערעור נדחה אפוא. משלא התבקשה תשובה, לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ל' חשוון תשפ"ה (01 דצמבר 2024). יצחק עמית ממלא מקום הנשיא