והדאן(עציר) ואח' נ' צבא ההגנה לישראל ואח'

2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2172-08-25 לפני: כבוד השופטת דפנה ברק-ארז כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ כבוד השופט חאלד כבוב העותרים: 1. פאדי סעיד דאוד והדאן 2. מחמד סעיד דאוד והדאן נגד המשיבים: 1. צבא ההגנה לישראל 2. קצין משטרה צבאית ראשי 3. נציב שירות בתי הסוהר 4. המטה לביטחון לאומי 5. היועצת המשפטית לממשלה 6. הפרקליטה הצבאית הראשית עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד אמינה קומבר בשם המשיבים: עו"ד מתניה רוזין פסק-דין השופטת גילה כנפי-שטייניץ: על פי הנטען בעתירה, העותרים, תושבי רצועת עזה, נעצרו ביום 13.7.2025 בעת שצעדו לנקודת חלוקה של סיוע הומניטרי ברפיח. במענה לפניית משפחותיהם שביקשו לקבל מידע על מקום החזקתם, באמצעות כתובת הדואר האלקטרוני של משל"ט תיאום, נמסר כי הוחלט למנוע את מפגשם עם עורך דין עד ליום 29.8.2025. מכאן העתירה דנן למתן צו "הביאס קורפוס", בגדרה מבוקש להורות למשיבים להודיע למשפחות העותרים בידי מי הם מוחזקים, היכן ומכוח איזה דין, וככל שהם מוחזקים שלא כדין – להורות על שחרורם לאלתר. כן מבוקש להכריע מי הגורם האחראי על מסירת מידע אודות מקום החזקת העותרים ואחרים במצבם. לאחר עיון בעתירה ובתגובה המקדמית שהגישו המשיבים, נחה דעתי כי העתירה מיצתה את עצמה ודינה להימחק. המשיבים מסרו בתגובתם המקדמית, כי העותרים נעצרו במהלך פעילות כוחות הביטחון ברצועת עזה, כי הם מוחזקים במקום כליאה מכוח חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, התשס"ב-2002 (להלן: החוק), וכי בהתאם להוראות החוק הוחלט על מניעת מפגשם עם עורך דין עד ליום 29.8.2025. מן האמור עולה, אפוא, כי קיימת אסמכתא חוקית למעצרם של העותרים, ומכאן שהסעד שעניינו חוקיות החזקתם – התייתר (ראו לאחרונה: בג"ץ 51550-07-25 עאשור (אסיר) נ' צבא הגנה לישראל, פסקה 5 (11.8.2025) (להלן: עניין עאשור); בג"ץ 62312-07-25 ציאם נ' צבא הגנה לישראל, פסקה 5 (11.8.2025); בג"ץ 59238-07-25 עאשור נ' צבא הגנה לישראל, פסקה 5 (11.8.2025); בג"ץ 67192-07-25 אבו כברית נ' צבא הגנה לישראל, פסקה 5 (11.8.2025)). אשר לסעדים הנותרים שעניינם בדרישה למסירת מידע על מקום החזקתם של העותרים, ולהכרעה באשר לזהות הגורם האחראי על מסירת מידע זה – העותרים טוענים כי חלה על המשיבים חובה למסור מידע על מקום מעצרם למשפחותיהם, על מנת שניתן יהיה להבטיח שיישמרו זכויותיהם. המשיבים טוענים מנגד, כי החוק אינו קובע הוראות בסוגיה זו; כי לא חלה עליהם חובה כאמור; ומכל מקום, עמדת המדינה בסוגיות אלה תוגש במסגרת בג"ץ 1537/24 התלוי ועומד לפני בית המשפט זה – ולפיכך אין מקום להידרש לכך במסגרת העתירה דנן. למעשה, השאלה העקרונית בעניין קיומה של חובה למסירת מידע על מקום החזקתם של עצורים מכוח החוק, הועלתה במסגרת ההליכים המאוחדים בבג"ץ 38429-08-24, בג"ץ 38489-08-24 ובג"ץ 38533-08-24, בגדרם עתידים משיבי המדינה להגיש תגובתם עד ליום 7.9.2025 (החלטת השופט ע' גרוסקופף מיום 6.8.2025). בנסיבות אלה ולנוכח זהות הטענות המועלות בהליכים האמורים ובעתירה דנן, כמו גם בשים לב למועד שבו מסתיימת תקופת מניעת המפגש של העותרים עם עורכי דינם – לא מצאתי טעם לדון בשאלות אלה גם במסגרת ההליך הנוכחי (ראו גם, מיני רבים: עניין עאשור, בפסקה 6; בג"ץ 7394-11-24 אבו טבק נ' צבא הגנה לישראל, פסקה 7 (12.1.2025); בג"ץ 33445-10-24 אבו דקן נ' צבא הגנה לישראל, פסקה 4 (10.11.2024); בג"ץ 5599-10-24 סעדה נ' צבא הגנה לישראל (30.10.2024)). העתירה נמחקת אפוא. אין צו להוצאות. ניתן היום, כ' אב תשפ"ה (14 אוגוסט 2025). דפנה ברק-ארז שופטת גילה כנפי-שטייניץ שופטת חאלד כבוב שופט