בג"ץ 2195-19
טרם נותח

ניסים חדד נ. השר לבטחון פנים גילעד ארדן

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)

פסק הדין המלא

-
3 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2195/19 לפני: כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט י' עמית כבוד השופטת י' וילנר העותר: ניסים חדד נ ג ד המשיבים: 1. השר לבטחון פנים גילעד ארדן 2. שרת המשפטים עיילת שקד 3. היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט 4. המשנה לפרקליט המדינה דינה זילבר 5. פרקליט המדינה שי ניצן 6. מפכ"ל המשטרה רב ניצב מוטי כהן 7. המפחקת על הבנקים חדווה בר 8. הפרקליטה הממונה עו"ד פיה גלבר 9. הסיוע המשפטי למחוז תל אביב עו"ד מירית יצחקי 10. בנק הפועלים בע"מ עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: בעצמו פסק-דין השופטת י' וילנר: 1. העתירה שלפנינו היא חוליה נוספת בשרשרת ארוכה של הליכים משפטיים אשר הגיש העותר לבית משפט זה ולערכאות רבות נוספות (ראו למשל: בג"ץ 4330/11 חדד נ' היועמ"ש לממשלה (5.2.2012); בג"ץ 8811/11 חדד נ' ראש הממשלה (23.8.2012); בג"ץ 5715/13 חדד נ' שרת המשפטים (21.8.2013); בג"ץ 7775/14 חדד נ' שרת המשפטים (13.1.2015); בג"ץ 1404/15 חדד נ' ראש הממשלה ושר המשפטים (1.3.2015); בג"ץ 6549/16 חדד נ' שרת המשפטים (30.8.2016); בג"ץ 2510/17 חדד נ' שרת המשפטים (24.5.2017); בג"ץ 9119/17 חדד נ' חברי הוועדה הפרלמנטרית (וועדת פישמן)‏ (26.11.2017); בג"ץ 8575/18 חדד נ' יו"ר הוועדה הפרלמנטרית (ועדת שיפמן) (13.12.2018)). בתמצית שבתמצית, העותר טוען כי הוא פונה מדירת מגוריו בשל אי-תשלום חוב משכנתה לבנק הפועלים, הוא המשיב 10, בעוד שלטענתו, המשכנתה נעדרת כל תוקף. בתוך כך, נטען כי לשם קבלת המשכנתה האמורה נעזר העותר ב"משרד שסידר משכנתאות למובטלים", ואשר זייף תלוש משכורת שצורף לבקשה אשר הוגשה לבנק בשם העותר. העותר מלא טענות כרימון נגד השופטים אשר דחו את תביעותיו, בקשותיו ועתירותיו ביחס לתוקף המשכנתה; נגד המשטרה אשר מיאנה לחקור את תלונותיו לזיוף כאמור; נגד הסיוע המשפטי אשר דחה את בקשתו לסיוע; וכן נגד בעלי תפקידים רבים נוספים אשר עסקו בעניינו לאורך השנים. 2. דין העתירה להידחות על הסף בלא קבלת תשובת המשיבים. לא אחת נפסק כי "צד לדיון שכבר הוכרע בבית המשפט, אינו רשאי לשוב ולחזור על טענות שהועלו בדיון הקודם". כלל זה יפה אף בכל הנוגע לעתירות המוגשות לבית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, וזאת, הן בגין קיומו של "מעשה בית דין", והן מטעמים של יעילות וחסכון בזמן שיפוטי (ראו: בג"ץ 4047/05 פרחי נ' שר הפנים, פסקה 2 (28.6.2005) והאסמכתאות שם; בג"ץ 2263/19 סוסיה נ' צ.פ. חברה לבניין ייזום ובניה בע"מ, פסקה 2 (1.4.2019) והאסמכתאות שם). 3. הלכה למעשה, העתירה שלפנינו אינה אלא שחזור של עתירות רבות אשר הגיש העותר במהלך השנים, ואשר נדחו כולן על הסף. זאת, בין היתר, מחמת היעדר תשתית עובדתית, ובהיעדר עילה להתערבות בהחלטות הגורמים המינהליים והשיפוטיים המוסמכים. אוסיף כי בעתירה דנן לא הצביע העותר על שינוי מהותי בנסיבות או על חשיפתן של עובדות חדשות, אשר לא היו ידועות לו קודם לכן ומצדיקות הגשתה של עתירה נוספת. משכך, יש לדחות את העתירה על הסף – הן מחמת קיומו של "מעשה בית דין", והן מטעמים של חסכון בזמן שיפוטי. 4. סוף דבר: העתירה נדחית על הסף. העותר יישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 1,000 ש"ח. ניתן היום, ‏ל' בניסן התשע"ט (‏5.5.2019). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 19021950_R03.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il 1