פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 2216/12

אילן אשד נ. עוד רחלי חזן פלדמן

העותר ביקש להורות על מינוי סנגור ציבורי לאחר שבית משפט השלום שחרר את הסנגוריה מייצוגו בשל חוסר שיתוף פעולה.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?
תאריך פרסום 26/03/2012 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 2216/12 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה ייצוג משפטי בהליך פלילי — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר ביקש להורות על מינוי סנגור ציבורי לאחר שבית משפט השלום שחרר את הסנגוריה מייצוגו בשל חוסר שיתוף פעולה.
החלטת בית המשפט נדחה על הסף (פרוצדורלית) — ההליך נדחה ללא דיון לגופו, מסיבה פרוצדורלית (למשל חוסר סמכות או איחור).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 2216/12

אילן אשד נ. עוד רחלי חזן פלדמן

העותר ביקש להורות על מינוי סנגור ציבורי לאחר שבית משפט השלום שחרר את הסנגוריה מייצוגו בשל חוסר שיתוף פעולה.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?

סיכום פסק הדין

העותר, אילן אשד, הגיש עתירה לבג"ץ נגד החלטת בית משפט השלום לשחרר את הסנגוריה הציבורית מייצוגו בהליך פלילי המתנהל נגדו. העותר טען כי ללא ייצוג תיפגע הגנתו וכי הוא מתקשה לנהל את ההליך בעצמו במקביל להליך פלילי נוסף המתנהל נגדו בבית המשפט המחוזי. בית המשפט העליון דחה את העתירה על הסף, בקובעו כי בג"ץ אינו משמש כערכאת ערעור על החלטות ביניים בהליכים פליליים, וכי לא התקיימו נסיבות חריגות המצדיקות התערבות. נקבע כי בית משפט השלום פעל במסגרת סמכותו, וכי העותר יוכל להשיג על החלטות אלו במסגרת ערעור על פסק הדין הסופי בתיק.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים מ' נאור, ע' פוגלמן, צ' זילברטל
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • אילן אשד

נתבעים

  • עו"ד רחלי חזן פלדמן
  • עו"ד רות ארז
  • עו"ד יונה חייר

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העותר אינו משתף פעולה עם הסנגורים שמונו לו.
  • יש צורך לקדם את ניהול ההליך הפלילי בבית משפט השלום.
טיעוני ההגנה
  • ניהול ההליך ללא ייצוג יפגע בהגנת העותר.
  • העותר יאלץ לחקור בעצמו את המתלוננות.
  • העומס המוטל על העותר בשל הליך פלילי נוסף בבית המשפט המחוזי מקשה עליו להתכונן להליך הנוכחי.
מחלוקות עובדתיות
  • האם העותר אינו רוצה לשתף פעולה עם סנגוריו או שאינו יכול לעשות כן בשל נסיבותיו.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • החלטת בית משפט השלום מיום 11.1.2012 לשחרר את הסנגוריה מייצוג.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"פ 13054-11-10
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית משפט השלום בתל-אביב-יפו
תקדימים משפטיים

