חברת המוביל ז'ק יולזרי בע"מ נ. היועץ המשפטי לממשלה

פסק-דין בתיק בג"ץ 2189/03 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2189/03 בג"ץ 6624/03 בפני: כבוד המשנה לנשיא ת' אור כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופטת א' חיות בג"ץ 2189/03 העותרים: 1. חברת המוביל ז'ק יולזרי בע"מ 2. יהודה יולזרי 3. שלמה יולזרי נ ג ד המשיבים: 1. היועץ המשפטי לממשלה 2. פרקליטות המדינה 3. מדינת ישראל - פרקליטות מחוז צפון 4. משטרת ישראל - מטה מחוז צפון 5. יצחק הרשקוביץ 6. ראובן יומטוב 7. אפי בן יעקב תקומי 8. עבד פאנוס בג"ץ 6624/03 העותר: ראובן (בן שוקרולה) יומטוב נ ג ד המשיבים: 1. היועץ המשפטי לממשלה 2. פרקליטות המדינה 3. מדינת ישראל 4. משטרת ישראל – מטה מחוז צפון 5. חברת המוביל ז'ק יולזרי 6. יהודה בן ז'ק יולזרי 7. שלמה בן ז'ק יולזרי 8. אפי בן יעקב תקומי 9. עבד בן אוסטה פאנוס 10. יצחק בן ארנסט הרשקוביץ עתירות למתן צו על-תנאי תאריך הישיבה: כ' בשבט תשס"ד (12.2.2004) בשם העותרים בבג"ץ 2189/03 והמשיבים 7-5 בבג"ץ 6624/03: בשם העותר בבג"ץ 6624/03 והמשיב 6 בבג"ץ 2189/03: עו"ד יחיאל כשר, עו"ד לבנת קלינה, עו"ד מיכה פטמן עו"ד יהושע רזניק בשם המשיבים 4-1: עו"ד שי ניצן בשם יצחק הרשקוביץ: עו"ד אחמד מסאלחה בשם אפי בן יעקב תקומי: עו"ד אברהם עזריאלנט בשם עבד בן אוסטה פאנוס: עו"ד אריה ליכט פסק-דין עיקרן של העתירות הוא בקשה שנתערב בהחלטת המשיבים 1 ו-2 להעמיד לדין את העותרים בעבירות הקשורות בתאונת דרכים קשה אשר ארעה ביום 9.10.99. בתאונה זו היה מעורב אוטובוס אשר החליק במורד הדרך והתהפך לתהום. כתוצאה מתאונה זו נהרגו 17 מנוסעי האוטובוס ונפצעו עשרות נוסעים נוספים. לחלק מן העותרים יוחסה עבירה של הריגה ולאחד מהם עבירה של גרם מוות ברשלנות. הטענה העיקרית בכל אחת מן העתירות היא שעל פי חומר הראיות, אין סיכוי ממשי להרשעה בעבירות הנזכרות, באשר אין תשתית בחומר זה להוכחת הקשר הסבתי בין העובדות המיוחסות לעותרים לבין קרות התאונה. עיינו בעתירות ובתגובות להן וכן שמענו את טענות באי-כוח העותרים. בסופם של דברים, באנו למסקנה, שעל פי החומר שבפנינו לא נוכל לקבוע שההחלטה על ההעמדה לדין כאמור, לוקה בחוסר סבירות בשל חוסר סיכוי להרשעה בעבירות אשר מיוחסות לעותרים. נזכיר, ההכרעה בשאלה אם יש די בראיות התביעה כדי להצדיק הגשת כתב אישום, שייכת ל"גרעין הקשה" של מומחיות היועץ המשפטי לממשלה על צוותו, אשר בית המשפט יתערב בה במקרים נדירים בלבד. לא זה המקרה שבפנינו. כפי שהובהר בתגובה מטעם פרקליטות המדינה, ההחלטה על ההעמדה לדין נתקבלה שלא בהסתמך על הנחיות מיום 1.8.02 אותן תוקפים העותרים בעתירותיהם. ממילא, לא נדרש שנתייחס לטענה בדבר הפסול שבהנחיות אלה, כנימוק נגד ההחלטה על העמדת העותרים לדין. מה גם, שלא היתה כל פניה מטעם העותרים לביטול הנחיות אלה קודם תקיפתן בעתירה שבפנינו. גם לטענות הנוספות שבעתירות נמצא מענה משכנע בהודעה מטעם פרקליטות המדינה, פרט לעניין אחד אותו לא נמצה בעתירה זו וברצוננו להעיר לגביו. לאחר הגשת תגובת המדינה בעתירה שבבג"ץ 2189/03, הוגשה על ידי העותרים בעתירה זו בקשה מוסכמת להגשת ראיות נוספות. לאחר עיון בראיות המצורפות לבקשה, ומאחר ואין בפנינו התייחסות מטעם המדינה לראיות אלה, נראה לנו כי ראוי שהמשיבים 4-1 ישקלו אם יש מקום להמשך החקירה בהסתמך עליהן. לאחר לימוד העניין יחליטו המשיבים אם יש הצדקה להמשך החקירה בכיוונים המבוקשים בבקשה או עולים מהראיות הנוספות, ויודיעו על כך לבאי-כוח העותרים, כשכל צד שומר על מלוא טענותיו בנושא זה. יחד עם זאת, יהא זה ברור, שאין באמור בפסקה זו לגרוע מהחלטתנו על פיה אין להתערב בהחלטת היועץ המשפטי על הגשת כתב האישום נגד העותרים. אשר על כן, אנו דוחים את העתירות. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. ניתן היום, כ' בשבט תשס"ד (12.2.2004). המשנה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ /עכב העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 03021890_E05.doc/ מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il