ח"כ אופיר כץ ואח' נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-23, כבוד השופט נ ואח'

20 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2162/20 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופטת י' וילנר העותרים: 1. ח"כ אופיר כץ 2. אלי כהן קגן 3. יעקב שמעון מצא 4. שלום יוסף חיים רוזנבוים 5. יעקב דקל 6. יגאל הררי 7. חנה בן זקן 8. אריאל סלע 9. שי נתן נ ג ד המשיבים: 1. יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-23, כבוד השופט ניל הנדל 2. ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-23 3. היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט 4. משרד הפנים - רשות האוכלוסין 5. רשימת כחול לבן 6. רשימת הרשימה המשותפת 7. רשימת ישראל ביתנו 8. רשימת העבודה-גשר-מרצ 9. רשימת ש"ס 10. רשימת יהדות התורה עתירה מתן צו על תנאי תאריך הישיבה: ה' בניסן התש"ף (30.3.2020) בשם העותרים: עו"ד אבי הלוי ועו"ד ניבה הלוי בשם המשיבים 4-1: עו"ד אבי מיליקובסקי ועו"ד דין ליבנה בשם המשיבה 5: עו"ד ערן מרינברג ועו"ד שמעון בראון בשם המשיבה 6: ח"כ עו"ד אוסאמה סעדי בשם המשיבה 7: עו"ד איתן הברמן בשם המשיבה 8: פטורה מהתיצבות בשם המשיבה 9: עו"ד ישראל באך בשם המשיבה 10: עו"ד משה מורגנשטרן פסק-דין השופט י' עמית: 1. העותרים הם חברי ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-23 (להלן: ועדת הבחירות המרכזית) רובם ככולם מטעם סיעת הליכוד, למעט העותרים 9-8 שהם מטעם הימין החדש-הבית היהודי-האיחוד הלאומי. בעתירתם מבקשים העותרים לדון בדחיפות בשורה של סעדים כלהלן: (-) להורות לוועדת הבחירות לקיים בדיקה עם רשות האוכלוסין במשרד הפנים, "שבמסגרתה ייבדק מהו מספר המצביעים בכל קלפי, שעל פי הרשום במרשם האוכלוסין, לא שהו בארץ, אך על פי הרשום בטופסי אלף ובקובץ המצביעים במעטפות הכפולות, הצביעו בבחירות", וכי תוצאות בדיקה זו תועברנה אל העותרים לעיון ובקרה. (-) להעביר לעיונם של חברי ועדת הבחירות את הפרוטוקולים המלאים של כל הקלפיות, וזאת "על מנת לבדוק חשדות לאי סדרים ואירועים מיוחדים. דרישה זו קריטית אף יותר כאשר מדובר בקלפיות שבהן נתוני ההצבעה ותוצאות ההצבעה הינם חריגים". (-) להעביר לעיונם של חברי ועדת הבחירות את ציר הזמן של הדיווח האלקטרוני בכל קלפי (IVR) "ובפרט בקלפיות בהן הייתה הצבעה באחוזים חריגים". (-) להעביר לעיונם של חברי ועדת הבחירות את דו"ח חברת המחשבים שהעניקה שירותי מידע לוועדת הבחירות המרכזית "שמפרט את מספר הבוחרים שהצביעו על פי טופס 1000 בכל קלפי, על מנת להשוות בין נתונים אלה לבין מספר המצביעים בפועל בכל קלפי". סעדים אלה נתבקשו לאחר שהעותרים פנו ביום 9.3.2010 בדרישה לקבלת החומרים אל המשיב 1 (להלן: יו"ר ועדת הבחירות), שבהחלטתו מיום 12.3.2012 דחה את בקשתם של העותרים (להלן: ההחלטה נשוא העתירה), ומכאן גם הסעד של ביטול ההחלטה שנתבקש בעתירה. 2. על אף שהסעדים התבקשו עבור כל חברי ועדת הבחירות המרכזית, הרי שהעתירה הוגשה כאמור רק על ידי מספר חברים בוועדה. כפי שיוסבר להלן, העתירה היא חסרת תקדים במחוזותינו. אקדים אחרית לראשית ואומר כי דין העתירה להידחות הן מנימוקים של סף והן לגופה. נפתח בסקירת הרקע העובדתי שהביאנו עד הלום. רקע והשתלשלות העניינים 3. הבחירות לכנסת ה-23 נערכו ביום 2.3.2020. לאור סעיף 11 לחוק יסוד: הכנסת הקובע כי "תוצאות הבחירות יפורסמו ברשומות תוך שמונה ימים מיום הבחירות", יש לפרסם את התוצאות עד ליום 10.3.2020. 