שלמה היימליך נ' מפקד מיטב- צה"ל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2233/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט י' אלרון העותר: שלמה היימליך נ ג ד המשיב: מפקד מיטב – צה"ל עתירה למתן צו על-תנאי ובקשה למתן צו ביניים בשם העותר: בעצמו בשם המשיב: עו"ד אבי מיליקובסקי; עו"ד יובל שפיצר פסק-דין השופטת ע' ברון: זו עתירה למתן צו על-תנאי המורה למשיב לבוא וליתן טעם מדוע אינו מקפיא את גיוסו של העותר כדי לאפשר לו למצות את זכותו לקבל פטור מטעמי מצפון בהתאם לסעיף 36 לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986. עוד התבקשנו להורות למשיב להעביר לרשות העותר את ההחלטה המנומקת שבה נדחתה בקשתו לפטור מגיוס וכן את סיכום הריאיון שנערך עמו, זאת על מנת שיוכל להגיש ערעור על ההחלטה לדחות את בקשתו. העותר, מר שלמה היימליך, פנה במהלך חודש דצמבר 2021 לסגנית מפקד מיטב בבקשה לבחון להעניק לו פטור מטעמי מצפון, אלא שלטענת העותר בקשתו לא זכתה להתייחסות וביום 27.1.2022 נקבע לו מועד גיוס לחודש אפריל 2022. לאחר דין ודברים עם המשיב, זומן העותר לריאיון אישי ליום 3.2.2022 לבחינת האפשרות להעניק לעותר פטור מטעמי מצפון. בהמשך ובסמוך למועד גיוסו, נמסר לעותר בשיחת טלפון ביום 22.3.2022 כי הוחלט לדחות את בקשתו לפטור על הסף, כך שמועד גיוסו נותר ללא שינוי. עוד באותו היום פנה העותר למשיב על מנת שימסור לו מסמכים שונים, בהם ההחלטה המנומקת וסיכום הריאיון שנערך עמו, כדי שיוכל להשיג על ההחלטה שלא להעניק לו פטור מגיוס. לאחר שפניית העותר לא זכתה להתייחסות מצד המשיב, ומועד גיוסו התקרב הגיש העותר את העתירה שלפנינו ביום 31.3.2021. בו ביום ניתן בהחלטתי צו ארעי המקפיא את הליכי הגיוס של העותר. ביום 4.7.2022 הגיש המשיב תגובה תמציתית לעתירה ובקשה למחיקתה. בתגובתו, המשיב מציין כי ביום 30.6.2022 נשלח לעותר מכתב מטעם ענף גיוס במיטב במסגרתו פורטו הטעמים שבגינם נדחתה בקשת העותר לפטור משירות צבאי וכן נמסר לו כי באפשרותו להגיש ערעור על ההחלטה תוך 14 ימים. בהתאם לכך ציין המשיב כי התייתר הסעד הראשון המבוקש בעתירה, כך שהליכי הגיוס של העותר הוקפאו עד לתום המועד להגשת הערעור. המשיב הוסיף כי לצד המכתב שנשלח לעותר נמסר לו גם סיכום הריאיון שנערך עמו, כך שגם הסעד השני שהתבקש בעתירה התייתר. במצב דברים זה המשיב סבור שהעתירה במתכונתה הנוכחית התייתרה ודינה להימחק. בהמשך לתגובת המשיב, נתן העותר את הסכמתו למחיקת העתירה, ולצד זאת ביקש כי המשיב יחויב בתשלום הוצאותיו בהגשתה. בתגובה לבקשת העותר לחייבו בתשלום הוצאות, המשיב הודיע כי הוא מותיר את ההכרעה בבקשה לשיקול דעתו של בית המשפט, אך הוסיף כי אם תתקבל הבקשה ראוי שההוצאות ייפסקו על הצד הנמוך. לנוכח האמור, העתירה מיצתה את עצמה ואנו מורים על מחיקתה בהסכמת העותר, וממילא על מחיקת הבקשה לצו הביניים. הצו הארעי שניתן בהחלטתי מיום 31.3.2022 – מבוטל. בנוגע לבקשת העותר לפסיקת הוצאות, בהתחשב בכך שהגשת העתירה אכן הייתה מוצדקת בנסיבות המקרה, מחד גיסא, ובשים לב למענה שניתן על ידי המשיב בעקבות הגשת העתירה בלא צורך בקיום דיון, מאידך גיסא; ועוד יצוין שהעותר מייצג את עצמו – המשיב יישא בהוצאות העותר בסכום של 2,000 ש"ח. ניתן היום, ‏כ"ה בתמוז התשפ"ב (‏24.7.2022). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22022330_G08.docx דפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il