תגיות נושא

  • סנגוריה ציבורית
  • ייצוג משפטי
  • הליך פלילי
  • בג"ץ

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 2216/12 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2216/12 - א' לפני: כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט צ' זילברטל העותר: אילן אשד נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד רחלי חזן פלדמן 2. עו"ד רות ארז 3. עו"ד יונה חייר עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: בעצמו פסק-דין השופט צ' זילברטל: 1. לפנינו עתירה בגדרה מבקש העותר כי נורה על מינוי הסנגוריה הציבורית לשם ייצוגו בהליך פלילי המתנהל נגדו בבית משפט השלום בתל-אביב-יפו, לאחר שבית משפט השלום החליט ביום 11.1.2012 לשחרר את הסנגוריה הציבורית, ואת הסנגור שהעמידה, מייצוג העותר. כן הוא עותר למתן סעד ביניים בו נורה על דחייה של המועדים הקבועים לדיון בעניינו בבית משפט השלום. 2. ביום 25.10.2010 הוגש נגד העותר כתב אישום לבית משפט השלום בתל-אביב-יפו (ת"פ 13054-11-10) המייחס לו, בין היתר, עבירות של התחזות לפסיכולוג; עבירות של מעשה מגונה במרמה ועבירות של ניסיון למעשה מגונה במרמה. ביום 12.12.2010 הורה בית המשפט (סגן הנשיאה כבוד השופט מ' פלד) על מינוי הסנגוריה הציבורית לייצג את העותר. 3. במקביל להליך הנ"ל, מתנהל נגד העותר מאז שנת 2007 הליך פלילי נוסף בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, בגדרו הוא מואשם בביצוע שורה ארוכה של עבירות מין (תפ"ח 1023/07). בתחילתם של ההליכים בתיק זה היה העותר מיוצג על ידי עורך דין פרטי, אך הוא החליף את באי כוחו מספר פעמים. לבסוף מונה לו סנגור מטעם הסנגוריה הציבורית. בשנת 2009 ביקשו הן הסנגוריה והן העותר להשתחרר מהייצוג ובקשתם נדחתה על ידי הערכאה הדיונית. עתירת העורר כנגד החלטה זו, שלא לשחרר את הסנגור מייצוג, נדחתה בבג"ץ 2784/09 אשד נ' בית המשפט המחוזי תל אביב (לא פורסם, 30.3.2009). בשנת 2011 שבה הסנגוריה ועתרה לשחררה מייצוג העותר בבית המשפט המחוזי והפעם בקשתה התקבלה. העותר, שקודם לכן עתר לבית משפט זה כנגד ההחלטה שלא לשחרר את הסנגור, הגיש הפעם עתירה על ההחלטה לשחררו (בג"ץ 6245/11 אשד נ' בית המשפט המחוזי בתל אביב (לא פורסם, 5.10.2011)). גם עתירה זו נדחתה. לפיכך, מנהל כיום העותר את הגנתו בבית המשפט המחוזי בעצמו. 4. אף במסגרת ההליך המתנהל בפני בית משפט השלום הגישה הסנגוריה הציבורית מספר בקשות לשחרורה מייצוג העותר, אולם בקשות אלו נדחו. ביום 9.1.2012 שבה הסנגוריה הציבורית ועתרה לשחרורה מייצוגו של העותר. בקשה זו נדונה במעמד הצדדים ביום 11.1.2012. במועד זה קיבל בית משפט השלום (השופטת מ' ברק נבו) את בקשת סנגורו של העותר (עו"ד אבי כהן) ואת בקשת הסנגוריה הציבורית עצמה לשחררם מייצוג (להלן: ההחלטה). זאת, בשל העדר שיתוף פעולה מצדו של העותר, אשר מונע מהסנגור להעמיד לו הגנה ראויה על פי הבנתו המקצועית. בית המשפט עמד בהחלטה על הקושי הכרוך בניהול ההליך כאשר העותר לא יהיה מיוצג, אך סבר, כי "לפחות בשלב זה אין בקיומו של סנגור בתיק כדי לסייע בקידום התיק מאחר שהנאשם אינו רוצה (כטענת המאשימה והסנגורים), או אינו יכול (כטענת הנאשם) לשתף פעולה עם סנגור שייצגו בתיק זה" (ההדגשה הוספה). למען שלמות התמונה יצוין, כי העותר טען בבית משפט השלום, כי בשל ההליך המתנהל בבית המשפט המחוזי ונוכח היותו עצור, אין הוא יכול לתת את דעתו להליך המתנהל בבית משפט השלום ולהתכונן אליו כראוי. אגב, בין לבין שוחרר העותר ממעצר ממושך, ועתה הוא נתון במעצר בית. בנוסף, נקבע בהחלטה מועד לקבלת תשובת העותר לאישום ליום 3.4.2012. 