ש.ע.ל - שלום עכשיו לישראל מפעלים חינוכיים (ע"ר) נ' משטרת ישראל ואח'

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2213/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט ד' מינץ העותרות: 1. ש.ע.ל – שלום עכשיו לישראל מפעלים חינוכיים (ע"ר) 2. חגית עופרן נ ג ד המשיבות: 1. משטרת ישראל 2. וירשתם אותה (ע"ר) 3. צ'רידי ישראל בע"מ עתירה למתן צו על-תנאי ובקשה למתן צו ביניים בשם העותרות: עו"ד מיכאל ספרד; עו"ד אלון ספיר פסק-דין השופטת ע' ברון: לפנינו עתירה שהוכתרה כ"עתירה דחופה". במסגרתה התבקשנו להורות למשיבה 1, משטרת ישראל, לעשות שימוש בסמכות הנתונה לה בסעיף 32(א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969 (להלן: משטרת ישראל ו-הפקודה, בהתאמה); כך שמשטרת ישראל תתפוס את הכספים המוחזקים בחשבונות הבנק של המשיבה 2, עמותת וירשתם אותה, והמשיבה 3, צ'רידי ישראל בע"מ (להלן: העמותה ו-החברה, בהתאמה; ויחדיו: המשיבות). לטענת העותרות, הכספים שבחשבונות הבנק של המשיבות נועדו לכאורה לממן עבירות של בנייה לא חוקית. לדברי העותרות, העמותה גייסה את הכספים מהציבור באמצעות הפלטפורמה האינטרנטית של החברה, והם נועדו להקמה מחודשת של מבנים שנהרסו על ידי רשויות האכיפה במאחזים "מעוז אסתר" ו-"אעירה שחר". העותרות מוסיפות וטוענות כי זו אינה הפעם הראשונה שהעמותה משמשת כצינור לכספים עבור בניית מאחזים בלתי חוקיים בשטחי יהודה ושומרון. בעתירתן, העותרות מפרטות כי פנו למשטרת ישראל ביום 22.3.2022 בדרישה בהולה שזו תעשה שימוש בסמכות הנתונה לה בסעיף 32(א) לפקודה ותבצע פעולה מקדימה ומסכלת של תפיסת הכספים שנאספו, והכל כדי למנוע ביצוע של עבירות פליליות; אלא שפנייתן טרם נענתה על ידי משטרת ישראל. בתוך כך, העותרות מדגישות כי אין ברשותן מידע מתי מתכוונת העמותה לעשות שימוש בכסף שגויס ולבצע את עבודות הבינוי הבלתי חוקיות. אולם לטענתן ניתן לראות בשטח עבודות בינוי חדשות, כך שתפיסת הכספים היא פעולה "חיונית ודחופה" כלשונן לצורך מניעת ביצוע העבירות המתוכננות. לאחר עיון בעתירה ובנספחיה, באנו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף. בראש ובראשונה יש להורות על דחיית העתירה מחמת אי מיצוי הליכים. כידוע, בטרם הגשת עתירה לבית משפט זה, מוטלת על העותר חובה להקדים ולפנות לרשות המוסמכת לקבלת הסעד המבוקש ולאפשר לה לשקול ולהגיב לטענותיו. אלא שעצם פניית העותר לרשות אין די בה כשלעצמה כדי לקיים את דרישת הסף למיצוי הליכים; ועל מנת לעמוד בדרישה זו, שומה על העותר ליתן לרשות שהות מספקת לבחון את נושא הפנייה, לגבש תשובה ולהשיב בהתאם. בתוך כך, מובן כי פרק הזמן שהעותר נדרש להמתין טרם שיפנה לבית המשפט משתנה בהתאם לנסיבות המקרה, אולם נקודת המוצא היא שעל העותר להמתין פרק זמן מספק כדי לאפשר לרשות להשיב כנדרש (בג"ץ 2106/22 תולדות ייזום והשקעות בע"מ נ' שר האוצר, פסקה 3 (28.3.2022)). בענייננו, העותרות פנו למשטרת ישראל ביום 22.3.2022 בפנייה שהוכתרה בתור "דרישה דחופה לפתוח בחקירה כנגד עמותת 'וירשתם אותה', ולתפיסת רכוש לפי סעיף 32(א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)"; חרף הדחיפות שהעותרות מבקשות לשוות לעתירתן, איננו סבורים שבנסיבות המקרה פרק הזמן שניתן למשטרת ישראל לבחון את פניית העותרות ולגבש החלטה בתגובה לה ממלא אחר דרישת מיצוי ההליכים. אף אם נניח כי לנוכח הדחיפות הנטענת בנקיטת פעולות מצד משטרת ישראל העותרות מילאו אחר דרישת מיצוי ההליכים, יש לדחות את העתירה על הסף משום שאינה מגלה עילה להתערבותנו. נקודת המוצא לדיון היא, כי לרשויות אכיפת החוק נתון מתחם שיקול דעת מקצועי רחב בכל הנוגע להפעלת סמכותם. השאלה אם לתפוס חפץ כלשהו בהתאם לסעיף 32(א) לפקודה מצויה בליבת סמכויות האכיפה המוקנות למשטרת ישראל, ובעניין זה נתון לה שיקול דעת רחב. לא אחת נפסק כי בית משפט זה אינו ממיר את שיקול דעתן של רשויות האכיפה בשיקול דעתו שלו, והתערבותנו במדיניות האכיפה ובסדרי העדיפויות של אוכפי החוק שמורה למקרים קיצוניים וחריגים – כאשר אלו מתנערים מחובותיהם לאכוף את הדין או כאשר נמצא שהחלטותיהם נגועות בחוסר סבירות קיצוני (בג"ץ 1968/21 גרפי נ' משטרת ישראל, פסקה 5 (24.3.2021); בג"ץ 2924/20 לביא, זכויות האזרח, מינהל תקין ועידוד ההתיישבות נ' משטרת ישראל, פסקה 6 (22.11.2020)). המקרה שלפנינו אינו נמנה עם מקרים חריגים אלה. לנוכח האמור, העתירה נדחית על הסף וממילא נדחית גם הבקשה למתן צו ביניים. משלא נתבקשה תגובת המשיבים, איננו עושים צו להוצאות. ניתן היום, ‏ב' בניסן התשפ"ב (‏3.4.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 22022130_G01.docx דפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il