פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 2197/04
טרם נותח

הגאר-מחמוד סאלח אבו לחלווי ועוד 13 אח' נ. מדינת ישראל

תאריך פרסום 06/07/2004 (לפני 7973 ימים)
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 2197/04 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
טרם נותח פסק הדין נאסף אך עוד לא עבר ניתוח אוטומטי. סיכום, נושא והחלטה יופיעו כאן ברגע שהניתוח יסתיים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 2197/04
טרם נותח

הגאר-מחמוד סאלח אבו לחלווי ועוד 13 אח' נ. מדינת ישראל

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)

פסק הדין המלא

-
פסק-דין בתיק בג"ץ 2197/04 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2197/04 בפני: כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופטת מ' נאור העותרים: הגאר-מחמוד סאלח אבו לחלווי ועוד 13 אח' נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל 2. חשב משרד הבטחון עתירה למתן צו על תנאי פסק-דין השופט א' גרוניס: 1. בפנינו עתירה לאכיפת הסכם פשרה שאושר וקיבל תוקף של פסק דין ביום 18.04.01 על ידי בית משפט השלום בירושלים. ההסכם נערך בין העותרים לבין המדינה ועניינו תשלום פיצויים לעותרים בגין מות אביהם (להלן - המנוח). בהסכם נקבע, כי המדינה תשלם לעותרים פיצויים בסך 220,000 ש"ח (בתוספת שכר טרחת עורך דין ומס ערך מוסף). המדינה קיימה חלקה זה בפסק הדין ושילמה לעותרים סך של 252,422 ש"ח. ברם, העותרים טוענים כי בזאת לא עמדה המדינה במילוי כל חובותיה על פי ההסכם. לטענתם, על פי ההסכם היה על המדינה להעביר לעיריית ירושלים, מעבידתו של המנוח, סכום של 122,000 ש"ח. סכום זה שולם בטעות על ידי העירייה לאחר מותו של המנוח מבלי לדעת על דבר מותו. המדינה בתשובתה לעתירה טוענת לדחייה על הסף, ולגופם של דברים כי הסכם הפשרה קויים על ידה במלואו על פי לשונו ותכליתו. 2. המחלוקת שנתגלעה בין העותרים לבין המדינה מתמקדת בסעיף מן ההסכם. העותרים טוענים כי הסעיף המסוים מטיל על המדינה חיוב להעביר לעירייה החזר בגין תשלומיה לעותרים ללא כל תנאים. מנגד עמדת המדינה היא כי כוונת הסעיף לא הייתה לפצות את העותרים יותר מכפי נזקם, היינו הסכום ששולם להם (252,422 ש"ח). 3. דין העתירה להידחות על הסף. כאמור, בין הצדדים התעוררה מחלוקת באשר לפרשנותו של הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין. אין זה מתפקידו של בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק לבאר ולפרש פסקי דין שניתנו על ידי ערכאות אחרות אף אם המדינה הייתה צד להליך. על פי הדין, משניתן פסק דין נגד המדינה אין אפשרות לבקש את הבהרתו מכוח סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, משום שדיני ההוצאה לפועל אינם חלים על המדינה (סעיף 7 לחוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין), תשי"ח-1958). משכך הוא, נקבע כי פתוחה הדרך בפני בעל הדין שכנגד לפנות לבית המשפט האזרחי המוסמך לבקש הבהרתו של פסק הדין בדרך של סעד הצהרתי (ראו למשל, ע"א 5403/90 מדינת ישראל נ' ר.א.ם רבחי את איברהים, פ"ד מו(3) 459; בג"ץ 4648/95 יזראמקס תחנת דלק בע"מ נ' משרד האנרגיה (לא פורסם); בג"ץ 4026/02 אדי ניצן נ' מדינת ישראל - נציבות שירות המדינה, (לא פורסם)). במקרה שבפנינו מצוי, אם כן, בידי העותרים סעד חלופי בדרך של פניה לבית משפט אחר בבקשה לסעד הצהרתי. לפיכך, לא ייזקק בית משפט זה לעתירתם. 4. אשר על כן, העתירה נדחית על הסף. העותרים יישאו בשכר טרחת עורך דין בסכום של 3,000 ש"ח. ניתן היום, י"ז בתמוז תשס"ד (6.7.04). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 04021970_S04.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il חכ/