5. כלפי החלטה זו הוגשה העתירה שבפנינו. במסגרתה טוען העותר, בין היתר, כי ניהול ההליך ללא ייצוגו על-ידי סנגור יפגע בהגנתו, ואף יביא למצב בעייתי בו הוא יצטרך לחקור בעצמו את המתלוננות. כן טוען העותר כי נגרם לו עוול בכך שבית משפט השלום הביא בחשבון את עובדת השחרור מהייצוג בהליך המתקיים בפני בית המשפט המחוזי, שחרור שנעשה בשלב מתקדם של ההליך. לטענתו, הליך זה הינו הליך נפרד ומובחן מההליך המתקיים בפני בית משפט השלום, וכלל לא היה מקום להידרש אליו, או להחלטות אשר ניתנו בו. בנוסף, מבקש העותר כי נורה לבית משפט השלום לדחות את המועד שנקבע למתן תשובה לאישום, נוכח העומס הרב הרובץ על כתפיו, בשל ההליך המתקיים בבית המשפט המחוזי, בו, כאמור, הוא מנהל את הגנתו בעצמו. דיון והכרעה 6. דין העתירה להידחות על הסף, שכן אין היא מגלה עילה להתערבותו של בית המשפט הגבוה לצדק. העותר מבקש כי נתערב בהחלטות ביניים אשר ניתנו במסגרת הליך פלילי בעניין שחרור סנגורו מייצוגו ובעניין מועדי דיונים. כידוע, בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיהם של בתי המשפט בכלל, ועל החלטות ביניים במשפט פלילי, שממילא לא ניתן לערער עליהן, בפרט (בג"ץ 9923/09 קנדי נ' מדינת ישראל, פיסקה 5 (לא פורסם, 21.12.2009). הדרך להשיג על החלטות אלו אינה אלא במסגרת הערעור על פסק הדין הסופי, ככל שהעניין יוסף ויהיה רלוונטי. בהקשר זה נפסק כי: "פנייה לבית המשפט הגבוה לצדק אינה מכשיר לעקיפתו של כלל זה, והתערבות בהחלטות ביניים תיעשה רק במקרים חריגים ויוצאי דופן, שבהם עולה טענה של היעדר סמכות או מתגלה תופעה קיצונית של שרירות בתחום שאינו משפטי אלא מינהלי טהור, או במקרים קיצוניים אחרים" (בג"ץ 4368/08 כהן נ' כבוד השופט שכיב סרחאן (לא פורסם, 2.6.2008); ראו גם: בג"ץ 3844/07 צבי נ' כבוד השופטת מוסיה ארד, פס' 5 (לא פורסם, 22.05.2007); בג"ץ 583/87 הלפרין נ' כב' סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים ואח', פ"ד מא(4) 683 (1987)). 7. עניינו של העותר אינו מצוי במסגרת אותם חריגים נדירים המצדיקים התערבות של בית משפט זה, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, בהחלטות ביניים בהליך פלילי. עיון בהחלטת בית משפט השלום, ואף בהחלטות ובבקשות שקדמו לה, מעלה כי בית משפט השלום נדרש לטענותיו השונות של העותר ולקשייו לנהל שני הליכים פליליים בעצמו ובמקביל. בית המשפט לא מיהר לשחרר את הסנגוריה מייצוג העותר. לצד זאת, הביא בית המשפט בחשבון, ובצדק, את טענות הסנגוריה באשר לקושי הכרוך בייצוגו של העותר בשל העדר שיתוף פעולה מצדו, כמו גם את טענותיה של המדינה בדבר הצורך להתקדם בניהול ההליך עצמו. על בסיס אלו, סבר בית המשפט כי אין כל תועלת, בעת הזאת, בייצוגו של העותר על ידי סנגור, וכן אין כל עילה המצדיקה דחיות נוספות של ההליך, כשכתב האישום הוגש עוד ביום 25.10.2010 ועד עתה לא ניתנה תשובת העותר לאישום. בהחלטתו זו פעל בית משפט השלום בגדר הסמכות הנתונה בידיו על פי הוראת סעיף 17(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982. לא ניתן לומר על החלטה זו שמתגלה בה "תופעה קיצונית של שרירות" בתחום מינהלי טהור או שמדובר ב"מקרה קיצוני". יצוין עוד, כי אין מדובר בהחלטה שלא ניתן יהיה לשנותה. כפי שהודגש לעיל, בית משפט השלום ציין במפורש כי החלטתו יפה לשעתה (" ... התרשמתי כי לפחות בשלב זה ... " וגו'). מאז ניתנה ההחלטה, שוחרר העותר ממעצרו, ויש אפשרות שבעתיד הקרוב יתקדם ההליך בבית המשפט המחוזי. גם ההליך בבית משפט השלום יתקדם, מטבע הדברים, משלב לשלב, כשמדי פעם ניתן יהיה לבחון מחדש את סוגיית הייצוג. יתכן שנוכח השינוי בנסיבות תקום מחדש בשלב כלשהו האפשרות לשקול מינוי סנגור, אם כי, לדאבון הלב, ניסיון העבר אינו מבשר טובות. 8. באשר לבקשה כי נורה לבית המשפט לדחות את מועד הקראת כתב האישום – ברי כי מדובר בעניין המסור כל כולו לשיקול דעת הערכאה המבררת ואין כל מקום להתערבותו של בית משפט זה. אשר על כן אנו דוחים את העתירה על הסף בהיעדר עילה. ניתן היום, ‏ג' בניסן התשע"ב (‏26.3.2012). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 12022160_L02.doc סח מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il