לימור מזל ועקנין נ. כונס הנכסים הרשמי

2 1 בבית המשפט העליון רע"א 2176/19 לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקשת: לימור מזל ועקנין נ ג ד המשיבים: 1. כונס הנכסים הרשמי 2. עו"ד עופר גבריאלי, הנאמן לנכסי החייבת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 10.3.2019 בפש"ר 52457-12-14 שניתנה על ידי כבוד השופט ג' צפריר בשם המבקשת: עו"ד הילה עבדאל-לב בשם המשיב 1: עו"ד מיכל דלומי בשם המשיב 2: בעצמו פסק-דין 1. המבקשת, חייבת בהליך פשיטת רגל, הגישה לבית המשפט המחוזי בקשה לביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ שהוצא נגדה במסגרת ההליך. הסיבה לכך – נסיעה קצרה לעיר אומן שבאוקראינה, על מנת לעלות ולהתפלל בקברו של רבי נחמן מברסלב. הנאמן הסכים לבקשה, בכפוף להצגת ערבויות מתאימות, תצהירים כנדרש והוצאת צווי עיכוב יציאה מן הארץ לערבים. 2. המבקשת המציאה ערבויות ותצהירים כנדרש; אף על-פי כן דחה בית המשפט המחוזי את בקשתה: "ברירת המחדל בכל הנוגע ליציאתו של חייב המצוי בהליך פש"ר הינה עיכוב יציאתו מן הארץ, אשר יעמוד בתוקפו עד לסיום ההליך. חריגה מכלל זה תיעשה רק על בסיס נימוקים משכנעים (למשל, שיקולים בריאותיים, הומניים, משפחתיים או עסקיים (שמטרתם להיטיב עם קופת פשיטת הרגל), המצדיקים כי באיזון בין זכותו לבין זכויות הנושים תגבר זכות החייב [...]). בנסיבות ענייננו, תכלית הנסיעה – נסיעה לאומן – אינה בבחינת הכרח המצדיק לגופו היעתרות לה". 3. בהחלטתי מיום 26.3.2019 ביקשתי את תשובות המשיבים לבקשת הרשות לערער, וציינתי כדלקמן: "בנסיבות העניין, קרי – הסכמת הנאמן; תכלית הנסיעה (שאינה לצורך 'חופשת פאר'); משכה הקצר; עלותה הזולה יחסית; הצגת ערבויות ותצהירים כנדרש; העדר טענות לפגמים שנפלו בהתנהלות המבקשת במסגרת הליך פשיטת הרגל – יש טעם לכאורה בבקשת הרשות לערער. כידוע, "בנסיבות המתאימות, גם בקשה לנסיעה שאיננה 'הכרחית' עשויה להתקבל" (ראו והשוו להחלטתי ברע"א 6256/18 עזיזה נ' עו"ד מרדכי, פסקה 8 (5.9.2018))". 4. בתשובותיהם טענו המשיבים, כי בנסיבות העניין – בשים לב לשיקולים השונים שפורטו ברע"א 3289/17 טאהא נ' הכנ"ר (30.4.2017) – יש מקום להעתר לבקשת הרשות לערער, ולהתיר את יציאתה של המבקשת מן הארץ לתקופה המבוקשת, בכפוף למתן צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד שני הערבים. 5. בהתאם לסמכותי שלפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 החלטתי לדון בבקשת הרשות לערער כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה; דין הערעור – להתקבל. שגה בית המשפט המחוזי, בהניחו כי על הנסיעה להיות הכרחית. בהתאם להלכה הפסוקה, בנסיבות המצדיקות זאת, גם בקשה לנסיעה שאיננה הכרחית עשויה להתקבל; כאלו הן הנסיבות דנן (כמפורט בפסקה 3 לעיל). 6. הערעור מתקבל אפוא; החלטת בית המשפט המחוזי מבוטלת. המבקשת רשאית לצאת מן הארץ לתקופה שמיום 31.3.2019 ועד יום 3.4.2019; צאתה לשלום, ושובה לשלום. ניתן בזאת צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד שני הערבים שהציגה המבקשת – מר מאור אביטל (ת.ז 034674291), וגב' שובל ועקנין (ת.ז 314789058). ניתן היום, ‏כ"א באדר ב' התשע"ט (‏28.3.2019). ש ו פ ט _________________________ 19021760_O02.docx שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il 1