פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בע"מ 2214/01
טרם נותח

יוסי וינדזברג נ. בית המשפט לתביעות קטנות

תאריך פרסום 04/04/2001 (לפני 9162 ימים)
סוג התיק בע"מ — בקשת רשות ערעור משפחה.
מספר התיק 2214/01 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
טרם נותח פסק הדין נאסף אך עוד לא עבר ניתוח אוטומטי. סיכום, נושא והחלטה יופיעו כאן ברגע שהניתוח יסתיים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בע"מ 2214/01
טרם נותח

יוסי וינדזברג נ. בית המשפט לתביעות קטנות

סוג הליך בקשת רשות ערעור משפחה (בע"מ)

פסק הדין המלא

-
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2214/01 בפני: כבוד השופט מ' חשין כבוד השופט י' זמיר כבוד השופטת ד' ביניש העותר: יוסי וינדזברג נגד המשיבים: 1. בית המשפט לתביעות קטנות 2. גב' אתי לורי 3. טוני חיים לורי עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים פסק-דין בית-המשפט לתביעות קטנות, בית-משפט הוא לכל דבר ועניין. איבר הוא בקורפוס (תרתי-משמע) של בתי-המשפט, והוראות הסעיפים 59 עד 67 לחוק בתי-המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד1984- (החוק או חוק בתי המשפט) מסדירות את נושאי סמכותו ואת דרכי הנהלתו. לבית-המשפט לתביעות קטנות - קרא: בית-משפט שלום היושב לדין כבית-משפט לתביעות קטנות - כמה מאפיינים המייחדים אותו מבתי-משפט אחרים, ועל מיקצת מאלה נסבה פרשת סרבוז נ' אופק בע"מ, רע"א 292/93, פ"ד מח(3) 177. 2. שלושה מאותם מאפיינים יחודיים הם לענייננו כאן. מאפיין אחד הוא, שייצוג בעל דין בבית-משפט לתביעות קטנות אינו בידי עורך-דין אלא "ברשות בית-המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו" (סעיף 63 לחוק בתי-המשפט). מאפיין שני הוא בנושא הביקורת על החלטות בית-משפט לתביעות קטנות. כהוראת סעיף 64 לחוק בתי-המשפט, פסק-דין של בית-משפט לתביעות קטנות ניתן לערעור לפני בית-משפט מחוזי רק אם ניתנה רשות לכך מאת שופט בית-המשפט המחוזי. מאפיין שלישי: בית-משפט לתביעות קטנות רשאי שלא לדון בתביעה שהוגשה לו, ולהעבירה לבית-משפט שלום "אם ראה שהדיון בבית-משפט לתביעות קטנות אינו מתאים [לה]" (סעיף 60(ב) לחוק בתי-המשפט). 3. ולענייננו-שלנו: העותר לפנינו הגיש לבית-המשפט לתביעות קטנות תביעה נגד המשיבים מס' 2 (המשיבים). התביעה תביעה לפיצויים היא, ועניינה בעיקרה הפרת הסכם שכירות שנכרת בין העותר לבין המשיבים. המשיבים הגישו לבית-המשפט, באמצעות באי-כוח עורך-דין, בקשה כי יותַר להם להיות מיוצגים בידי עורך-דין וכי הדיון בתובענה יועבר לבית-משפט השלום. בית-המשפט לתביעות קטנות (כב' השופטת מלכה אביב) נעתרה לבקשה, בהחליטה כי "בנסיבות העניין ולאור החומר שבפני אני קובעת כי התיק יעבור לדיון בבית-משפט השלום.". 4. על החלטה זו העתירה שלפנינו, ועתירת העותר היא כי נבטל את החלטתו של בית-המשפט לתביעות קטנות, וכי נוסיף ונורה שהדיון בתביעה שהגיש נגד המשיבים ייערך בבית-המשפט לתביעות קטנות דווקא. 5. אין זה מתפקידנו לייעץ לעותר כיצד ובאיזה הליך ישיג על החלטתו השיפוטית של בית-המשפט לתביעות קטנות. זאת נוכל לומר בביטחה, שהעתירה לבית-המשפט הגבוה לצדק אינה הדרך הנכונה והראויה. הסעד שהעותר מבקש לעצמו חייב להימצא - אם יימצא - במסגרת ההליכים המקובלים בבית-המשפט לתביעות קטנות ובדרכי ההשגה על החלטות של בית-משפט זה; כך, ולא בעתירה לבית-המשפט הגבוה לצדק. אנו דוחים את העתירה על הסף באין עילה לדיון לפני בית-המשפט הגבוה לצדק. היום, י"א בניסן תשס"א (4.4.01). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________ העתק מתאים למקור 01022140.G02 נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל. שמריהו כהן - מזכיר ראשי בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444