בבית המשפט העליון
רע"א
2212/99
בפני: כבוד
השופט ת' אור
כבוד
השופטת ד' ביניש
כבוד
השופטת א' פרוקצ'יה
המבקשת: קרנית,
קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים
נ
ג ד
המשיבים: 1.
ציון לוי
2.
צבי מגן
3.
צבא הגנה לישראל, משרד הביטחון
4.
חמדה מוחמד סועד
5.
סלע מגן בע"מ
6.
יצחק עמנואל ובניו בע"מ
7.
כלל, חברה לביטוח בע"מ
ערעור
על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 8.3.99 בת"א 1683/96 שניתן על
ידי כבוד השופט א' צ' בן זמרה
בשם
המבקשת: עו"ד א' בלגה
בשם
המשיב 3: עו"ד מ' חשין
בשם
המשיב 6: אשר קולה
בשם
המשיבה 7: עו"ד יפעת נפתלי
פסק-דין
השופט ת' אור:
השאלה העומדת במרכזו של דיון זה הנה האם דחפור
הינו "רכב" כמשמעותו בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים,
התשל"ה1975- (להלן: חוק הפיצויים), כפי שתוקן בחוק פיצויים
לנפגעי תאונות דרכים (תיקון מספר 4) התשמ"ג1983- (להלן: תיקון מספר
4).
העובדות וההליכים
1. בתאריך 23.8.94 פעל דחפור מתוצרת קטרפילר מסוג
D-9 (להלן: דחפור) בניקוי תעלות
נגד טנקים ברמת הגולן. פעולת הדחפור התבצעה באמצעות כף הידראולית אשר דחפה את העפר
והסחף בתחתית התעלות. במהלך הפעלתו, בעת שעסק בדחיפת עפר בתחתית התעלה, עלה הדחפור
על מוקש שנסחף לתחתית התעלה. המשיב 1, שעמד בסמוך ומחוץ לתעלה, טוען כי נגרמו לו נזקי
גוף עקב הפיצוץ. הדחפור לא היה מבוטח בביטוח חובה.
עקב התאונה הגיש המשיב 1 תביעת פיצויים בבית
משפט המחוזי בירושלים. בכתב תביעתו טען, כי קרנית קרן לנפגעי תאונות דרכים (להלן: קרנית) אחראית לפצותו בגין נזקיו הואיל והתאונה מהווה "תאונת
דרכים" כמשמעות מונח זה בחוק הפיצויים. לחלופין, הוא טען כי המשיבים 2 ו3-
אחראים לפצותו הואיל ולא נהגו כמחזיקים סבירים בשטח שבו ארעה התאונה.
הדיון פוצל כך שתחילה נדונה השאלה האם הדחפור
מהווה "רכב מנועי" כמשמעותו בסעיף 1 לחוק הפיצויים. הוסכם על ידי בא
כוחה של קרנית שאם ייקבע כי הדחפור הוא "רכב מנועי" כהגדרתו בחוק, אזי
האירוע הוא תאונת דרכים.
בהחלטתו מיום 8.3.99 קבע בית המשפט המחוזי, כי
הדחפור עונה להגדרה של "רכב מנועי" או "רכב" (להלן: רכב)
בחוק הפיצויים, וכי התאונה היא "תאונת דרכים". על החלטה זו הוגשה בקשה
לרשות ערעור, כשבמרכזה הטענה שהדחפור המעורב בתאונה אינו "רכב" כהגדרתו
בחוק הפיצויים. החלטנו לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על פי
הרשות שניתנה.
המסגרת הנורמטיבית וגדר המחלוקת
2. המונח "רכב" מוגדר בסעיף 1 לחוק
הפיצויים כדלקמן:
"רכב
הנע בכוח מכני על פני הקרקע ועיקר ייעודו לשמש לתחבורה יבשתית, לרבות רכבת,
טרקטור, מכונה ניידת הכשירה לנוע בכוח מכני בכביש ורכב נגרר או נתמך על ידי רכב
מנועי, ולמעט כסא גלגלים, עגלת נכים ומדרגות נעות".
הגדרה זו היא פרי תיקון מספר 4 לחוק הפיצויים,
ולא חל בה כל שינוי בעקבות חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תיקון מספר 8),
התשנ"א1990-.