4. ביום 4.3.2020 לפנות בוקר פנו ח"כ דוד ביטון ומר גיל סגל (שניהם סגני יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, הראשון מטעם סיעת הליכוד והשני מטעם סיעת כחול לבן) אל מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית וביקשו לקבל את עותקי דפי התוצאות מתוך הפרוטוקולים. בהיענות לבקשה זו, נסרקו "והוזרמו" במנות אל נציגי הסיעות השונות בוועדת הבחירות המרכזית, דפי התוצאות של כל הקלפיות (למעלה מ-10,500) שעליהם חתומים כל חברי ועדת הקלפי ומזכיר ועדת הקלפי (בסעיף 55 לעתירה, העותרים אישרו כי עד לבוקר יום שישי ה-6.3.2020 נמסרו להם חומרים של 8,780 קלפיות, המהווים כ-89% מהחומר). כן הועברו החלטות יו"ר ועדות הבחירות האזוריות או יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, ככל שאלה ערכו תיקונים בפרוטוקולים של ועדות הקלפי מכוח סמכותם לפי סעיף 79(ה) לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969 (להלן: חוק הבחירות). בנוסף, ולבקשת ח"כ ביטן (שלא הצטרף כעותר לעתירה שלפנינו) נסרקו והועברו לנציגי הסיעות גם העתקי גיליונות הספירה שניהלו ועדות הקלפי. לא בכדי נכתב בהחלטת יו"ר ועדת הבחירות מיום 9.3.2020 בה"ש 11/23 כי כמות החומרים והמסמכים שהועברה לעותרים על ידי ועדת הבחירות המרכזית עוד טרם פורסמו תוצאו הבחירות היא "בהיקף חסר תקדים". ביום 4.3.2020 פנתה סיעת הליכוד ליו"ר ועדת הבחירות וביקשה לקבל שורה של נתונים לגבי ספירת המעטפות הכפולות, כגון: מספר השמות שנשלחו לחברת הסריקה לשם בדיקה כי לא הייתה הצבעה כפולה, כמה שמות נספרו ונבדקו, ומה מספר השקיות של מעטפות כפולות שהגיעו לספירה לכנסת. יום לאחר מכן אישרה סיעת הליכוד את הודעת ח"כ דוד ביטן, כי הליכוד אינו עומד על הבקשה, מאחר שהנתונים נמסרו לח"כ ביטן במישרין. ביום 8.3.2020 – יומיים לפני המועד שקבע המחוקק בחוק יסוד: הכנסת לפרסום הרשמי של תוצאות הבחירות – פנתה סיעת הליכוד אל יו"ר ועדת הבחירות בבקשה דחופה לפי סעיף 3 לכללי הבחירות לכנסת (עיון בחומר הבחירות), התשע"ח- 2018 (להלן: כללי העיון) לעיון ב"חומר יסודי" של כל הקלפיות בארץ ולעיכוב פרסום תוצאות הבחירות ברשומות. נציין כי לפנייה זו קדמה תכתובת מאותו יום בין סיעת הליכוד לבין היועץ המשפטי של ועדת הבחירות. [במאמר מוסגר: "חומר יסודי" מוגדר בתקנה 93(1) לתקנות הבחירות לכנסת, התשל"ג-1973 (להלן: תקנות הבחירות) והוא כולל: שני עותקי פרוטוקול ועדת הקלפי החתומים כנדרש, כשלכל אחד מהם מצורפים גיליון ספירת הקולות והפרוטוקול בדבר פסילת הקולות, ותעודות ההצבעה של השוטרים; שתי רשימות הבוחרים שהוועדה השתמשה בהן לצורך ההצבעה; גיליון פרטי המלווים לפי טופס 19ב שבתוספת לתקנות הבחירות; ואישורים בדבר חילופי גברי לפי טופס 3 שבתוספת לתקנות הבחירות. חומר זה מועבר עם חומרים נוספים המוגדרים בתקנה 93(2) כ"חומר הכללי" מוועדת הקלפי אל ועדת הבחירות האיזורית]. על פניה בקשת סיעת הליכוד לדחיית פרסום תוצאות הבחירות הייתה בעייתית לאור הוראת סעיף 11 לחוק יסוד: הכנסת הקובע כי תוצאות הבחירות יפורסמו בתוך 8 ימים לאחר הבחירות. ואכן, למחרת, ביום ה-9.3.2020 בבוקר, ניתנה החלטה מנומקת ומפורטת של יו"ר ועדת הבחירות הדוחה את הבקשה בשל מספר נימוקים: אי צירוף משיבים; שיהוי ניכר; עתירה מוקדמת ותיאורטית; והיעדר כל תשתית ראייתית לגופה של הבקשה. 5. בשעות הלילה של ה-9.3.2020 פנו חלק מהעותרים ושניים מנציגי סיעת ש"ס בוועדת הבחירות המרכזית אל יו"ר ועדת הבחירות, בבקשה שנמסרה לו בבוקר יום ה-10.3.2020. הפנייה כללה בקשה למידע ומסמכים כפי שפורטו בעתירה דנא, וכן דרישה להעביר למשטרה "עוד היום" את כל הקלפיות בהן אחוז ההצבעה בכלל או אחוז ההצבעה למפלגה אחת בלבד גבוה מ-90%, ולוודא שהמשטרה תצליב בין קבצי הבוחרים באותן קלפיות כפי שעולה מטפסי האלף לבין מרשם היוצאים והנכנסים של רשות האוכלוסין. ביום 12.3.2020 השיב יו"ר ועדת הבחירות לפנייה זו, ועל תשובתו המפורטת והמנומקת נסבה עתירה זו. נציין כי לאחר קבלת התשובה, פנו העותרים ביום 12.3.2020 שוב אל יו"ר ועדת הבחירות וחזרו על בקשתם (נספח י' לעתירה). לטענת המשיבים 4-1 (להלן: המשיבים), המכתב התקבל חתום כנדרש רק ביום 18.3.2020. ביום 19.3.2020 הוגשה העתירה דכאן, ובמסגרתה התבקש בית המשפט לבטל את החלטת יו"ר ועדת הבחירות מיום 12.3.2020. 