שי רייכר עו"ד- מנהל עיזבון המנוח סמי עבדולנאבי ש נ. פרץ וינק

בבית המשפט העליון רע"א 2190/19 לפני: כבוד השופטת י' וילנר המבקש: שי רייכר עו"ד- מנהל עיזבון המנוח סמי עבדולנאבי שמעון ז"ל נ ג ד המשיבים: 1. פרץ וינקלר 2. אנג'לה ג'וי שמעון 3. אלכסנדרה נעימה שמעון בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו מיום 24.2.2019 בת"א 41257-06-15 ובת"א 65832-03-16, שניתנה על-ידי כב' השופטת א' נחליאלי חיאט בשם המבקש: עו"ד יורם זמיר; עו"ד דפנה וינברג בשם המשיב 1: עו"ד יוסף בנקל; עו"ד ניר שמרי פסק-דין 1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת א' נחליאלי חיאט) בת"א 65832-03-16 ובת"א 41257-06-15 מיום 24.2.2019, בגדרה נדחתה בקשת המבקש שלא לאפשר את המשך ייצוגו של המשיב 1 על-ידי בא כוחו – עו"ד יוסף בנקל (להלן: עו"ד בנקל), בשל ניגוד עניינים. רקע והליכים קודמים 2. המנוח סמי עבדולנאבי שמעון ז"ל (להלן: המנוח) החזיק במניות בחברות Placido Investments Inc. ו-Ainsbury Properties Ltd. (להלן בהתאמה: פלסידו; איינסבורי), ובמסגרת צוואתו ציווה חלק מהמניות לגרושתו ולבתו, הן המשיבות 3-2 (להלן: היורשות). המבקש הוא מנהל עיזבונו של המנוח, והמשיב 1 (להלן: המשיב) שימש כיועצו וכשותפו של המנוח בעסקיו. 3. בין המבקש לבין המשיב התגלעו חילוקי דעות, במסגרתם טען המשיב כי המנוח העניק לו, עובר לפטירתו, 12.5% ממניות חברת פלסידו ו-1% ממניות חברת איינסבורי (להלן: המניות), ומשכך על המבקש להתיר את רישום המניות על שמו. המבקש הגיש לבית המשפט המחוזי המרצת פתיחה נגד המשיב למתן סעד הצהרתי שלפיו אין למשיב זכויות במניות (ת"א 41257-06-15) (להלן: המרצת הפתיחה); והמשיב הגיש, באמצעות עו"ד בנקל, תביעה נגד היורשות ונתבע נוסף למתן סעד הצהרתי שלפיו המשיב הוא בעל זכויות במניות, ולמתן צו עשה שיורה ליורשות לרשום את המניות על שמו (ת"א 65832-03-16) (להלן: התביעה). בהחלטתו מיום 7.6.2017 הורה בית המשפט המחוזי על איחוד הדיון בתביעה ובהמרצת הפתיחה, וזאת משום שהן מעוררות שאלות משפטיות ועובדתיות דומות. 4. ביום 15.4.2018 הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי בקשה להורות לעו"ד בנקל לחדול מייצוג המשיב בתביעה (להלן: הבקשה הראשונה). במסגרת הבקשה טען המבקש, בעיקרו של דבר, כי במשך כחמש שנים ייצג עו"ד בנקל את מנהל העיזבון הקודם של המנוח בשורה של עניינים, וביניהם עניינים הקשורים בזכויותיו הנטענות של המשיב במניות. משכך, נטען כי ייצוג עו"ד בנקל את המשיב בתביעה מנוגד לכללי האתיקה ומעורר חשש לניגוד עניינים. עוד צוין, כי המבקש הגיש ללשכת עורכי הדין (להלן: הלשכה) תלונה בנושא זה אשר טרם התבררה (להלן: התלונה). בתגובותיהם טענו המשיב ועו"ד בנקל כי הייצוג אינו נגוע בניגוד עניינים, וזאת, בין היתר, משום שהמבקש אינו צד לתביעה ולמשיב אין כל פלוגתא עמו, אלא עם היורשות. בהקשר לכך, נטען כי היורשות מעולם לא קיבלו ייעוץ משפטי מעו"ד בנקל, וכן כי סירובן לרשום את המניות על שמו של המשיב נעשה ללא ידיעתו של מנהל העיזבון הקודם ושל עו"ד בנקל. כן נטען, כי עו"ד בנקל אינו מייצג את המשיב בהמרצת הפתיחה, אלא רק בתביעה – ואף משכך לא נפל פגם בייצוג. 5. בהחלטתו מיום 27.5.2018 (להלן: ההחלטה הראשונה) דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה הראשונה, וקבע כי יש להמתין לבירור התלונה בלשכה, היא הגוף המקצועי האמון על כללי האתיקה ועל יישומם. כן נקבע, כי טיב הטענות והיקפן דורש בירור עובדתי החורג מעניינה של התביעה, ואף משכך יש לדחות את הבקשה. 