המחלוקת בין הצדדים בבית המשפט קמא נסובה סביב
השאלה האם הדחפור נכלל בגדר תחולתה של ההגדרה הבסיסית, "רכב הנע בכוח מכני על
פני הקרקע ועיקר ייעודו לשמש לתחבורה יבשתית", או בגדר תחולתם של שניים ממצבי
הריבוי; "טרקטור" ו- "מכונה ניידת הכשירה לנוע בכוח מכני
בכביש". לטענת המשיב 1, הדחפור נכלל הן בהגדרה הבסיסית והן בגדר שני מצבי
הריבוי הנ"ל. לטענת קרנית, אין הדחפור נכלל באף לא אחת מהקטגורית הנ"ל,
ולכן אין הוא "רכב" כמשמעו בחוק.
האם הדחפור נכלל בגדר ההגדרה הבסיסית?
3. בהחלטת בית המשפט קמא נקבע כי הדחפור נכלל
בגדר ההגדרה הבסיסית, קרי, מדובר ברכב הנע בכוח מכני על פני הקרקע ועיקר ייעודו
לשמש לתחבורה יבשתית. מסקנה זו הוסקה מהעובדה שהדחפור, בתנועתו קדימה ואחורה, דוחף
עפר ומשנע אותו ממקום למקום. אין בידי לקבל מסקנה זו. לדעתי, אין עיקר ייעודו של
הדחפור לשמש לתחבורה יבשתית.
בעדות נציג היבואנית של הדחפור תואר ייעוד
הדחפור באופן הבא:
"לדחוף
אדמה עם הסכין הקדמית, ויש מאחור ריפר בן שן אחת או כמה שיניים שתפקידה לדחוף
אדמה. בת1/ רואים דוגמא של ריפר... זאת שן שנתקעת בתוך האדמה ואז היא נגררת.
הדחפור הזה נוסע קדימה, מרטש, ואז הוא חוזר אחורה ודוחף את האדמה. הריפר מיועד גם
לעקור סלעים" (עמוד 8 לפרוטוקול).
מתאור זה עולה בבירור כי אין "עיקר
ייעודו" של הדחפור לשמש לתחבורה יבשתית. אין הוא מיועד להובלת אנשים או
משאות. מקובלת עלי בעניין זה עמדת בא כוחה של קרנית, לפיה אין הדחפור מוביל עפר.
הוא דוחף אותו על פני הקרקע ובכך הוא מיישר את פני הקרקע ומכשיר אותה למטרות
שונות. הדחפור כשמו כן הוא - עיקר ייעודו הוא לדחוף ולחפור - ולא להוביל אנשים או
מטען ממקום למקום. לפיכך אין הוא נכנס לגדר ההגדרה הבסיסית של "רכב
מנועי".
האם הדחפור נכלל בגדר "מכונה ניידת הכשירה לנוע
בכוח מכני בכביש"?
4. בית המשפט קמא קבע כעובדה, ועל כך אין מחלוקת
בפנינו, כי מהירותו המקסימלית של הדחפור היא עד 10.8 קמ"ש בנסיעה קדימה, ועד
13 קמ"ש בנסיעה לאחור. לפי תקנה 39א(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א1961- (להלן:
תקנות התעבורה) מכונה שמהירותה המירבית המתוכננת על ידי יצרנה היא עד 30
קמ"ש, אינה כשירה לנוע בכבישים (בחריגים המנויים שם). בבית המשפט קמא נקבע
שהכשירות הנדרשת לענין מצב ריבוי זה היא כשירות פיזית, ולפיכך נכנס הדחפור לגדר
הגדרת "רכב" אף באמצעות חלופה זו. לאחר מתן החלטת בית המשפט המחוזי נפסק
בע"א 3534/97 אטליס נ' יוסף ישראלי (תק-על תשנ"ט/תש"ס1999-,
798), כי לצורך קביעת כשירותה של מכונה ניידת לנוע בכביש, יש לאמץ את מבחן הכשירות
הנורמטיבית. בהתאם לתקנה 39א(א) הנ"ל, הדחפור בו עסקינן, אינו כשיר לנוע
בכביש עקב מיגבלת מהירותו. מכאן שאין הוא נכנס להגדרת "רכב" באמצעות מצב
הריבוי "מכונה ניידת הכשירה לנוע בכוח מכני בכביש".
האם הדחפור הוא בגדר "טרקטור"?
