פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון
רע"א 2238/00
בפני: כבוד הנשיא א' ברק
כבוד המשנה לנשיא ש' לוין
כבוד השופטת ד' דורנר
המבקש: סמי אלברט
נגד
המשיבות: 1. עמירון סי.טי.אל בע"מ
2.F.C.C. בע"מ
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט
המחוזי בתל-ביב-יפו מיום 24.2.00 בע"א
4619/98 שניתן על ידי כבוד הנשיא א' גורן, השופטים נ' ישעיה, ע' אזר
תאריך הישיבה: כ"ח סיוון תשס"א (19.6.2001)
בשם המבקש: עו"ד יוסף בלום
בשם המשיבות: עו"ד קרני אושרובסקי
פסק-דין
רואים אנו בקשה זו כאילו ניתנה עליה רשות לערער והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.
אין חולקים עוד על כך שנטל השכנוע להוכיח את חתימתו של המבקש על השיקים חל על המשיבים. לטובת המשיבים פועלת העובדה שבית משפט השלום לא האמין לגירסת המבקש. לטובת המבקש עומדות העובדות הבאות: חוות הדעת של המומחה שקבע (אם כי בהסתייגות) שהשיקים נשוא התביעה זויפו; העובדה שהמבקש ביטל את הוראת התשלום של שיקים אחרים מאותו פנקס שיקים והעובדה שלא הובאה ראייה ישירה על אמיתות חתימתו של המבקש.
הגענו למסקנה שכפות המאזניים הראייתיות במקרה דנן הן שקולות. נמצא שהמשיבות לא עמדו בנטל השכנוע.
הערעור מתקבל, פסקי הדין של שתי הערכאות שקדמו לנו מתבטלים והתביעה נדחית. בנסיבות הענין - כאשר בית משפט קמא לא האמין למבקש - לא נעשה צו להוצאות.
ניתן היום, כ"ח סיוון תשס"א (19.6.2001).
ה נ ש י א המשנה לנשיא ש ו פ ט ת
_________________
העתק מתאים למקור 00022380.B06
נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו
בקובץ פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל.
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444