6. בהמשך לכך, ביום 3.1.2019 הגיש המבקש בקשה נוספת לבית המשפט המחוזי לאסור על עו"ד בנקל לייצג את המשיב בתביעה (להלן: הבקשה השנייה), במסגרתה טען כי הלשכה סיימה את בירור התלונה והמליצה לעו"ד בנקל להתפטר מייצוג המשיב בתביעה נוכח קיומו של חשש לניגוד עניינים (להלן: עמדת הלשכה). כן נטען, כי לנוכח עמדתה כאמור, החליטה הלשכה להגיש נגד עו"ד בנקל קובלנה לבית הדין המשמעתי (להלן: הקובלנה). המשיב טען בתגובתו, בין היתר, כי עמדת הלשכה אינה מהווה החלטה סופית וכי טרם הוגשה הקובלנה. עוד נטען, כי עו"ד בנקל מצוי כעת בדין ודברים עם הלשכה, ומשכך לא חל שינוי נסיבות המצדיק עיון מחדש בהחלטה הראשונה. החלטת בית המשפט המחוזי 7. בהחלטתו מיום 24.2.2019 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה השנייה וקבע כי אין בעמדת הלשכה ובהחלטתה להגיש קובלנה נגד עו"ד בנקל לבית הדין המשמעתי כדי להוות טעם המצדיק לשנות מההחלטה הראשונה. על החלטה זו נסבה בקשת רשות הערעור שלפניי. הבקשה דנן 8. במסגרת הבקשה שב המבקש על עיקר טענותיו בפני בית המשפט המחוזי, וכן כי החלטת בית המשפט המחוזי אינה מנומקת ודי בכך כדי לקבל את הבקשה. בתגובתו שב המשיב על טענותיו בפני בית המשפט המחוזי, ומוסיף כי טרם הוגשה כנגדו קובלנה לבית הדין המשמעתי, וכן כי הלשכה טרם נתנה החלטתה בבקשה שהגיש עו"ד בנקל לקיום שימוע בנדון. דיון והכרעה 9. לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה לה, ולאחר שנתתי לצדדים הזדמנות לטעון בעניין החלת תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ושוכנעתי כי לא ייפגעו זכויותיהם כבעלי דין אם אנהג בהתאם לתקנה זו, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות לערער והוגש הערעור על פיה. אקדים ואציין כבר עתה כי דין הערעור להתקבל באופן חלקי, כמפורט להלן. 10. בעניין חנא (רע"א 9930/17 אל מדאמין בע"מ נ' חנא (28.3.2018) נדרש בית משפט זה לאמות המידה הראויות להתערבותו של בית המשפט בסוגיות הנוגעות לאתיקה מקצועית של עורכי דין. בתוך כך, נקבע כי ככלל, במקרים שבהם מצא בית המשפט כי הסוגיות האתיות מקימות חשש לפגיעה בזכויותיו של מי מבעלי הדין בהליך שלפניו, יפנה בית המשפט את הסוגיות לבירור במוסדות לשכת עורכי הדין, היא האכסניה הטבעית והרגילה לבירור הסוגיות האמורות. זאת, אלא במקרים שבהם הבירור הוא פשוט מבחינה עובדתית ומשפטית, או אז יבחן בית המשפט המחוזי את הסוגיות האתיות בעצמו (ראו גם: רע"א 5559/18 גרצנשטיין נ' מילוא, פסקה 9 (25.12.2018)). כן נקבע, כי מקום שמתעורר חשש כאמור, וישנה חוות דעת של הלשכה בסוגיות האתיות – בית המשפט ישוב ויידרש לשאלות האתיות ויכריע האם יש בהן כדי להשליך על המשך הייצוג בהליך שלפניו. בהקשר לכך, הודגש כי "בית המשפט הוא בעל 'המילה האחרונה' בכל הנוגע לסעד הקונקרטי שנתבקש" (ראו: עניין חנא, בפסקה 22). 11. יישום אמות מידה אלה על ענייננו מוליך למסקנה כי יש לקבל את הבקשה באופן חלקי. מעמדת הלשכה עולה כי ייצוג עו"ד בנקל את המשיב מעורר "חשש לייצוג בניגוד עניינים", ובהתאם הומלץ לעו"ד בנקל להפסיק את הייצוג. כמו כן, בעקבות הגשת התלונה ועמדת הלשכה, הוחלט, כאמור, אף להעמיד את עו"ד בנקל לדין משמעתי (הליך שטרם הסתיים). אני סבורה אפוא כי די באלה כדי להצדיק את בירור טענותיו של המבקש על ידי בית המשפט המחוזי לגופן. נקודת המוצא, כאמור, היא כי הלשכה היא המומחית והמוסמכת לפי דין לקבוע את היקף האסור והמותר בכל הנוגע לאתיקה מקצועית של עורכי-דין. לפיכך, משעה שעמדת הלשכה המתייחסת מפורשות לסוגיית הייצוג בהליך הקונקרטי מונחת כבר בפני בית המשפט, כבענייננו – הרי שעליו לשוב ולהידרש לנושא, ולבחון את הטענות לניגוד עניינים לגופן. בתוך כך, על בית המשפט להידרש לפגיעה הנטענת בזכויותיהם של בעלי הדין ולצורך בשמירה על הגינות ההליך. אציין כי משעה שהלשכה החליטה להגיש קובלנה לבית הדין המשמעתי, כבענייננו, הדברים הינם בבחינת קל וחומר. 12. לפיכך, אני מורה על השבת הדיון לבית המשפט המחוזי על-מנת שיבחן את הבקשה לגופה ויחליט, על-פי שיקול דעתו, האם יש בבקשה פוטנציאל לפגיעה בזכויותיו של המבקש ובהגינות ההליך, ובהתאם, האם יש להורות על איסור הייצוג. 13. סוף דבר: הדיון יוחזר לבית המשפט המחוזי, כאמור בפסקה 12. המשיב יישא בהוצאות המבקש בסך של 3,000 ש"ח. ניתן היום, ‏י"ד באייר התשע"ט (‏19.5.2019). ש ו פ ט ת _________________________ 19021900_R03.docx גד מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il