5. האם הדחפור נשוא הדיון נכלל בגדר מצב הריבוי
"טרקטור"? בבית המשפט קמא נפסק כי הדחפור נכלל בגדר מצב ריבוי זה. נקבע
כי המונח "טרקטור" הוא שם עצם כללי למגוון סוגים של כלי עבודה ממונעים.
למרות שרוב הכלים הנכללים במסגרת משפחת ה"טרקטורים" הם כלים שייעודם
לגרירה, אין שימוש זה תנאי הכרחי להגדרה. בא כוחה של קרנית חולק על פרשנות זו.
לדעתו, "טרקטור" הוא סוג מסויים של רכב אשר עיקר ייעודו הוא גרירת כלים
והוא משמש בעיקר בחקלאות.
העמדה לפיה "טרקטור" הוא כלי עבודה
ממונע המתאפיין בנשיאה וגרירה של מטענים, בדרך כלל בחקלאות, אומצה בע"א
5757/97 אליהו חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' זיאד עלי חמאדה (דינים
עליון נז 231, בפיסקה 7). כמו המחפר בע"א 5757/97, כך הדחפור בענייננו אינו
"טרקטור" כמובנו בהגדרת "רכב" בחוק הפיצויים ומשיקולים דומים.
לעניין זה רצוני להוסיף מספר הערות.
6. בחינה מילונית של המונחים "טרקטור"
ו"דחפור" אין בה להכריע את המחלוקת בענייננו. הטעם לכך הוא, שיש הגדרות
מילוניות הנוטות לכך שניתן לראות בדחפור מעין סוג של טרקטור ולעומתן הגדרות
מילוניות על פיהן אין דחפור מהווה סוג של טרקטור.
כך, השופט בבית המשפט קמא תמך עמדתו בהגדרת
המונח "דחפור" במילון השלם לעברית החדשה (1997), בעריכת מ' שווקה. המונח
דחפור מוגדר שם כדלקמן:
"טרקטור
גדול החופר ומזיז עפר סלעים וכד' בעזרת כף גדולה" (הדגשה שלי - ת"א).
המשיבה 3 הפנתה לחומר מקצועי המתאר את הדחפור
בו עסקינן כ-Track-type Tractor.
לעומתם, בא כוחה של קרנית מדגיש, כי אמנם
השופט בבית המשפט קמא תמך את עמדתו בהגדרה הלקוחה ממילון, אולם מילון זה הינו
היחיד שמגדיר דחפור באופן האמור. לעומתו, במילון "אבן שושן" מוגדר המונח
"טרקטור" באופן הבא:
"מכונית
בעלת מנוע חזק והלוך אטי, נעה על גלגלים או על זחל, הסוחבת אחריה מטען כבד, מכשירי
עבודה וכדומה. שמושו רב בחקלאות לגרירת מחרשות ומכונות חקלאיות".
עוד מצויין במילון, כי מקור השם
"טרקטור" הוא מהמילה הלטינית tractum
הבאה מהשורש "משך". מכאן יש להסיק כי האפיון המייחד מכונה זו הוא יכולתה
לגרור או למשוך מטען.
המונח דחפור מוגדר באותו מילון מבלי להזכירו
כסוג של טרקטור. כך הוא מוגדר:
"[דחף
+ חפר] מכונה גדולה, מורכבת על גלגלים ומונעת במנוע דלק, החופרת בקרקע ודוחפת מפנה
גושי אדמה גדולים וסלעים ('בולדוזר')".
במילון "ספיר" (הוצאת הד-ארצי,
1998) מוגדר המונח "טרקטור":
"כלי
רכב בעל מנוע חזק וגלגלים גדולים לגרירת ציוד חקלאי כבד וכו'".
ואילו "דחפור" מוגדר שם כך:
"מכונה
חופרת ודוחפת אבנים וגושים גדולים, בולדוזר בלע"ז".
בשני המילונים האחרונים קיימת אבחנה ברורה בין
טרקטור לדחפור. אין המונח "טרקטור" משמש כשם כולל למשפחה מורחבת של כלי
עבודה. המכנה המשותף בין טרקטור ודחפור הוא ששניהם כלי עבודה ממונעים, אך קיים
ביניהם שוני מהותי: טרקטור הוא כלי עבודה בעל מאפיינים מסוימים ואילו דחפור הוא
כלי עבודה בעל מאפיינים אחרים.
