פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"א 2203/23

דוד סגל נ. צ'ארלס יחזקאל ניס

ערעור על פסק דין שקבע כי הדירה שבבעלות המערער נמכרה למשיב במסגרת הליך מימוש משכנתא מוסכם.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 26/01/2025 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"א — ערעור אזרחי.
מספר התיק 2203/23 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה מקרקעין — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על פסק דין שקבע כי הדירה שבבעלות המערער נמכרה למשיב במסגרת הליך מימוש משכנתא מוסכם.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"א 2203/23

דוד סגל נ. צ'ארלס יחזקאל ניס

ערעור על פסק דין שקבע כי הדירה שבבעלות המערער נמכרה למשיב במסגרת הליך מימוש משכנתא מוסכם.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערער ביקש לבטל פסק דין של בית המשפט המחוזי שקבע כי דירתו נמכרה למשיב במסגרת הליך מימוש משכנתא משנת 2008. המערער טען טענות שונות כנגד ההסכמים שנחתמו לאורך השנים. בית המשפט העליון דחה את הערעור, בקובעו כי הממצאים העובדתיים של בית המשפט המחוזי מבוססים היטב. נקבע כי מאחר שהצדדים חתמו על הסכם מוסכם למימוש המשכנתא, ההסכם אושר על ידי ראש ההוצאה לפועל, הדירה נרשמה על שם המשיב, והמערער אף שילם דמי שכירות למשיב בגין השימוש בדירה, אין מקום להתערב במסקנה כי הדירה אכן נמכרה למשיב.

סוג הליך ערעור אזרחי (ע"א)
הרכב השופטים יוסף אלרון, יחיאל כשר, רות רונן
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • דוד סגל

נתבעים

  • צ'ארלס יחזקאל ניס

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • הסכם המכר משנת 2002 והסכמים נוספים היוו בסיס לטענות המערער.
  • המערער טען כנגד תוקף ההסכמים והאירועים המוקדמים.
טיעוני ההגנה
  • הצדדים הגיעו להסכם מוסכם בשנת 2008 למימוש המשכנתא באמצעות מכירת הדירה למשיב.
  • ההסכם משנת 2008 אושר על ידי ראש ההוצאה לפועל.
  • המערער היה מיוצג בעת חתימת ההסכם.
  • הדירה נרשמה על שם המשיב והמערער שילם דמי שכירות בגין השימוש בה.
מחלוקות עובדתיות
  • האם הדירה נמכרה למשיב או שנותרה כבטוחה בלבד.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • הסכם משנת 2008 שנחתם בין הצדדים.
  • החלטת ראש ההוצאה לפועל מיום 27.4.2009 המורה על רישום הדירה על שם המשיב.
  • רישום הדירה על שם המשיב ביום 28.6.2009.
  • תשלום דמי שכירות על ידי המערער למשיב לאחר רישום הדירה.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ה"פ 59434-12-19
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בירושלים

