גיל עם מזרחי נ. עו"ד שושנה לונדנר

6 1 בבית המשפט העליון ע"א 2217/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערער: גיל עם מזרחי נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד שושנה לונדנר 2. עו"ד גיורא רובננקו 3. כונס הנכסים הרשמי ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 23.3.2022 בפש"ר 1712/08 שניתנה על ידי כבוד השופטת א' לושי-עבודי בשם המערער: בעצמו פסק-דין ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת א' לושי-עבודי) מיום 23.3.2022 בפש"ר 1712/08 שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינו של המערער. ההליך נושא הערעור דנן הוא הליך פשיטת רגל שנפתח בעניינו של המערער בשנת 2008 ונוהל בפני מספר מותבים, עד העברתו לטיפול המותב הנוכחי בשנת 2016. המשיבה 1 מונתה כנאמנת על נכסי המערער בשנת 2010, והמשיב 2 מונה כנאמן נוסף בשנת 2018. ביום 13.3.2022 הגיש המערער, שאינו מיוצג, בקשה לפסילת המותב מלהמשיך ולדון בהליך. המערער טען שנודע לו לאחרונה כי המשיבה 1 ואחת מנושיו (להלן: הנושה) היו מעורבות בהליכים שהתנהלו בשנים 2014-2008 בבית המשפט המחוזי ובבית המשפט העליון, בעניין הקשור לחברה שבבעלות המערער ואחיו – וכי במסגרת הליכים אלו יוצגו המשיבה 1 והנושה על ידי בעלה לשעבר של המותב (להלן: עו"ד כהן). לטענת המערער, "לא מן הנמנע" כי עו"ד כהן "עדיין מעורב בצורה כזו או אחרת בייעוץ ל[משיבה 1] בעניינים של [המערער] ושל אחיו" – ועל רקע זה, כך נטען, זה יש למותב עניין אישי שמונע ממנו מלדון בהליך. עוד נטען כי ייתכן שמעשיה והתנהלותה של המשיבה 1 בהליך דנן "היו שלובים במידה כזו או אחרת" בייעוץ משפטי שקיבלה מעו"ד כהן או מעורכי דין במשרדו. המערער הוסיף כי במסגרת הליך פשיטת הרגל הוגש בעבר עותק של פסק דין שניתן בהליך אחר (להלן: פסק הדין הנוסף), שם ייצג עו"ד כהן את המשיבה 1 ואת הנושה – ומשכך דומה כי המערער היה "היחיד שפרט מהותי ומשמעותי זה לא היה ידוע לו". לצד זאת הלין המערער על שורת החלטות "מוטות וחד צדדיות" שניתנו בהליך ואשר מעידות, לגישתו, על כך שהמותב גיבש בעניינו דעה קדומה. המערער העלה השגות שונות על פעולותיה של המשיבה 1 וטען כי חרף התנהלותה הבעייתית, לאורך התקופה שבה נדון ההליך בפני המותב ניתנו "באופן קבוע ושיטתי" החלטות לטובת המשיבה 1 תוך פגיעה קשה בזכויותיו. מרבית ההחלטות הללו, כך המערער, ניתנו ללא דיון, ללא בדיקת טענותיו וללא התייחסות למסמכים שהגיש. בהקשר זה פירט המערער על החלטות שונות שניתנו בהליך בין השנים 2022-2018, ובהן החלטות על "מחיקת כל הערעורים שהגיש [המערער] על הכרעות החוב של [המשיבה 1] בטרם נידונו"; החלטה שניתנה במהלך דיון מיום 7.11.2018 ובה הורה המותב למערער "לרוקן את כיסיו ותיקו בפרהסיה", תוך התייחסות אליו "כאל פושע"; דחיית בקשותיו לחייב את המשיבה 1 למסור לו מסמכים רלוונטיים; והחלטות בעניין הטלת הוצאות על המערער "או איום בהוצאות". עוד טען המערער כי בקשות רבות שהגיש נותרו ללא מענה כלל מצד המותב, וכי ההליך מנוהל באיטיות ולוקה ב"התמשכות בלתי סבירה". המערער הסביר כי במשך זמן רב "הביע אמון" במותב גם כשחש בהטיה נגדו, אך הגיע לבסוף למסקנה שקיים בענייננו חשש