קלרה משה נ. אילוז אשר

7 1 בבית המשפט העליון רע"א 218/19 לפני: כבוד השופט ע' גרוסקופף המבקשת: קלרה משה נ ג ד המשיבים: 1. אילוז אשר 2. הכונס הרשמי 3. פביאן סלמן עו"ד, מנהל מיוחד בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מהימים 1.11.2018, 10.12.2018 ו-30.12.2018 בפש"ר 35742-10-16 שניתנו על ידי כבוד השופט עודד מאור בשם המבקשת: עו"ד מירי פטל אהרון בשם המשיב 1: עו"ד ניסן בניטה בשם המשיב 2: עו"ד מזל מרו בשם המשיב 3: בעצמו פסק-דין לפניי בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופט עודד מאור) בפש"ר 35742-10-16 מהימים 1.11.2018, 10.12.2018 ו-30.12.2018 בגדרן הורה בית המשפט למבקשת להעביר לקופת פשיטת הרגל של המשיב 1 את הכספים המוחזקים בנאמנות על ידי באת-כוחה לצורך הבטחת מזונותיהם העתידיים של שני ילדיהם המשותפים. רקע והשתלשלות העניינים המבקשת היא גרושתו של המשיב 1 (להלן: "החייב"), ולהם שני ילדים (קטינים) משותפים. ביום 14.1.2010 פסק בית הדין הרבני האזורי באריאל כי החייב ישלם מזונות לשני ילדיהם בסך של 2,600 ש"ח לחודש (תיק מס' 304039845-56-1). משהחייב לא עמד בתשלומי המזונות, נקטה המבקשת בהליכי הוצאה לפועל (תיק מס' 34-00017-10-2). בין לבין, במסגרת ההליכים בבית הדין הרבני האזורי באריאל רכשה המבקשת את חלקו של החייב בדירה המשותפת להם, באמצעות לקיחת משכנתא מבנק לאומי בע"מ, בסכום של 212,087 ש"ח אשר אמור להתחלק באופן הבא: 65,000 ש"ח לטובת הבנק לצורך הסרת עיקול בגין חובו של החייב; 23,600 ש"ח לטובת בא-כוח החייב (עו"ד ניסים מעוז); 123,487 ש"ח לטובת החייב. משהחייב נמנע מלשלם את דמי המזונות, הגישו שני ילדיהם (באמצעות המבקשת) בקשה להטלת עיקול על כספי התמורה המיועדים לחייב (בסך 123,487 ש"ח כאמור) לצורך הבטחת מזונותיהם העתידיים. בקשה זו הופנתה תחילה לבית הדין הרבני האזורי באריאל, וזה הפנה את המבקשת לנקוט בהליך הוצאה לפועל. ביום 8.8.2013 הוטל עיקול על סך של 110,200 ש"ח מתוך הכספים המיועדים לחייב (להלן: "הכספים המוחזקים בנאמנות"), וביום 6.2.2014 הורתה רשמת ההוצאה לפועל (כב' הרשמת מירלה ביננפלד-אהרון) כי אלה יועברו לבנק מזרחי טפחות בע"מ בסניף יהוד לחשבון נאמנות שיוחזק על ידי באת-כוח המבקשת. ביום 27.10.2016 הגיש החייב בקשה להכריז עליו כפושט רגל וביום 5.1.2017 ניתן צו כינוס על נכסיו, והמשיב 3, עו"ד פביאן סלמן, מונה כמנהל מיוחד לנכסי החייב (להלן: "המנהל המיוחד"). ביום 8.6.2017 הגישה המבקשת בקשה לקציבת דמי מזונות לשני ילדיהם הקטינים, לפי סעיף 128 לפקודת פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 (להלן: "הפקודה"), וביום 6.10.2017 קצב בית המשפט את דמי המזונות על סך של 2,000 ש"ח (1,000 ש"ח עבור כל ילד). משהחייב לא עמד גם בתשלומים אלה, פנתה המבקשת להוצאה לפועל בבקשה למימוש חוב המזונות מהכספים המוחזקים בנאמנות, וביום 13.10.2017 נקבע (כב' הרשמת אביבה יהונתן ארוש) כי יש להפנות את הבקשה לבית המשפט של פשיטת רגל. ביום 28.12.2017 פנתה המבקשת לבית