תגיות נושא

  • מקרקעין
  • משכנתא
  • מימוש נכס
  • הוצאה לפועל

שלב ההליך

ערעור

סכום הוצאות משפט

12000

סכום הפיצוי

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 2203/23 לפני: כבוד השופט יוסף אלרון כבוד השופט יחיאל כשר כבוד השופטת רות רונן המערער: דוד סגל נגד המשיב: צ'ארלס יחזקאל ניס ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 10.1.2023 בה"פ 59434-12-19 שניתן על ידי כב' השופטת ש' ליבוביץ' תאריך ישיבה: כ"ב בטבת תשפ"ה (22.1.2025) בשם המערער: בעצמו בשם המשיב: עו"ד דוד לוונטהל פסק-דין השופטת רות רונן: לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת ש' ליבוביץ) בה"פ 59434-12-19 מיום 10.1.2023 (להלן: פסק הדין). מלכתחילה נקבע הדיון בערעור ליום 2.12.2024. באותו מועד התייצב בא-כוח המשיב לבית המשפט, ואילו המערער לא התייצב. משכך ניתן על ידינו במועד זה פסק דין לפיו הערעור נדחה והמערער חויב לשאת בהוצאות המשיב בסך 10,000 ₪. המערער ביקש לבטל את פסק הדין והמשיב התנגד לבקשתו. על מנת לאפשר למערער למצות את יומו בבית המשפט ולהעלות את כלל טענותיו גם בעל פה, נקבע דיון נוסף בערעור לפנינו ביום 22.1.2025. במועד זה חזר המערער על עיקרי טענותיו בערעור בעל פה. מאחר שטרם ניתנה על ידינו החלטה בבקשה לביטול פסק הדין – נקבע בזאת לפנים משורת הדין כי פסק הדין מיום 2.12.2024 מבוטל. לאחר שעיינו בערעור על נספחיו ובתשובת המשיב, ולאחר ששמענו את הטיעון בעל פה של המערער בלא לבקש את תגובת המשיב, אנו סבורים כי דין הערעור להידחות, וכי ניתן לאשר את פסק דינו של בית משפט קמא בהתאם לסמכות הנתונה לנו מכוח תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. זאת מאחר שאין מקום לדחות את הממצאים העובדתיים בפסק הדין; ממצאים אלה תומכים במסקנה המשפטית בו; ואין בפסק הדין טעות שבחוק. על מנת שלא ייצא הנייר חסר, נסביר בקצירת האומר את מסקנתנו. פסק הדין מפרט את מסכת היחסים בין המערער למשיב שתחילתה עוד בשנת 1999, כאשר המשיב התקשר בהסכם עם עמותת קריית רבני התפוצות (להלן: העמותה), במסגרתו העביר לעמותה סך של שני מיליון דולר. המערער ערב להתחייבויות העמותה כלפי המשיב וכן ניתנה התחייבות לרשום משכנתא מדרגה ראשונה על הדירה שבבעלות המערער ואשתו (להלן: בני הזוג) הידועה כגוש 30342 חלקה 125 תת חלקה 1 שברחוב שערי תורה 15 ירושלים (להלן: הדירה). משכנתא כאמור אכן נרשמה, על הדירה, לטובת המשיב, בסמוך לאחר מכן. בהמשך, התקשרו המערער והמשיב במספר הסכמים נוספים (ובכלל זה הסכם מכר מיום 12.7.2002 שכונה על ידי בית משפט קמא הסכם המכר) שהמערער העלה לגביהם טענות כאלה ואחרות (שנדחו על ידי בית משפט קמא בפסק דינו). לאור ההתרחשויות שתוארו בפסק הדין ואשר אירעו בשנים 2008 ו-2009, אין צורך להידרש לטענות המערער ביחס להסכמים ולאירועים המוקדמים להם. בשנת 2008 ביקש המשיב לממש את המשכנתא על הדירה, והגיש לצורך כך בקשה ללשכת ההוצאה לפועל. בגדרי הליך זה, שבו בני הזוג היו מיוצגים, הוגשה ביום 7.10.2008 בקשה מוסכמת בה ביקשו המשיב ובני הזוג לאשר כי מימוש המשכנתא יהיה באמצעות מכירת הדירה למשיב (ההסכמות נושא הבקשה האמורה יכונו להלן: ההסכם משנת 2008). בית המשפט מוסיף וקובע בהתייחס להסכם משנת 2008: "בבקשה המוסכמת פורטו באופן ברור ומקיף, כל הנסיבות שאפפו את הגשתה. כך, הובהרה המטרה שלשמה נרשמה משכנתא על הדירה, הרקע לכריתת הסכם המכר, הסיבה לכך שהעסקה לא יצאה לפועל, האופן שבו ביקשו הצדדים לממש את המשכנתא והטעמים לכך. בשונה מהתנאים המקוריים עליהם הוסכם בהסכם המכר, בני הזוג סגל לא הוגדרו כברי רשות אלא הפכו לשוכרים של הדירה שהזכויות בה עברו לבעלות המשיב. הבקשה אושרה על ידי ראש ההוצאה לפועל והדירה נרשמה על שם המשיב. בכך הסתיים תפקידה של הדירה כבטוחה" (פיסקה 47 לפסק הדין). בעקבות הבקשה המוסכמת שהוגשה לראש ההוצאה לפועל, ניתנה על ידו, ביום 27.4.2009, החלטה המורה על רישום הדירה על שמו של המשיב, והדירה אכן נרשמה על שמו ביום 28.6.2009. בית המשפט הוסיף וקבע בפסק הדין כי המערער אישר את תוכנו של ההסכם משנת 2008 ואת החתימות שלו ושל רעייתו עליו. הוא לא נתן כל הסבר לרקע ולנסיבות של הליך מימוש המשכנתא ולשם מה נדרש אם כוונת הצדדים הייתה כי הדירה תוסיף לשמש כבטוחה. בית המשפט אף הדגיש כי לאחר מימוש המשכנתא ורישום זכויות המשיב בדירה – דרש המשיב ואף קיבל מהמערער דמי שכירות בגין השימוש בדירה בהתאם להסכם משנת 2008. לטעמנו, בדין קבע בית משפט קמא את מה שקבע, ואף אנו סבורים כמותו כי משעה שהצדדים הגיעו במסגרת ההסכם משנת 2008 להסכמה ברורה ומפורשת למימוש המשכנתא; כאשר המערער היה מיוצג; כאשר ההסכם משנת 2008 אושר על ידי גורם שיפוטי (ראש ההוצאה לפועל); וכאשר הצדדים פעלו בהתאם להחלטה ולהסכם האמור – הדירה נרשמה על שם המשיב והמערער שילם לו בגין השימוש בה דמי שכירות – המסקנה לפיה הדירה נמכרה למשיב היא מסקנה מבוססת שאין מקום שנתערב בה. לכן ולאור כל האמור לעיל, הערעור נדחה. המערער יישא בהוצאות המשיב בגין הערעור בסך 12,000 ש"ח. ניתן היום, כ"ו טבת תשפ"ה (26 ינואר 2025). יוסף אלרון שופט יחיאל כשר שופט רות רונן שופטת