בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א
2222/02
בפני: כבוד הנשיא א' ברק
המערערות: 1.
מירות סחר (1997) בע"מ
2. מירות - סוכנויות
בע"מ
3. יורואופיס (מקבוצת
מירות סחר) בע"מ
נגד
המשיבות: 1. נויזידלר נייר חדרה בע"מ
2. נויזידלר נייר חדרה
שיווק (1999) בע"מ
ערעור פסלות שופט על החלטתו של בית המשפט
המחוזי
בתל-אביב-יפו מיום 7.3.2002 בבש"א
5494/02
שניתנה על ידי כבוד השופט י' זפט
בשם
המערערות: עו"ד אייל רוזן
בשם
המשיבות: עו"ד רמי לנדא; עו"ד מורן
עבודי
פסק-דין
ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב
(כב' השופט י' זפט) מיום 7.3.02, שלא לפסול עצמו מלדון בבש"א 3959,3960/02.
1. המשיבות, חברות מקבוצת "מפעלי נייר
חדרה" הגישו נגד המערערות, העוסקות ביבוא ובשיווק מוצרי נייר, בקשות לסעדים
זמניים ובהם בקשה לצו מניעה ובקשה למינוי כונס נכסים ותפיסת סחורה. עניינן של
הבקשות הוא השימוש שעושות המערערות בשם או בסימן המסחרי CopyKal
המשמש גם את המשיבות, ואשר לטענת המשיבות מפר זכויות הקיימות להן בשם זה. ביום
13.2.01 נתן בית המשפט המחוזי, במעמד צד אחד, צו זמני המורה, בין היתר, על תפיסת
טובין, מסמכים, ספרים ומסמכי הנהלת חשבונות אצל המערערות. ביום 25.2.02 התקיים
דיון במעמד הצדדים. לטענת המערערות, לאחר הדיון הסתבר להן כי כב' השופט זפט הינו
אחיו של מר גרשון זפט, הפועל תחת השם המסחרי "קולמוס", ואשר הינו מפיץ
גדול של המשיבות ומתחרה עסקי של המערערות.
2. ביום 3.3.02 הגישו המערערות בקשה כי בית המשפט
יפסול עצמו מלדון בעניינן. בבקשתן טענו המערערות, כי לאחר הדיון נזכר מנהל
המערערות בדמיון החיצוני הקיים בין השופט לבין בעליה של "קולמוס" המוכר
לו כ"גרשון מקולמוס". בירור העלה כי מדובר באחיו של השופט. אז גם נזכר
מנהל המערערות בפגישה שהיתה לו בעבר עם אחיו של השופט בדירת משפחתו, כאשר בדירה
נכח, כנראה במקרה, כב' השופט זפט. המערערות טענו בבקשתן כי אחיו של השופט הינו מן
המפיצים הגדולים של המשיבות באזור הצפון, ושיווק מוצרי הנייר הינו מקור ההכנסה העיקרי
של "קולמוס", כאשר בין היתר משווקת קולמוס את הנייר CopyKal, אשר הינו נשוא הבקשה בגינה ניתן צו המניעה וצו כינוס הנכסים.
המערערות טענו כי "קולמוס" הינו מתחרה עסקי שלהן. עוד נטען בבקשה כי
לאחרונה מתחרות "קולמוס" והמשיבות במכרז החשב הכללי על אספקת נייר
בהיקפים גדולים ביותר וגם במכרז זה מציעה "קולמוס" את מוצרי הנייר של
המשיבות. מכאן שכל פסיקה נגד המערערות תביא יתרון עסקי מהותי לקולמוס. לפיכך, טענו
המערערות, כי מקננת בלבן תחושת אי נוחות להמשך שמיעת התיק בפני כב' השופט זפט.