ממשי למשוא פנים. ביום 23.3.2022 דחה המותב את הבקשה לפסילתו מבלי לבקש את תגובת יתר הצדדים. בהחלטתו מתח המותב ביקורת על התנהלות המערער לאורך ניהול ההליך, ובתוך כך ציטט בהרחבה מהחלטות שנתן אחד המותבים הקודמים שטיפלו בהליך ואשר מהן ניתן ללמוד – כך הסביר המותב – "על התנהלותו חסרת תום-הלב" של המערער. בהקשר זה ציטט המותב מתוך החלטה שנתן בשנת 2018: "בשלב זה, ולאחר שהובהר מעל לכל ספק כי [המערער] עושה שימוש בהליך זה אך ורק כדי להקטין את מצבת חובותיו מבלי שהוא משלם ולו אגורה לקופת הכינוס, ומנגד פועל בניגוד להוראות פקודת פשיטת הרגל, עובד ככל הנראה תחת גורמים שונים ומשתכר סכומים עליהם אינו מצהיר, לא מצאתי מקום לקיים בשלב זה דיון בערעורים שהוגשו מטעמו של [המערער] על הוכחות החוב. לאחר שיסולק חוב הפיגורים ויוגש דו"ח קצר ומעדכן ע"י הנאמנים, אשקול מחדש עניין זה." המותב הוסיף והסביר כי המערער לא פעל בהתאם לאמור בהחלטה זו, וחלף זאת הגיש עשרות בקשות במסגרת ההליך. בהקשר זה הפנה המותב, בין היתר, להחלטה מיום 28.2.2022 בה צוין כי המערער "שב וממחזר בקשותיו באופן שמכביד על ניהול התיק". עוד הסביר המותב כי המערער "אינו טורח לשתף פעולה עם בעלי-התפקיד שמונו בהליך, אינו מגיש דוחות, אינו משלם את צו החיוב החודשי ואף לא טרח עד כה להגיש הצעה להסדר לנושיו חרף החלטות שניתנו בעניין זה [...]". על רקע כל זאת ציין המותב כי אכן "מדובר בהליך פשיטת-רגל חריג למדי", אך התיק מטופל "כמתחייב מקצב הגשת הבקשות ומתוכן הבקשות". באשר לטענה בדבר עניין אישי, הבהיר המותב כי אינו מטפל בתיקים שבהם מעורב עו"ד כהן – שהוא בעלה לשעבר של המותב מזה כ-25 שנים – וכי עד למועד הגשת הפסלות לא ידע על מעורבות כלשהי של עו"ד כהן בהליך דנן. עוד ציין המותב כי בבקשת הפסלות לא פורט טיב הקשר בין פסק הדין הנוסף להליך הנוכחי, ואף לא הובהר "תחת איזו בקשה ניתן היה להיווכח במעורבותו של עו"ד כהן, אם בכלל". המותב הוסיף כי בעקבות עיון בהליך, מדובר ככל הנראה בבקשה לעיון חוזר שהגיש המערער בחודש אוקטובר 2021, וכי בין עשרות עמודי הנספחים של אותה בקשה צורף גם עותק של פסק הדין הנוסף. בהקשר זה הדגיש המותב כי גם אילו היה מודע בזמן אמת לנסיבות שפירט המערער, לא היה בכך כדי להשפיע על החלטתו באותה בקשה או להקים עילת פסלות. כמו כן נקבע כי העובדה שעו"ד כהן ייצג את המשיבה 1 ואת הנושה "בהליך אזרחי כלשהו שהתקיים בפני מותב אחר לפני למעלה מעשור" – אין בה כדי להקים עילת פסלות, בשים לב לעובדה שעו"ד כהן אינו מייצג מי מהצדדים כעת. עוד ציין המותב כי הליכי פסלות אינם האכסניה המתאימה להשגותיו של המערער על החלטות שניתנו במסגרת ההליך, וכי לא עלה בידי המערער להראות הטיה נגדו. באופן ספציפי התייחס המותב לאירועי הדיון מיום 7.11.2018, בציינו כי לא מדובר בנסיבות המעידות על קיומה של עילת פסלות וכי טענת המערער בהקשר זה ממילא לוקה בשיהוי ניכר. לבסוף ציין המותב כי מרבית טענות המערער ביחס להתנהלות המשיבה 1 נדונו ונדחו בעבר, וכי טענותיו הנותרות יידונו במסגרת הדיון שנקבע בהליך ליום 2.6.2022. מכאן הערעור שלפניי, אשר הוגש ביום 31.3.2022 אך הועבר לעיוני רק לאחרונה, לאחר שהמערער השלים את הליכי תשלום האגרה והפקדת