המשפט של פשיטת רגל, וכך התגלה למנהל המיוחד דבר קיומם של הכספים. על כן, טען המנהל המיוחד כי יש להעבירם לקופת פשיטת הרגל, בהתאם לסעיף 91 לפקודת פשיטת רגל. המבקשת בתגובה, טענה כי את יתרת הכספים (בקיזוז חוב דמי המזונות עד כה) יש להשאיר בידי הנאמנות לצורך הבטחת תשלום המזונות העתידיים. ביום 11.7.2018 אישר בית המשפט קמא למבקשת לקבל את חוב המזונות שטרם שולם (בסך של 38,000 ש"ח) מחשבון הנאמנות, וביום 23.7.2018 הגיש המנהל המיוחד בקשה למתן הוראות לפיה יש להורות למבקשת להעביר לקופת פשיטת הרגל את היתרה שבחשבון הנאמנות (אשר נכון למועד הבקשה עמדה על סך של 38,657 ש"ח). החלטות בית המשפט קמא ביום 1.11.2018 הורה בית המשפט קמא כי יש להעביר לקופת פשיטת הרגל את כלל הכספים שבנאמנות בקיזוז חוב המזונות (בסך 6,000 ש"ח) אותו טרם שילם החייב. בעקבות החלטה זו, הגישה המבקשת בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה, וזו נדחתה בהחלטתו של בית המשפט קמא מיום 10.12.2018. יחד עם זאת, הורה בית המשפט קמא כי יקוזז סכום נוסף (בסך 2,000 ש"ח) בגין דמי מזונות שלא שילם החייב עבור חודש נוסף שחלף. המבקשת לא אמרה נואש, וביום 26.12.2018 הגישה בקשה לפירעון מזונות עתידיים לפי סעיף 75א לפקודה בנימוק שבמשך תקופה ארוכה ממשיך החייב שלא לעמוד בתשלום דמי המזונות. ביום 30.12.2018 התקבלה החלטה נוספת של בית המשפט קמא, אשר דחה את בקשת המבקשת, והורה לה להעביר לקופת פשיטת הרגל את יתרת הסכום המוחזק בנאמנות בתוך 7 ימים, וזאת בקיזוז של חוב המזונות שטרם שולם (בסך כולל של 10,000 ש"ח). משמעות הדבר היא כי כיום בחשבון נאמנות נותר סכום של כ-28,000 ש"ח. מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי. תמצית בקשת רשות הערעור ביום 9.1.2019 הגישה המבקשת את בקשת רשות הערעור, ולצידה בקשה לעיכוב ביצוע, ובמועד זה ניתן צו ארעי המונע את העברת יתרת הכספים בחשבון הנאמנות לידי קופת פשיטת הרגל. כמו כן, ביקשתי את התייחסויות הצדדים, והן יובאו בתמצית להלן. המבקשת טוענת כי החלטות בית המשפט קמא סותרות את החלטת רשמת ההוצאה לפועל, שניתנה זה מכבר ולמעשה מבטלות אותה, ובתוך כך פוגעות הן פגיעה אנושה בזכות הילדים להבטיח את מזונותיהם העתידיים, זכות אשר נוצרה עוד בטרם נקלע החייב להליך פשיטת רגל. כן נטען כי חשבון הנאמנות נדרש נוכח מצוקתה הכלכלית של המבקשת, ולאור התנהגותו של החייב לאורך השנים, שאינו עומד בתשלומים בהם חויב, וכי אין מדובר בקופת חיסכון של החייב. לשיטתה, לא ניתן לקבל מצב שבו הליך פשיטת הרגל מביא לביטול ההגנה שניתנה לילדיהם במסגרת חשבון הנאמנות. עוד טוענת המבקשת כי העברת הכספים לקופת פשיטת הרגל מטיבה עם הנושים האחרים על חשבון ילדיה, וזאת למרות שחוב המזונות השוטף זוכה לדין קדימה. זאת ועוד, המבקשת סבורה כי אומנם יתרת הכספים נועדה לתשלום מזונות עתידיים, אך לא ניתן להתעלם מכך שהחייב לא משלם כלל את המזונות (לא על פי פסק הדין של בית הדין הרבני לפסיקת מזונות ולא על פי קציבת המזונות שנקבעה בהליך פשיטת הרגל), כך