3. המשיבות התנגדו לבקשת הפסילה. ראשית, טענו
המשיבות כי בקשת הפסילה לא הועלתה בהזדמנות הראשונה, שכן למערערות נודע כי התיק
קבוע בפני כב' השופט זפט כבר ביום 14.2.02, בעת ביצוע צו כינוס הנכסים. לטענת
המשיבות, אין לקבל את גרסת המערערות כי נודע להן על הקשר בין קולמוס לבין השופט רק
ביום הדיון, שכן השופט זפט דן טרם הדיון בתיק זה, בעניין נוסף בו מעורבות
המערערות, כאשר כבר אז היו יכולות המערערות לעמוד על הקשר בין השופט לבין
"קולמוס". יתר על כן, גם אם נכונה טענת המערערות כי לא ידעו על הקשר בין
השופט ל"קולמוס" טרם הדיון ביום 25.2.02, הרי שהיתה למערערות אפשרות
להעלות את טענת הפסלות במהלך הדיון, עם סיומו או בסמוך לו. לטענת המשיבות,
המערערות בחרו להמתין 7 ימים נוספים, שכן זהו פרק הזמן שנקבע בהחלטת בית המשפט
כמועד אחרון להסדר מסחרי בן הצדדים. לגופם של דברים, טענו המשיבות כי לא מתקיים
במקרה זה חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט ואף המערערות לא טענו בבקשתן לקיומו של
חשש כזה. כל שנטען הוא כי נוצרה אצל המערערות תחושה לא טובה כי לכאורה יכולה
להיפגע מראית פני הצדק. כן טענו המשיבות, כי השופט או אחיו אינם קשורים בקשר
המשפחתי למי מבעלי הדין, וכי בין המשיבות לבין קולמוס או מר גרשון זפט לא מתקיימים
יחסים מיוחדים כלשהם. יתרה מכך, לטענת המשיבות, קולמוס אינה "מפיץ" של
המשיבות כי אם אחת ממאות הלקוחות שלהן, הרוכשת מהן סחורה בכמויות שאינן משמעותיות,
וכי עיקר פעילותה של קולמוס הינו מכירת ציוד משרדי כללי, כאשר פעילותה בתחום מוצרי
הנייר מסתכמת בכ10%- עד 20% מסך כל עסקיה. כמו כן, קולמוס משווקת אלפי מוצרים של
יצרנים וספקים אחרים ולא רק של המשיבות, והיא אינה מתחרה של המערערות. המשיבות
טענו כי לפי שיטתן של המערערות, מנוע כב' השופט זפט לשבת בדיונים של כל אחת ממאות
החברות המספקות ציוד לקולמוס.
4. בית המשפט, בהחלטתו מיום 7.3.02, דחה את בקשת
הפסילה. בית המשפט קבע כי קולמוס מוכרת מאות ואולי אלפי פריטים מתוצרת חברות שונות
בארץ ובעולם. העובדות שבין פריטים אלו נכללים גם ניירות מתוצרת המשיבות הנושאים את
הסימן CopyKal, אינה הופכת את קולמוס לבעלת עניין ישיר או
עקיף במאבק בין בעלי הדין באשר לזכות השימוש בסימן הנדון. כן קבע בית המשפט, כי
אין בעובדה שקולמוס מתמודדת במכרז החשב הכללי מול המערערות רלבנטיות להליכים
שבפניו, שאין להם דבר עם אותו מכרז שבוודאי מתמודדות בו חברות רבות נוספות. בית
המשפט העלה ספקות בנוגע לטענת המערערות לפיה נכח בפגישה שהתקיימה בין מנהל
המערערות לבין אחיו בבית המשפחה, בקובעו כי מזה שנים רבות הוא ואחיו אינם מתגוררים
בדירה זו, ונוכחות משותפת שלו ושל אחיו בדירה הינה אירוע נדיר, בו לא משתתפים
זרים. עוד קבע בית המשפט כי בקשת הפסילה מתבססת על תחושת אי נוחות של המערערות ולא
נטען בה לקיומו של חשש ממשי למשוא פנים, אשר אינו מתקיים בענייננו. לבסוף קבע בית
המשפט, כי הבקשה לא הועלתה בהזדמנות הראשונה כי אם לאחר סיום הדיון, ואלמלא דחה
בית המשפט את השמעת הסיכומים על מנת לאפשר לבעלי הדין להגיע להסכמה מסחרית, היו
הסיכומים נשמעים לאלתר והיתה ניתנת החלטה בו ביום. בית המשפט ציין כי האפשרות שרק
לאחר הדיון נודע למערערות על הקשר המשפחתי בינו ובין אחיו אינה סבירה.
5. על החלטה זו הוגש הערעור שבפני. המערערות
חוזרות על טענתן כי אחיו של השופט קשור למשיבות בקשרים עסקיים הדוקים, כי התחרות
העסקית שבין המערערות לבין אחיו של השופט הינה במידה רבה על מוצרי הנייר המופצים
תחת השם CopyKal וכי לקולמוס עניין ישיר בנשוא המחלוקת
כמתחרה עסקי גדול של המערערות. לטענתן, בנסיבות אלו מתן צו מניעה פירושו יתרון
עסקי מהותי לאחיו של השופט. כן טוענות המערערות, כי דבר הקרבה המשפחתית נודע להן
רק סמוך לאחר הדיון ביום 25.2.02, שכן הבירור בדבר הקרבה המשפחתית נערך לאחר הדיון
לאור הדמיון החיצוני בין השופט לבין אחיו. עוד טוענות המערערות, כי הואיל ובית
המשפט בהחלטתו שלל את האפשרות כי נכח בפגישה שהתקיימה בין מנהל המערערות לבין מר
גרשון זפט, הרי שהעמיד עצמו ואת ידיעתו האישית מול גרסת המערערות, ומטעם זה בלבד
עליו לפסול את עצמו. המשיבות מתנגדות לערעור. המשיבות חוזרות על טענותיהן בהתנגדות
לבקשת הפסילה ומדגישות כי לא מתקיים במקרה זה חשש אובייקטיבי למשוא פנים.
