פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 2219/99
בפני: כבוד הנשיא א' ברק
כבוד השופט י' אנגלרד
כב' השופטת א' פרוקצ'יה
המערערים: 1. מחמד עווד
2. נמר עווד
3. אחמד עווד
4. עלי עווד
נגד
המשיבים: 1. חמאדה עווד
2. מחמוד עווד
משיבים פורמליים: 3. מדינת ישראל - רשם המקרקעין
4. עבדאללה עווד
5. עמאד עווד
6. ח'יר עווד
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי
בחיפה בעז' 10969/97 מיום 15.2.99, שניתן
על ידי כבוד השופטת ב' גילאור
תאריך הישיבה: ד' בניסן התש"ס (09.04.00)
בשם המערערים: עו"ד מוראני נדים
בשם המשיבים מס' 1-2: עו"ד כיאלי נזיה
פסק-דין
הננו סבורים כי פירוש הביטוי "שמוקמות עליה" בצוואה, על רקע נסיבות עריכתה, הינו כי המשיבים 1 ו2- יזכו לקרקע שמתחת למבנים עצמם. כל שאר המקרקעין יחולקו שווה בשווה בין כל היורשים. איננו סבורים כי ההגדרות שבחוק מס שבח מקרקעין רלבנטיות לענין פירושה של הצוואה שלפנינו.
התוצאה היא כי הערעור מתקבל כאמור.
ניתן היום, ד' בניסן התש"ס (9.4.2000), בפני באי כוח הצדדים.
ה נ ש י א ש ו פ ט ש ו פ ט ת
העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
99022190.A02/דז/