לסיכום נקודה זו, למרות שהפירוש המילוני אותו
נותן למונח "טרקטור" בא כוחה של קרנית הוא אולי מקובל יותר מבחינה
לשונית, מונח זה יכול לשאת שני פירושים שונים ועל כן אין בהגדרה מילונית כזו או
אחרת כדי להכריע בשאלה אם דחפור נכלל במצב הריבוי של "טרקטור". אכן,
המילון הינו כלי עזר חשוב לפרשן כדי לקבוע את "מתחם האפשרויות הלשוניות"
של הטקסט. אך כדי לקבוע את המשמעות המשפטית של הטקסט, יש לעמוד על תכלית החקיקה,
אשר פועלת בתוך המיתחם האמור (ראו ברק, פרשנות במשפט כרך שני, פרשנות החקיקה,
בעמוד 102).
7. נשאלת השאלה, מהי תכלית החקיקה בהכללת טרקטור במסגרת
כלי הרכב המהווים "רכב" במובן חוק הפיצויים. על פי תכלית זו נוכל לקבוע
אם דחפור נכלל במסגרת "טרקטור". על תכלית זו ניתן לעמוד בענייננו מהאמור
בהגדרת הרכב עצמה ומתוך עיון בהיסטוריה החקיקתית.
א. על פי המקובל והשגור בין הבריות,
טרקטור הינו כלי המיועד בדרך כלל לעבודות חקלאיות, כולל גרירת משאות וכן לביצוע
עבודות חקלאיות עם כלים חקלאיים בהן נעזרים במנוע הטרקטור. דחפור ומחפר, לעומת
זאת, הינם מכונות ניידות אשר על פי הגדרת "רכב" נכללים במסגרת הריבוי של
מכונה ניידת ויחשבו לרכב רק אם הם עונים על התנאים לגבי מכונות ניידות הנזכרות
בהגדרה כדי להקנות להם מעמד של רכב. אין כל היגיון להפלות דחפור ממכונה ניידת
אחרת. אם אין לו כשירות נורמטיבית לנוע בכבישים, הרי כמו כל מכונה ניידת אחרת
הסיכון שהוא יוצר קטן מזה של מכונה ניידת הכשירה, נורמטיבית, לנוע בדרך. מכונה
ניידת הכשירה, נורמטיבית, לנוע בכבישים דרכה לנוע יותר בכבישים, ומכאן הסיכון הרב
יותר שהיא מהווה לציבור המשתמשים בכבישים ממכונה ניידת שאינה בעלת כשירות כזאת,
אשר רק לעיתים רחוקות, כשמתמלאים תנאים מיוחדים הקבועים בדין, היא עשויה לנוע
בכביש, ובדרך כלל לתקופה קצרה בלבד. התכלית של הכללת דחפור בהגדרת רכב כמוה כתכלית
של מכונה ניידת, ואין כל היגיון לאבחן בין השניים.
ב. פירוש זה נתמך אף בהיסטוריה
החקיקתית של תיקון מספר 4. ברע"א 3534/97 הנ"ל הוצבע על כך שהתכלית
הכללית בתיקון מספר 4 היתה לצמצם את קשת ה"כלים" הנכנסים בגדר תחולתו של
החוק, כאשר בעיקרון, החוק אמור לכסות בעיקר כלים אשר ייעודם לשמש לתחבורה יבשתית
(ראו פסקה 16 שם). כמו שם, אף בענייננו, נראה כי על רקע תכלית מצמצמת זו, יש להמנע
מלהקנות למונח "טרקטור" פירוש אשר יחתור תחת ייעודה של ההגדרה הבסיסית.
אין ספק כי הכנסת כל כלי העבודה הממונעים להגדרת המונח "רכב מנועי"
באמצעות המונח "טרקטור" ירוקן מתוכן, במידה רבה, את משמעותה של ההגדרה
הבסיסית, בניגוד לתכליתו של תיקון מספר 4 כפי שזו משתקפת בהיסטוריה החקיקתית.