העירבון. המערער עומד על טענתו כי עו"ד כהן ייצג בעבר את המשיבה 1 בעניינים הקשורים אליו, והוא מוסיף כי "להערכת המערער המשיך [עו"ד כהן] או מי מעוה"ד במשרדו לייצג את [המשיבה 1] או למצער לייעץ לה באותם עניינים גם לאחר מכן", במהלך התקופה שבה נדון הליך פשיטת הרגל בפני המותב. המערער מדגיש כי ההליכים שבהם ייצג עו"ד כהן "קשורים במישרין" להליך נושא הערעור דנן, וטוען כי הצדדים לאותם הליכים מנהלים בימים אלה הליכים נוספים בפני המותב, אשר קשורים בקשר ענייני הן לאותם הליכים קודמים והן להליך פשיטת הרגל. מכך מסיק המערער כי "לא מן הנמנע" שבמסגרת ההליך הנוכחי יתעורר צורך לבחון פעולות שביצעו המשיבה 1 והנושה "על פי ייעוץ" של עו"ד כהן. לגישת המערער, מנסיבות אלו עולה כי מתקיימות בענייננו עילות הפסלות הסטטוטוריות שמעוגנות בסעיפים 77א(א1)(1) ו-(2) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט או החוק), שכן למותב ולעו"ד כהן קיים עניין אישי ממשי בהליך המתנהל בעניינו. כמו כן חוזר המערער על טענותיו בעניין החלטות "קיצוניות ופוגעניות" שנתן המותב לאורך ניהול ההליך, ומלין על כך שהמותב תיאר אותו כמי ש"מכביד" על בית המשפט ופועל בחוסר תום לב. בפרט מפנה המערער להחלטה שניתנה ביום 29.3.2022 אשר ממחישה, לגישתו, את ההטיה של המותב נגדו. כמו כן סבור המערער כי האופן שבו נוסחה החלטת הפסלות מעיד על דעה קדומה של המותב ביחס אליו, ולעמדתו המותב תיאר את השתלשלות העניינים בהליך באופן שחוטא לאמת. לבסוף מדגיש המערער את הנזקים שנגרמים לו עקב "התמשכותו החריגה" של הליך פשיטת הרגל. להשלמת התמונה יצוין כי ביום 24.5.2022 הגיש המערער בקשה לעיכוב ההליך המתנהל בפני בית המשפט קמא ולדחיית הדיון שנקבע ליום 2.6.2022, וזאת עד למתן הכרעה בערעור דנן. עיינתי בערעור על נספחיו ובאתי לידי מסקנה כי דינו להידחות. תחילה אציין כי יש לדחות את טענת המערער בנוגע לעילות הפסלות הסטטוטוריות אשר מעוגנות בסעיפים 77א(א1)(1) ו-(2) לחוק בתי המשפט. כפי שפורט לעיל, מספר שנים לפני שהועבר ההליך לטיפולו של המותב היו המשיבה 1 והנושה מעורבים בהליך משפטי אשר לטענת המערער משליך על ההליך הנוכחי, ובמסגרת זו היו מיוצגים על ידי מי שהינו מזה כ-25 שנה בעלה לשעבר של המותב. בנסיבות אלו, ברי כי אין תחולה לעילת הפסלות שבסעיף 77א(א1)(1) לחוק, המתייחסת למצב שבו "צד להליך, בא כוחו או עד מרכזי, הוא בן משפחה של השופט או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת". זאת, הן מכיוון שעו"ד כהן אינו "בן משפחה" של המותב, כהגדרת המונח בסעיף 77א(א1) לחוק ("בן זוג, הורה, הורה של בן זוג, ילד, אח, סב, נכד וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה [...]"), והן מכיוון שעו"ד כהן אינו צד להליך, בא-כוח המייצג בהליך או עד מרכזי בו. בהקשר זה אדגיש כי לשם הוכחת עילת פסלות לא די בהעלאת טענה בעלמא לפיה המחלוקות בין הצדדים להליך עשויות, בשלב כלשהו בעתיד, לערב טענות בנוגע לייעוץ שנתן עו"ד כהן (ראו והשוו: ע"א 573/22 פלונית נ' פלוני, פסקה 4 (14.2.2022) (להלן: עניין פלונית); ע"א 750/22 פלוני נ' פלונית, פסקה 6 (15.2.2022)). אף לא מצאתי לקבל את הטענה באשר לעניין אישי ממשי של המותב