שלמעשה כל חודש נוצר חוב מזונות חדש. לאחר שיועברו הכספים, טוענת המבקשת, לא יהיה ממי להיפרע נוכח התנהלות החייב. החייב דוחה את טענותיה של המבקשת. לשיטתו, המבקשת לא ממלאת אחר החלטות בית המשפט ומונעת ממנו להשלים את הליך פשיטת הרגל ולשקם את חייו. החייב סבור כי מקור החובות העיקרי הוא הליך הגירושין הקשה המתנהל בינו לבין המבקשת, ואילו היו נשארים בידיו הכספים שעוקלו הרי שלא היה נכנס להליך פשיטת הרגל מלכתחילה. עוד טוען החייב כי לא ניתן להגדיר חוב מזונות עתידי כחוב בדין קדימה, וכי אין כל סיבה שהמבקשת תמשיך להחזיק בכספים בהיעדר כל חוב קונקרטי נכון למועד זה, באופן שמביא להעדפת נושים אסורה לגישתו. עוד מציין החייב כי בימים אלה נערך בירור בין השניים בבית הדין הרבני הגדול בעניין כספים שחבה המבקשת לכאורה לחייב בסך כ-400,000 ש"ח, כך שאין מקום לחשש שהחייב לא ישלם מזונות בעתיד. המנהל המיוחד סבור כי מהות הבקשה דנן היא "משיכת זמן" על ידי המבקשת, כך שתוכל לממש את הכספים שבנאמנות על דרך של קיזוז דמי מזונות, בעוד החייב ממשיך שלא לשלם את דמי המזונות ביודעו כי המבקשת מחזיקה בכספים ומסרבת להעבירם לקופת פשיטת הרגל. לשיטתו, החלטות בית המשפט קמא מאזנות נכונה בין האינטרסים של כלל הצדדים הרלוונטיים לעניין – המבקשת, החייב, ילדיהם הקטינים והנושים. עוד טוען המנהל המיוחד כי כלל המזונות שנפסקו לטובת הילדים עד כה שולמו במלואם, ועל כן לחייב אין כל חיוב כלפי המבקשת. אשר ליתרה שבחשבון הנאמנות, מדובר בעיקול שטרם מומש ולכן חל עליו סעיף 94 לפקודה, כך שיש להעבירו לקופת פשיטת הרגל. עוד דוחה המנהל המיוחד את טענת המבקשת לפיה סעיף 75א לפקודה חל בענייננו, וזאת מן הטעם שהפרשנות המוצעת על ידי המבקשת חוטאת לתכליתו של הסעיף. טענתו הפרוצדוראלית של המשיב 2, הכונס הרשמי (להלן: "הכנ"ר"), היא כי המועד להשגה חלף וכי המבקשת לא הצביעה על טעמים מיוחדים המצדיקים את שינוי החלטותיו של בית המשפט קמא. גם לגופו של עניין סבור הכנ"ר כי יש לדחות את טענות המבקשת וזאת מכוח סעיפים 94-91 לפקודה לפיהם כספים שעוקלו וטרם הושלם מימושם במועד צו הכינוס מוקנים לקופת פשיטת הרגל. שכן, בנסיבות דנן, טענות המבקשת מתייחסות לדמי מזונות שזמן פירעונם טרם התגבש. עוד סבור הכנ"ר כי יש לאזן בין אינטרס המבקשת, הצופה פני עתיד, לבין אינטרס הנושים אשר הגישו תביעות חוב שהתגבשו טרם מתן צו הכינוס, להיפרע מנכסי החייב. כן מבהיר הכנ"ר כי אם החייב לא ישלם למבקשת את דמי המזונות שנקבעו, הרי שהדבר יהווה התנהלות בחוסר תום לב ועילה לביטול ההליך בענייננו, ועל כן יש מענה לחשש המבקשת לפיו החייב לא יעמוד בחובותיו בעתיד. לסיום, הכנ"ר סבור כי טוב יעשו הצדדים אם יפעלו לגיבוש הסכמה ביניהם, וזאת בהתחשב בגילו של החייב, יכולת השתכרותו, שיעור יתרת הכספים בנאמנות וכן לאור רצון החייב להימנע מהכרזתו כפושט רגל והתחייבותו לשלם 100% דיבידנד לנושיו. דיון והכרעה לאחר שעיינתי בהחלטות בית המשפט קמא ובבקשת רשות הערעור, החלטתי לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. דין