פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"פ 2174/06

מדינת ישראל נ. משה זריהן

ערעור המדינה על קולת העונש שהושת על המשיב בגין עבירת ייבוא סם מסוכן מסוג MDMA.

התקבל במלואו (לטובת התובע/העותר/המערער/המבקש) ?
תאריך פרסום 01/01/2007 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"פ — ערעור פלילי.
מספר התיק 2174/06 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה ייבוא סמים — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור המדינה על קולת העונש שהושת על המשיב בגין עבירת ייבוא סם מסוכן מסוג MDMA.
החלטת בית המשפט התקבל במלואו (לטובת התובע/העותר/המערער/המבקש) — בית המשפט קיבל את ההליך לטובת הצד הפותח (התובע/העותר/המערער).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"פ 2174/06

מדינת ישראל נ. משה זריהן

ערעור המדינה על קולת העונש שהושת על המשיב בגין עבירת ייבוא סם מסוכן מסוג MDMA.

התקבל במלואו (לטובת התובע/העותר/המערער/המבקש) ?

סיכום פסק הדין

המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בייבוא כ-96 אלף כדורי MDMA ונדון ל-4 שנות מאסר. המדינה ערערה על קולת העונש לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון קיבל את הערעור, בקובעו כי העונש המקורי אינו נותן מענה הולם לצורך בהרתעה מפני עבירות ייבוא סמים בהיקפים גדולים, וכי אין להשוות את עונשו של המערער לעונשו של שותפו שהורשע בעבירה קלה יותר (החזקה) ובנסיבות שונות. לפיכך, הוחמר עונשו של המערער ל-6 שנות מאסר בפועל.

סוג הליך ערעור פלילי (ע"פ)
הרכב השופטים א' א' לוי, ע' ארבל, ד' חשין
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • מדינת ישראל

נתבעים

  • משה זריהן

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העונש שנגזר על המערער נוטה לקולא ואינו משקף את חומרת העבירה.
  • הנזק הציבורי העצום הכרוך בייבוא כמות גדולה של כ-96 אלף כדורי סם.
  • הצורך בהרתעה אפקטיבית נוכח הרווחים האדירים בתחום ייבוא הסמים.
טיעוני ההגנה
  • השוואה לעונשו של שותף לפרשה (ירון אלימלך) שנדון ל-36 חודשי מאסר.
מחלוקות עובדתיות
  • הפער בין עבירת הייבוא שיוחסה למערער לבין עבירת ההחזקה שיוחסה לשותפו.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • הודאת המערער בעובדות כתב האישום.
  • תסקיר שירות המבחן.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"פ 984/05
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בירושלים

תגיות נושא

  • סמים מסוכנים
  • ייבוא סמים
  • החמרת עונש
  • ערעור פלילי

שלב ההליך

ערעור

גזר הדין

חודשי מאסר בפועל
72
חודשי מאסר על תנאי
18
חודשי שירות עבודה
0
שעות שירות לתועלת הציבור
0
גובה הקנס למדינה
0
סכום הפיצוי שנפסק שהתובע ישלם לנפגע
0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק ע"פ 2174/06 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 2174/06 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט ד' חשין המערערת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: משה זריהן ערעור על גזר-דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, מיום 25.1.06, בת.פ. 984/05, שניתן על ידי כבוד השופטת מ' שידלובסקי-אור תאריך הישיבה: י"א בטבת התשס"ז (01.01.07) בשם המערערת: עו"ד ת' בורנשטיין בשם המשיב: בשם שירות המבחן: עו"ד מ' הורוביץ גב' ג'ודי באומץ פסק-דין השופט א' א' לוי: בחודש יולי 2005 נחת המערער בנתב"ג, ובמזוודות שהיו עמו נמצאו 96,487 כדורי סם מסוכן מסוג MDMA, במשקל כולל של כ-27 ק"ג. את הסם הוא ייבא ארצה על פי תוכנית לה היו שותפים שלושה אחרים. כן נטען, כי המערער ייבא כמות נוספת של סם מסוג זה, במשקל שאינו ידוע. ארבע אריזות של הסם (מתוך 22 אריזות בסך הכל), מסר המערער עוד באותו יום לשלושה שותפיו. בגין עובדות אלו בהן הודה המערער, הרשיעו בית המשפט המחוזי בעבירה של ייבוא סם מסוכן, לפי סעיף 13 בשילוב עם סעיף 19א' לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973. בהמשך, ולאחר שלבית המשפט הוגשו תסקירים של שרות המבחן, והצדדים טענו לעונש, נדון המערער לארבע שנות מאסר ושמונה עשר חודשים מאסר על-תנאי. להשלמת התמונה נוסיף, כי עם אחד משותפיו של המערער – ירון אלימלך – הגיעה המדינה להסכם טיעון, מכוחו הודה והורשע בעבירה של החזקת 15,000 טבליות של הסם שלא לצריכה עצמית. המשיבה הסבירה את השינוי בהוראות החיקוק בעניינו של אלימלך, בקשיים ראיתיים ובחשש לחשיפתו של חומר מודיעיני המצוי בידה. בעקבות כך, נדון אלימלך, בהסכמה, לשלושים וששה חודשי מאסר. בערעור שבפנינו המופנה כנגד העונש, טענה המדינה כי העונש שהושת על המערער נוטה לקולא, וככזה מחייב את התערבותה של ערכאת הערעור. השקפה זו מקובלת עלינו. המערער, גם אם שימש בלדר בלבד, ייבא לישראל כמות אדירה של סם מסוכן (למעלה מ-96 אלף כדורי MDMA), ונדמה כי אין צורך להרבות מלים על הנזק הכרוך בכך לציבור. החברה בישראל משקיעה מאמצים בלתי פוסקים וממון רב מתוך תקווה כי ניתן יהיה להקטין את היקפו של נגע הסמים, ומנגד, ניצבים עבריינים דוגמת המערער, המוכנים תמורת בצע כסף לסכל מאמצים אלה. לאור זאת, הונחו בתי המשפט לנהוג בעבריינים בתחום זה ביד קשה, אולם נראה כי הענישה טרם השיגה את יעדה, ככל הנראה, עקב הרווחים האדירים שגורפים לכיסם אלה העוסקים בייבוא הסם והפצתו. נוכח השקפנו זו, אנו סבורים כי אין בעונש שהושת על המערער כדי לתרום את התרומה הנדרשת בתחום ההרתעה, ועל כן ראוי להחמיר בו. מדעתנו לא שינינו גם נוכח העונש שנגזר למעורב האחר בפרשה. המערער, גם אם פעל כבלדר בלבד, הורשע בעבירת ייבוא של סם מסוכן, בעוד ששותפו הורשע בהחזקת הסם, וביניהם קיים גם פער ניכר בכמויות הסם שהגיעו לידיהם. אם תוסיף לכך את עברו הפלילי של המערער, שוב אין ספק כי דינו של ערעור המדינה להתקבל. אשר על כן, ולאחר ששמנו לנגד עינינו את ההלכה לפיה אין בית משפט של ערעור ממצה את הדין עם נאשמים, אנו מעמידים את עונש המאסר בפועל בו ישא המערער על 6 שנים. יתר חלקי גזר-דינו של בית משפט קמא יעמדו בעינם. ניתן היום, י"א בטבת התשס"ז (1.1.07). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06021740_O01.doc אז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il