פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 2197/04

הגאר-מחמוד סאלח אבו לחלווי ועוד 13 אח' נ. מדינת ישראל

העותרים ביקשו מבג"ץ לאכוף הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין בבית משפט השלום, בטענה שהמדינה לא העבירה כספים לעיריית ירושלים כפי שהוסכם.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?
תאריך פרסום 06/07/2004 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 2197/04 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה אכיפת הסכם פשרה — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרים ביקשו מבג"ץ לאכוף הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין בבית משפט השלום, בטענה שהמדינה לא העבירה כספים לעיריית ירושלים כפי שהוסכם.
החלטת בית המשפט נדחה על הסף (פרוצדורלית) — ההליך נדחה ללא דיון לגופו, מסיבה פרוצדורלית (למשל חוסר סמכות או איחור).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 2197/04

הגאר-מחמוד סאלח אבו לחלווי ועוד 13 אח' נ. מדינת ישראל

העותרים ביקשו מבג"ץ לאכוף הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין בבית משפט השלום, בטענה שהמדינה לא העבירה כספים לעיריית ירושלים כפי שהוסכם.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?

סיכום פסק הדין

העותרים פנו לבג"ץ בבקשה לאכוף הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין בבית משפט השלום, במסגרתו המדינה התחייבה לשלם פיצויים בגין מות אביהם. העותרים טענו כי המדינה לא מילאה את חלקה במלואו, שכן לא העבירה סכום נוסף לעיריית ירושלים כפי שסוכם. בית המשפט העליון דחה את העתירה על הסף, בקובעו כי אין זה מתפקידו של בג"ץ לפרש או לאכוף פסקי דין שניתנו בערכאות אחרות. נקבע כי לעותרים עומד סעד חלופי בדמות פנייה לבית המשפט האזרחי המוסמך בבקשה לסעד הצהרתי להבהרת פסק הדין.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים ד' ביניש, א' גרוניס, מ' נאור
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • הגאר-מחמוד סאלח אבו לחלווי ועוד 13 אח'

נתבעים

  • מדינת ישראל
  • חשב משרד הבטחון

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • על המדינה להעביר לעיריית ירושלים סכום של 122,000 ש"ח בהתאם להסכם הפשרה.
טיעוני ההגנה
  • הסכם הפשרה קוים במלואו על פי לשונו ותכליתו.
  • אין מקום לאכיפה נוספת מעבר לסכום ששולם לעותרים.
מחלוקות עובדתיות
  • פרשנות סעיף בהסכם הפשרה הנוגע להעברת כספים לעיריית ירושלים.

הפניות לתיקים אחרים

תקדימים משפטיים

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

3000
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 2197/04 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2197/04 בפני: כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופטת מ' נאור העותרים: הגאר-מחמוד סאלח אבו לחלווי ועוד 13 אח' נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל 2. חשב משרד הבטחון עתירה למתן צו על תנאי פסק-דין השופט א' גרוניס: 1. בפנינו עתירה לאכיפת הסכם פשרה שאושר וקיבל תוקף של פסק דין ביום 18.04.01 על ידי בית משפט השלום בירושלים. ההסכם נערך בין העותרים לבין המדינה ועניינו תשלום פיצויים לעותרים בגין מות אביהם (להלן - המנוח). בהסכם נקבע, כי המדינה תשלם לעותרים פיצויים בסך 220,000 ש"ח (בתוספת שכר טרחת עורך דין ומס ערך מוסף). המדינה קיימה חלקה זה בפסק הדין ושילמה לעותרים סך של 252,422 ש"ח. ברם, העותרים טוענים כי בזאת לא עמדה המדינה במילוי כל חובותיה על פי ההסכם. לטענתם, על פי ההסכם היה על המדינה להעביר לעיריית ירושלים, מעבידתו של המנוח, סכום של 122,000 ש"ח. סכום זה שולם בטעות על ידי העירייה לאחר מותו של המנוח מבלי לדעת על דבר מותו. המדינה בתשובתה לעתירה טוענת לדחייה על הסף, ולגופם של דברים כי הסכם הפשרה קויים על ידה במלואו על פי לשונו ותכליתו. 2. המחלוקת שנתגלעה בין העותרים לבין המדינה מתמקדת בסעיף מן ההסכם. העותרים טוענים כי הסעיף המסוים מטיל על המדינה חיוב להעביר לעירייה החזר בגין תשלומיה לעותרים ללא כל תנאים. מנגד עמדת המדינה היא כי כוונת הסעיף לא הייתה לפצות את העותרים יותר מכפי נזקם, היינו הסכום ששולם להם (252,422 ש"ח). 3. דין העתירה להידחות על הסף. כאמור, בין הצדדים התעוררה מחלוקת באשר לפרשנותו של הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין. אין זה מתפקידו של בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק לבאר ולפרש פסקי דין שניתנו על ידי ערכאות אחרות אף אם המדינה הייתה צד להליך. על פי הדין, משניתן פסק דין נגד המדינה אין אפשרות לבקש את הבהרתו מכוח סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, משום שדיני ההוצאה לפועל אינם חלים על המדינה (סעיף 7 לחוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין), תשי"ח-1958). משכך הוא, נקבע כי פתוחה הדרך בפני בעל הדין שכנגד לפנות לבית המשפט האזרחי המוסמך לבקש הבהרתו של פסק הדין בדרך של סעד הצהרתי (ראו למשל, ע"א 5403/90 מדינת ישראל נ' ר.א.ם רבחי את איברהים, פ"ד מו(3) 459; בג"ץ 4648/95 יזראמקס תחנת דלק בע"מ נ' משרד האנרגיה (לא פורסם); בג"ץ 4026/02 אדי ניצן נ' מדינת ישראל - נציבות שירות המדינה, (לא פורסם)). במקרה שבפנינו מצוי, אם כן, בידי העותרים סעד חלופי בדרך של פניה לבית משפט אחר בבקשה לסעד הצהרתי. לפיכך, לא ייזקק בית משפט זה לעתירתם. 4. אשר על כן, העתירה נדחית על הסף. העותרים יישאו בשכר טרחת עורך דין בסכום של 3,000 ש"ח. ניתן היום, י"ז בתמוז תשס"ד (6.7.04). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 04021970_S04.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il חכ/