בהליך. סעיף 77א(א1)(2) לחוק בתי המשפט קובע כי עילת פסלות תקום כאשר "יש לשופט ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך, בבא כוחו או בעד מרכזי", או כאשר ל"בן משפחה מדרגה ראשונה" של המותב יש עניין ממשי כאמור. בנסיבות העניין שלפנינו, פרידתם של המותב ועו"ד כהן התרחשה זמן רב לפני שעו"ד כהן ייצג גורמים המעורבים בהליך, והייצוג מטעם עו"ד כהן הסתיים זמן רב לפני שההליך הועבר לטיפולו של המותב. לפיכך לא שוכנעתי כי עלה בידי המערער להוכיח, אף לא בקירוב, "עניין ממשי" של המותב בהליך (לעניין האופן שבו נתפרש מונח זה בפסיקה, ראו: ע"פ 566/21 ברמלי נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (16.2.2021); ע"א 926/18 פרץ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פסקאות 4-3 (1.3.2018); וכן ראו: ע"א 2352/22 פלוני נ' פלונית, פסקאות 6-5 (3.5.2022)). אפילו הייתה מתקבלת הטענה שלעו"ד כהן יש "עניין ממשי" בהליך – טענה שהמערער לא הניח לה תשתית מספקת – לא היה בכך כדי להקים עילת פסלות. זאת, שכן כפי שצוין לעיל, עו"ד כהן אינו "בן משפחה" של המותב לעניין סעיף 77א(א1) לחוק, וממילא אינו "בן משפחה מדרגה ראשונה". באשר ליתר הטענות שהועלו בערעור: המבחן שאותו יש ליישם בהקשר זה הוא מבחן החשש הממשי למשוא פנים, אשר מעוגן בסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט. עיון בטענות המערער מלמד כי לא עלה בידו להוכיח חשש מעין זה. טענותיו ממוקדות, רובן ככולן, בהשגות על האופן שבו מנהל המותב את ההליך ועל החלטות דיוניות שונות שניתנו במהלכו – אך טענות "ערעוריות" אלו אינן מקימות, כשלעצמן, עילת פסלות. זאת ועוד: המערער אכן הגיש הליכים ערעוריים על החלטות שונות שנתן המותב (ראו, למשל: ע"א 1194/20 מזרחי נ' לונדנר (28.10.2020); ע"א 4149/20 מזרחי נ' רובננקו (8.12.2021)), וכבר נפסק כי הליכי פסלות אינם מהווים תחליף להליכי ערעור (עניין פלונית, בפסקה 6). רבות מטענות המערער אף הועלו בשיהוי משמעותי, אשר מצדיק את דחייתן ולו מטעם זה (ע"א 8190/21 דהרי נ' לדרמן, פסקה 10 (13.1.2022)). ולבסוף, באשר להתבטאויות הנוגעות להתנהלות המערער: אכן, ראוי כי השופט היושב בדין ינקוט זהירות ומתינות בהתבטאויותיו, גם בהליכים חריגים המעוררים נסיבות מורכבות דוגמאת ההליך דנן – אך יש לראות את הדברים בהקשר הכולל שבו נכתבו ועל רקע הטענות החמורות שהעלה המערער כלפי המותב. בנסיבות אלה, לא מצאתי כי האופן שבו תיאר המותב את התנהלות המערער בהליך עד כה, מלמד כי זהו אחד מאותם המקרים החריגים שמקימים חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב (ראו והשוו: ע"א 1438/22 סטוקהאוס הולדינגס לימיטיד נ' אבו הדבה, פסקה 7 (13.4.2022); ע"א 782/21 פלוני נ' פלונית, פסקה 12 (20.4.2021) ע"א 1681/22 מרעי נ' בריה, פסקה 9 (24.3.2022)). מכל הטעמים שפורטו לעיל, הערעור נדחה, ומשכך מתייתרת בקשתו של המערער לעיכוב ההליך המתנהל בפני בית המשפט קמא. משלא נתבקשה תשובה, לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ג באייר התשפ"ב (‏24.5.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22022170_V05.docx רי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1