פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 218/16

עיריית לוד נ. מדינת ישראל - משרד הפנים

עיריית לוד עתרה נגד משרד הפנים בבקשה לאפשר תיקון לחוק עזר עירוני שיעניק תעריף מופחת להיטלי פיתוח בפרויקטים של התחדשות עירונית.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 01/01/2017 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 218/16 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה התחדשות עירונית — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור עיריית לוד עתרה נגד משרד הפנים בבקשה לאפשר תיקון לחוק עזר עירוני שיעניק תעריף מופחת להיטלי פיתוח בפרויקטים של התחדשות עירונית.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 218/16

עיריית לוד נ. מדינת ישראל - משרד הפנים

עיריית לוד עתרה נגד משרד הפנים בבקשה לאפשר תיקון לחוק עזר עירוני שיעניק תעריף מופחת להיטלי פיתוח בפרויקטים של התחדשות עירונית.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

עיריית לוד ביקשה מבית המשפט העליון להתערב בהחלטת משרד הפנים ולחייבו לאשר תיקון לחוק עזר עירוני, שיאפשר הפחתת היטלי סלילה ותיעול עבור פרויקטים של התחדשות עירונית. העירייה טענה כי הליך קדם-הכרעה שניהלה מול המשרד היה מספיק. מנגד, המדינה טענה כי העתירה מוקדמת מדי, שכן העירייה לא הגישה נתונים כלכליים מפורטים הנדרשים לבחינת השלכות הרוחב של המהלך. בית המשפט קיבל את עמדת המדינה וקבע כי העתירה מוקדמת. נקבע כי על העירייה לפעול ב'דרך המלך' – כלומר, להשלים את הליכי החקיקה הפנימיים ולהגיש למשרד הפנים בקשה מנומקת ומבוססת נתונים, ולא להסתפק בהליך לא פורמלי של קדם-הכרעה. העתירה נדחתה ללא צו להוצאות.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' רובינשטיין, י' דנציגר, נ' הנדל
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • עיריית לוד

נתבעים

  • מדינת ישראל - משרד הפנים

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • הליך קדם-הכרעה מול משרד הפנים היה ממצה.
  • אין להטיל על העירייה חובה להוציא כספי ציבור על ניתוח נתונים רחב בשלב קדם-הכרעה.
טיעוני ההגנה
  • העתירה מוקדמת מדי שכן לא מוצו הליכי הגשה מסודרים.
  • העירייה לא הציגה נתונים כלכליים מספקים לגבי השלכות התיקון המבוקש.
  • נדרש מסד נתונים מגובש כדי לבחון את השלכות הרוחב של הפחתת היטלי פיתוח.
מחלוקות עובדתיות
  • האם הליך קדם-הכרעה שבוצע היה מספק לצורך קבלת החלטה מנהלית.

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 218/16 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 218/16 לפני: כבוד המשנה לנשיאה א' רובינשטיין כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופט נ' הנדל העותרת: עיריית לוד נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל - משרד הפנים עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: ג' בטבת התשע"ז (1.1.2017) בשם העותרת: עו"ד עפר שפיר ; עו"ד ד"ר נחמיה אבנרי בשם המשיב: עו"ד יונתן ציון מוזס פסק-דין המשנה לנשיאה א' רובינשטיין: א. המחלוקת בנדון דידן נוגעת במהות למשאלתה של עיריית לוד כי יאופשר תיקון לחוק עזר שלה כדי לאפשר תעריף מופחת להיטלי סלילת רחובות ותיעול, לבניינים הנבנים במסגרת פרויקטים של התחדשות עירונית וחיזוק מבחנים. זאת במגמה חיובית לעידוד ההתחדשות והחיזוק. העירייה ניהלה בנושא זה התכתבות עם הלשכה המשפטית של משרד הפנים, בגדרי קדם-הכרעה (pre-ruling) והצעתה נדחתה. עם זאת נציין כבר כאן, כי העיריה עמדה על כך שהנושא הועלה בגדרי קדם-הכרעה ולא בהליך רגיל של חקיקת חוקי עזר (מכתב הלשכה המשפטית במשרד הפנים מיום 28.7.14, פסקה 8). ב. העיריה עתרה בראשית 2016 לפי האמור, ותשובת המדינה, שהגיעה ערב הדיון, היא בשנים: ראשית, כי העתירה מוקדמת, כיון שלא קוימו הליכי ההגשה למשרד הפנים, בדגש על נתונים כלכליים לעניין השלכותיו של התיקון המבוקש, ושנית, במהות, מתוך פרשנות תכליתם של היטלי הפיתוח והשלכות הרוחב. אמנם, בדיון בפנינו נאמר כי הנושא יידון בפתיחות דעת אם יוגשו כל הנתונים, אך נאמר גם כי תיתכן אף הכרעה הפוכה לגבי גובה ההיטלים. זאת, אף שאין המדינה חולקת כי עסקינן בהתחדשות ראויה. ג. העותרת מתקוממת וטוענת כי הליך "קדם ההכרעה" היה ממצה, וכן כי אין מקום להטיל עליה חובת הוצאה מקופת הציבור בניתוח נתונים רחבים, בבוא לבקש "קדם-הכרעה". ד. אנו סבורים כי בנסיבות אין מנוס מאי העתרות לעתירה, מן הטעם הדיוני, של נקיטת דרך אשר התבררה כ"קצרה וארוכה" והיות העתירה מוקדמת במובן המשפטי. בנושא שהשלכותיו כלכליות במובהק יש צורך במסד נתונים מגובש לשם קבלת החלטות, לא רק לצרכי משרד הפנים אלא אף לצרכי העיריה עצמה. על כן היה על העיריה לבוא אל משרד הפנים, ולוא גם ב"קדם-הכרעה", כשהיא מצוידת במסד כזה ומשלא נענתה ללכת בדרך המלך של הכרעה בעיריה והעברה למשרד הפנים לאישור התיקון לחוק העזר. בדיקת מסד הנתונים היתה משכנעת את פרנסי העיריה אם – מזה – שעמדתם צודקת, ואם – מנגד – שהדבר אינו כדאי. ואחר שאמרנו זאת, ונוכח התכלית הראויה כשלעצמה, אם יוגש הדבר בדרך המלך הדיונית, חזקה על המשרד שיבדוק זאת גם מעבר ללשכה המשפטית – מבלי לפגוע בה – בפתיחות דעת, ואיננו נוטעים מסמרות. ה. כאמור, איננו נעתרים לעתירה. אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏ג' בטבת התשע"ז (‏1.1.2017). המשנה לנשיאה ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 16002180_T02.doc ת מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il