ג. על פי מובנו הרגיל של המונח
טרקטור, מדובר בכלי הכשיר לנוע בכבישים והוא בדרך כלל עונה על דרישות ההגדרה
הבסיסית. המאפיין אותו הוא כושר הגרירה, ועל כן עיקר ייעודו הוא לשמש לתחבורה
יבשתית. היו על כן שסברו, שהזכרתו הנפרדת במסגרת הגדרת "רכב" לא באה אלא
כדי לציין את הדבר במפורש. כך, בע"א 5847/96, רע"א 1626/96 חברה
ישראלית לקירור והספקה בע"מ נ' סובח ואח', פ"ד נ(3) 819 (פסקה 7)
מעיר הנשיא ברק באופן כללי כי:
"'מצבי
הריבוי' הם מצבים שמטעם זה או אחר החוק ביקש להבטיח כי יראו בהם 'רכב מנועי'.
ניתוח מדוקדק עשוי היה להוביל למסקנה כי חלק מהם כלולים ממילא בהגדרה הבסיסית,
כגון: רכבת (ראה ע"א 133/79 הנ"ל) או טרקטור (ראה ע"א 326/80
הנ"ל).
אף המחבר א' ריבלין כותב ברוח זו:
"נראה
עם זאת כי הטרקטור, הכלול במצבי הריבוי, ממלא גם אחר דרישות ההגדרה הבסיסית של
"הרכב המנועי": הוא נע על פני הקרקע וכאשר בוחנים אותו על פי טיבו נמצא
כי ברגיל עיקר ייעודו לשמש לתחבורה יבשתית" (בסיפרו, תאונת הדרכים, סדרי
דין וחישוב פיצויים, מהדורה חדשה מעודכנת עמוד 73).
הערה ברוח דומה נמצאת בספרו של פרופסור א'
אנגלרד "פיצויים לנפגעי תאונות דרכים", מהדורה שניה (הוצאת יהלום
ירושלים, תש"ן), בעמוד 24:
"טרקטור.
גם ריבוי זה אינו מבורר לגמרי. ממה נפשך: אם עיקר ייעודו לשמש לתחבורה יבשתית, מה
טעם לרבותו? הוא ממילא כבר כלול ברישא. אם ייעודו אינו התחבורה, האם אינו נכלל
בריבוי הבא של "מכונה ניידת הכשירה לנוע בכביש"? ואם תאמר שהכוונה
לטרקטור-עבודה שאינו כשיר לנוע על הכביש, מדוע יופלה לעומת מכונות ניידות אחרות?
נראה אפוא שגם ריבוי זה אינו מוסיף דבר".
ד. מן האמור לעיל עולה, שעל פי תכלית
החקיקה אין לראות בדחפור "טרקטור" לעניין הגדרת רכב בחוק הפיצויים.
המונח "טרקטור" כמשמעותו בחוק הפיצויים, הוא כלי עבודה ממונע המאופיין
בכושר לגרירת מטענים, אשר עיקר שמושו בחקלאות (ראו בענין זה גם את דברי השופט
ריבלין בת"א (ב"ש) 5/93 אלטיט נ' קרנית, דינים מחוזי, כרך א'
592). בדרך כלל, לא יהיה במונח זה כדי לרבות את האמור בהגדרה הבסיסית. היתרון
היחיד באזכורו המפורש הוא בכך שכאשר מדובר בטרקטור במובנו האמור, הרי הוא יכנס
אוטומטית בגדר מצב הריבוי, ולא יתעורר צורך לערוך בדיקה האם הוא נכנס בגדר ההגדרה
הבסיסית. דחפור אינו טרקטור במובן זה.
8. על סמך כל האמור לעיל, מתקבל הערעור והחלטתו
של בית המשפט המחוזי מיום 8.3.99 מבוטלת. נקבע בזה, שהדחפור הנדון אינו
"רכב" במובן חוק הפיצויים. לאור מסקנה זו, מוחזר הדיון לבית המשפט להמשך
הדיון בשאלת האחריות, על יסוד ההנחה שחוק הפיצויים אינו חל על התאונה הנדונה.
המשיבים 7-6, ביחד, וכן המשיבה השלישית (מדינת ישראל) ישלמו, כל אחד מהם, למבקשת
את הוצאות ערעור זה בסך 10,000 ש"ח.
ש
ו פ ט
השופטת ד' ביניש:
אני מסכימה. ש
ו פ ט ת
השופטת א' פרוקצ'יה:
אני מסכימה. ש
ו פ ט ת
הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט ת' אור.
ניתן היום, ו' באייר התש"ס (11.5.2000).
ש ו פ
ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
99022120.E05
/עכב