הערעור להתקבל, הכול כמפורט להלן. אכן, תחילתו של ההליך בהוצאה לפועל בעיקולים שנתבקשו על ידי המבקשת נוכח אי עמידת החייב בתשלום דמי המזונות. ואולם, משהועברו הכספים לחשבון נאמנות ומוחזקים הם בידי באת-כוח המבקשת כנאמנה, הסתיים הליך העיקול ביחס לסכום זה וכעת עסקינן בכספי נאמנות. קרי, אין מדובר עוד בהליך תלוי ועומד, ומכאן שאין רלוונטיות לסעיפים 94-91 לפקודה בענייננו (לפרשנות הוראות אלו ראו שלמה לוין ואשר גרוניס פשיטת רגל 396-392 (מהדורה שלישית, 2010)). ודוק, משעה שהכספים הופקדו בחשבון הנאמנות בבנק, אין הם חלק מנכסי החייב העומדים לחלוקה, ומכאן שלא היה מקום להורות על העברתם לקופת פשיטת הרגל (וזאת על פי שתי הגישות שהוצגו ברע"א 5156/18 פבליקוב נ' טויס (6.11.2018) (להלן: "עניין פבליקוב")). במקרה דנן, הופקדו הכספים בנאמנות על מנת להבטיח מטרה מוגדרת – תשלום מזונות עבור שני ילדיהם המשותפים של בני הזוג עד הגיעם לגיל 18. לפיכך, השימוש בכספים אלה ייעשה אך ורק למטרה שלשמם הם הופקדו (ראו והשוו: עניין פבליקוב, פסקאות 16-15 לחוות דעתי). לצד זאת, בהחלטת רשמת ההוצאה לפועל נקבע כי המנגנון לשימוש בכספים אלו ייעשה בהתאם לאישור שיתקבל מרשם ההוצאה לפועל לפי דרישה. לאמור, על מנת לעשות שימוש בכספים, יש להראות כי החייב לא עמד בתשלום המזונות החודשי ולהפנות דרישה מתאימה לרשם ההוצאה לפועל. כוונת ההסדר הייתה שלאחר שמיעת הצדדים על ידי רשם ההוצאה לפועל, תצא תחת ידו החלטה מתאימה על פיה יוחלט אם יש היתר למשוך את הסכום המבוקש מתוך חשבון הנאמנות. מכאן גם מסיקים אנו כי המבקשת לא יכולה לדרוש את הוצאת הכספים בטרם התגבשה דרישה קונקרטית לתשלום חוב המזונות, שכן הנאמנות נועדה להבטיח חוב שלא שולם על ידי החייב כאמור. היה והחייב יעמוד בתשלומים, לא יהיה מקום להיעתר לבקשה למשיכת כספים מהנאמנות. ככל שהילדים יגיעו לגיל 18 ותיוותר יתרה בחשבון הנאמנות, ניתן יהיה להגיש בקשה מסודרת באשר לשימוש ביתרה זו לאור מיצוי תכלית הנאמנות. לסיום, צדקה רשמת ההוצאה לפועל כאשר קבעה כי מעתה דרישה לתשלום חוב מזונות מתוך חשבון הנאמנות תוגש לבית המשפט של פשיטת רגל. כאמור, רשמת ההוצאה לפועל קבעה מנגנון לפיו ניתן יהיה לעשות שימוש בכספים שבנאמנות. על פי מנגנון זה, על המבקשת להגיש לרשם ההוצאה לפועל דרישה לתשלום אשר נדרש להכריע בה. משנכנס החייב להליכי פשיטת רגל, הסמכות הראויה לבחינת התנהלותו של החייב, ועמידה בתשלומיו, הוא בית המשפט של פשיטת רגל בפניו עומדת התמונה המלאה (ראו והשוו: סעיף 128 לפקודה). סוף דבר: הערעור מתקבל במובן זה שהחלטות בית המשפט המחוזי מהימים 1.11.2018, 10.12.2018 ו-30.12.2018 – מבוטלות, כך שהכספים הנמצאים בחשבון הנאמנות יוותרו בבנק בהחזקת באת-כוח המבקשת, וכי כל בקשה של המבקשת לשימוש בכספים אלה לצורך תשלום דמי מזונות תוגש לבית המשפט של פשיטת רגל, והוא שיכריע בה. ניתן היום, ‏ו' באדר א התשע"ט (‏11.2.2019). ש ו פ ט 19002180_Y02.docx חכ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il 1