טור' אלי קיקוזאשוילי נ. פרקליט צבאי ראשי

פסק-דין בתיק בג"ץ 2203/14 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2203/14 לפני: כבוד השופטת א' חיות כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופט ע' פוגלמן העותר: טוראי אלי קיקוזאשוילי נ ג ד המשיבים: 1. פרקליט צבאי ראשי 2. משטרה צבאית חוקרת 3. משטרת ישראל - יאחב"ל 4. מדינת ישראל - משרד הפנים עתירה למתן צו על-תנאי ולצו ביניים בשם העותר: עו"ד אסף כהן פסק-דין השופטת א' חיות: לפנינו עתירה במסגרתה מבקש העותר כי נורה על ביטול צווי היתר לביצוע האזנות סתר שבוצעו בענייננו וכן שלא ייעשה שימוש בתוצרי האזנות אלו במסגרת ההליכים הפליליים המתנהלים נגדו בבית הדין הצבאי במחוז השיפוט חיל האוויר. עוד מבקש העותר, כי ההליכים בעניינו יעוכבו עד להכרעה בעתירה זו. 1. נגד העותר, טוראי אלי קיקוזאשוילי, התנהלה חקירה, בין היתר, בחשד לעבירות של סחר בסם מסוכן ובמסגרתה ביקשה היחידה החוקרת במשטרה הצבאית לבצע האזנות סתר. ביום 16.7.2013 נעתר בית המשפט המחוזי מרכז (כב' סגן הנשיאה השופט א' ש' שילה) לבקשת היחידה החוקרת, והעניק צו היתר האזנה לעותר, ולאחר מכן ניתנו על ידי בית המשפט המחוזי (כב' סגני הנשיאה השופט א' טל והשופט א' ש' שילה) מספר צווי חידוש היתר האזנה. העותר נעצר ביום 20.11.2013 וביום 12.12.2013 הוגש נגדו כתב אישום לבית הדין הצבאי במחוז חיל האוויר המייחס לו שורה ארוכה של עבירות סחר בסם מסוכן. עוד בטרם השיב לאשמה, פנה העותר ביום 9.2.2014 לבית המשפט המחוזי מרכז בערר ובבקשה בהולה לקביעת מועד דיון ולפסילת חומר ראיות. במסגרת הערר, פירט העותר טענות רבות נגד קבילותן של הראיות שהושגו נגדו באמצעות האזנות הסתר, וזאת בשל פגמים חמורים שנפלו לשיטתו בקבלת היתרי ההאזנה. בפרט הלין העותר על פגמים פרוצדוראליים באופן הגשת הבקשות לבית המשפט המחוזי, כגון היעדר חתימות וכן על פגמים מהותיים לשיטתו, ובהם חשש שהבקשות למתן צווי היתר האזנת הסתר נכתבו באופן מגמתי ומלאכותי לשם האדרת פרטי ומימדי חומרת העבירה, מבלי שיהיה לכך כל ביסוס. העותר טען שהתבססות על חומרי האזנות הסתר בעניינו, תביא לפגיעה בכבוד האדם, בטוהר ההליך, וכן שהיא נגועה בחוסר ניקיון כפיהם של הגורמים האחראיים והוסיף כי יש ליישם בעניינו את ההיגיון המשפטי של דוקטרינת "פירות העץ המורעל". על כן, ביקש העותר מבית המשפט המחוזי כי יורה על פסילת חומרי החקירה שהושגו בעניינו כתוצאה מביצוע ההאזנות. הפרקליטות הצבאית הגיבה לערר שהגיש העותר, ועמדה על כך שחוקיות צווי ההאזנה צריכה להיבחן במסגרת ההליך הפלילי שבו צפויות ההאזנות לשמש כראיה, וזאת משום שמעת שהוגש כתב אישום, הערכאה הדנה באישום קונה סמכות לדון בכלל העניינים הכרוכים באישום. בית המשפט המחוזי (כב' סגן הנשיאה א' טל) קיים דיון בבקשת העותר ביום 3.3.2014, ובהמלצת בית המשפט חזר בו העותר מהערר תוך שהוא שומר על זכויותיו להעלות את כל טענותיו בפני בית הדין הצבאי שדן בעניינו או בכל פורום אחר. 2. העותר הגיש בקשה חדשה לפסילת חומר ראיות במסגרת ההליך בבית הדין הצבאי במחוז חיל האוויר, בית הדין שמע את הטענות בדיון ההקראה שנערך ביום 12.3.2013, במהלכו אף כפר העותר בכל האישומים נגדו. ביום 18.3.2014 החליטה כב' הנשיאה אל"מ א' מרקמן, שלא להיעתר לבקשת העותר לנהל "משפט זוטא" בדבר קבילות הראיות שהושגו על דרך האזנת סתר טרם תחילת המשפט, וכן החליטה שלא להשהות את בירור האשמה נוכח שהותו של העותר במעצר ובשים לב להתמשכות ההליכים. העותר ערער על החלטה זו בפני בית הדין הצבאי לערעורים, וביקש כי זה יורה לבית הדין הצבאי לקיים דיון דחוף בעניין קבילות הראיות, טרם שמיעת שלב ההוכחות. ביום 20.3.2014 דחה בית הדין הצבאי לערעורים (כב' המשנה לנשיא, תת-אלוף דורון פיילס) את ערעורו של העותר, ולאחר שסקר בפירוט את טענותיו ואת ההליכים בהם נקט, קבע כי ההחלטה עליה מבקש העותר לערער הינה החלטת ביניים מובהקת, שנועדה להסדיר את מהלך שמיעתן של הראיות לעתיד לבוא, ומשכך בהתאם להוראות סעיף 415(3) לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 ולהלכות שיצאו מבית משפט זה, היא אינה ניתנת לערעור. מכאן העתירה שבפנינו, בגדרה חוזר העותר על טענותיו בפני הערכאות הקודמות, ומבקש כי בית משפט זה, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, יורה על ביטול צווי ההיתר לביצוע האזנות הסתר שבוצעו בעניינו, וכן שיורה שלא ייעשה שימוש בתוצרי האזנות אלו במסגרת ההליכים המתנהלים נגדו בבית הדין הצבאי. עוד מבקש העותר, כי ההליכים בעניינו יעוכבו עד להכרעה בעתירה. 3. דין העתירה להידחות על הסף. הלכה היא בית משפט זה לא יתערב בהחלטות ביניים שניתנו במסגרת הליך פלילי, למעט מקרים חריגים שבהם מתגלה כי הייתה חריגה מסמכות, או שמתגלית תופעה קיצונית של שרירות בתחום מינהלי טהור (ראו: בג"ץ 583/87 הלפרין נ' כבוד סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, פ"ד מא(4) 683 (1987); בג"ץ 1747/06 סנקר נ' מדינת ישראל (19.3.2006)). עיון בטענותיו של העותר מעלה כי אין מדובר באחד מהמקרים החריגים הללו ונראה כי העתירה שבפנינו אינה אלא ניסיון נוסף מצד העותר לערער על החלטת ביניים שניתנה בהליך הפלילי המתנהל נגדו בבית הדין הצבאי. טענותיו אלה, הנוגעות לקבילות הראיות נגדו, שמורות לו והוא רשאי להעלותן במסגרת ההליך האמור בשלב שאותו היתווה בית-הדין. העתירה נדחית, אפוא, ומשלא נתבקשה תגובה אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ג באדר ב' התשע"ד (‏25.3.2014). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 14022030_V01.doc גק+הג מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il