6. לאחר שעיינתי בחומר שבפני, נחה דעתי כי דין
הערעור להידחות. הלכה היא כי כדי להקים עילת פסלות יש להצביע על קיומו של חשש ממשי
למשוא פנים בניהול המשפט, המבוסס על נסיבות אובייקטיביות (ראו למשל: ע"פ
184/85 זאב שרעבי נ' מדינת ישראל פ"ד לט(1) 446, 558[א]; ע"א
1570/94 שרותי ארגל שיווק לבתי מלון ומסעדות בע"מ נ' אוצר מפעלי ים
בע"מ ואח' (לא פורסם); רע"א 287/88 מנוף סיגנל חברה לפיננסים
והשקעות בע"מ נ' סליימה פ"ד מד(3) 758, 760). "השאלה שיש לשאול
היא... אם נתקיים חשש ממשי למשוא פנים במובן זה, שדעתו של היושב בדין
'ננעלה', כך שניתן לראות בהליך כולו כ'משחק מכור'" (ע"א
1335/99 ש.ח. שוקי שווק ועבודות בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ
(טרם פורסם). בענייננו, עילת הפסילה לה טוענות המערערות נעוצה בעובדה כי אחיו של
השופט הוא בעל עניין בתוצאות ההליכים המתנהלים בינן לבין המשיבות. אלא שבנסיבות
המקרה אין בטענת המערערות כדי להקים עילת פסלות. בית המשפט קבע בהחלטתו כי אין
בסיס עובדתי לטענת המערערות כי חברת "קולמוס" שבשליטת אחיו היא בעלת
עניין בסכסוך שבין בעלי הדין, שכן חברה זו מוכרת מאות פריטים תוצרת חברות שונות
בארץ ובעולם. הלכה היא שכאשר בית המשפט אינו מקבל את גרסתו העובדתית של המבקש
בבקשת פסלות, באשר לעובדות שבבסיס הבקשה, מוטל על המערער נטל כבד להוכיח כי טעה
בכך בית המשפט (ע"פ 344/99 זאב בשן נ' מדינת ישראל (לא פורסם)).
המערערות, במקרה דנן, לא עמד בנטל זה. יתרה מכך, אף מן המסמכים אותם צירפו
המערערות לבקשת הפסילה עולה כי חברת "קולמוס" משווקת מגוון של מוצרים
פרט לנייר מתוצרת המשיבות. העובדה כי קולמוס משווקת גם נייר מתוצרת המשיבות הנושא
את סימן המסחר נשוא המחלוקת, אין בה כדי להפוך את אחיו של השופט לבעל עניין ישיר
או עקיף בתוצאות הדיון, וכל שכן אין בה להעיד על קיומו של אינטרס אישי של השופט
עצמו בתוצאות הדיון.
7. זאת ועוד: המערערת העלתה במסגרת הערעור טענות
עובדתיות נוספות לגבי העניין האישי של חברת "קולמוס" (שבבעלות אחי
השופט) בתוצאות המשפט. חלק מטענות אלה לא נטען בפני הערכאה הראשונה. בנוסף, אף
התשתית העובדתית שהובאה לא ביססה את עילת הפסלות הנטענת. אכן, הסכסוך נשוא הערעור
אינו בין "קולמוס" ובין מי מהצדדים. לקולמוס עצמה אין עניין - על-פי
החומר שבפני - בתוצאות המשפט, ובוודאי שאין - כאמור - עילת פסלות בנדון.
8. באשר
לטענת המערערים כי על השופט לפסול עצמו הואיל ובהחלטתו בבקשת הפסילה העמיד עצמו
חזיתית כנגד גרסת המערערות, הרי שדין הטענה להידחות. מטבע הדברים הוא שלעתים
מועלות בבקשות פסילה טענות נגד בית המשפט, שהעובדות שביסודן הן בידיעתו האישית של
בית המשפט. בנסיבות אלו, נדרש בית המשפט לאשר או להכחיש את העובדות המשמשות יסוד
לבקשת הפסילה. אין בעצם העובדה שבית המשפט מכחיש את העובדות העומדות בבסיס בקשת
הפסילה, כדי להביא לפסילתו, שאם תאמר כן יצא שבית המשפט לא יוכל לדון בבקשות פסילה
בהן נטענות עובדות הנמצאות בידיעתו האישית.
מטעמים אלה, הערעור נדחה. המערערות יישאו
בהוצאות המשיבות בסכום כולל של 7,500 ש"ח.
ניתן היום, כ"ט בניסן התשס"ב
(11.4.2002).
ה
נ ש י א
_________________
העתק
מתאים למקור 02022220.A01 /דז/
נוסח
זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
רשם
בבית
המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444
בית
המשפט פתוח להערות והצעות:
[email protected]
לבתי
המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il