6. ביום 23.3.2020, ארבעה ימים לאחר הגשת העתירה דכאן, פנו סיעת הליכוד והעותרים 7-1 שהם נציגי הליכוד בוועדת הבחירות המרכזית, אל בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים בבקשה למתן ארכה להגשת ערעור בחירות. הבקשה נתקבלה לאור הוראת תקנה 4 לתקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א-1991, ועל רקע מצב החירום במדינה בשל מגפת הקורונה. סעד חלופי 7. ערעור בחירות נדון לפי סעיף 86 לחוק הבחירות, הקובע כלהלן: ערעור בחירות 86.(א) כל חבר של ועדת הבחירות המרכזית ושל ועדת בחירות אזורית, כל סיעה מסיעות הכנסת הנבחרת וכל חבר הכנסת, כל רשימת מועמדים שאושרה ושהשתתפה בבחירות לכנסת וכל מועמד שהיה כלול בה וכן היועץ המשפטי לממשלה רשאים לערער על תוצאות הבחירות בטענה – (1) שהבחירות בכללן או בקלפי מסויימת לא התנהלו כחוק, או שחלוקת הקולות בין רשימות המועמדים לא היתה נכונה; (2) שהמנדטים לא חולקו כחוק; (3) שקולות שניתנו בעד רשימת מועמדים מסויימת הושגו שלא כחוק – ובלבד שהליקוי שטוענים עליו עשוי היה להשפיע על תוצאות הבחירות. ערעור בחירות הוא המסלול הנכון והראוי למי שמבקש לערער על תוצאות הבחירות, ולכן דין העתירה להידחות על הסף בשל סעד חלופי. 8. אלא שהעותרים אחזו גם בזה (ערעור בחירות) וגם בזה (העתירה דכאן). לגישת העותרים, עניינה של העתירה אינו ערעור על תוצאות הבחירות, אלא היא נסבה על זכותם של חברי ועדת הבחירות המרכזית לעיין בכל החומרים האפשריים הקשורים לבחירות. זאת, מתוקף תפקידם ולצורך מילוי תפקידם בוועדה, שאחראית מכוח החוק על הפיקוח והבקרה על הבחירות ועל טוהר הבחירות. האחריות שהטיל המחוקק על ועדת הבחירות המרכזית, מטיל על חברי הוועדה חובה כלפי הציבור והבוחרים לקבל את כל המידע האפשרי, על מנת להגביר את האמון בוועדת הבחירות המרכזית וכדי למנוע תופעות של פגיעה בטוהר הבחירות. לכן, לשיטת העותרים, הם אף לא נדרשים להניח תשתית עובדתית כלשהי לבקשתם. 9. דין הטענה להידחות. כפי שנראה להלן, הלכה למעשה, "גילוי המסמכים" שנתבקש בעתירה דכאן, נועד לתמוך בערעור הבחירות שהוגש במקביל על ידי העותרים. כאמור, העותרים 7-1 וסיעת הליכוד הגישו ביום 23.3.2020 לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים בקשה למתן ארכה להגשת ערעור בחירות. בבקשה נכתב כי מצב החירום במדינה עקב מגפת הקורונה, אינו מאפשר "להשלים את גיבוש התשתית הראייתית שבידיהם, לצורך הגשת הערעור, שמחייב עיון במסמכים שברשותם ומסמכים שבכוונתם לבקש מוועדת הבחירות המרכזית". העותרים אזכרו בבקשתם את הגשת העתירה דכאן וטענו כי "לתוצאות ההליך בבג"ץ יכולה להיות נפקות לעניין אפשרות הגשת ערעור בחירות המושתת על ראיות לאחר שאלו נבדקו ונבחנו על ידי האמונים לכך – חברי ועדת הבחירות המרכזית לכנסת העותרים בבג"ץ". ובסעיף 9 לעתירה שבפנינו נכתב כי "לדידם של העותרים מדובר בעתירה דחופה. העותרים טוענים שאם בית משפט נכבד זה יעניק את הסעדים המבוקשים ויורה על העברת המידע לעותרים וביצוע הבדיקות המבוקשות במסגרת עתירה זו, הממצאים שיתקבלו יכול שיהוו תשתית עובדתית וראיות לכאורה לערעורי בחירות על התוצאות שהתפרסמו". 10. הנה כי כן, הדברים נאמרו בפה מלא. אין מדובר בעתירה שמטרתה אך להבהיר את היקף זכותם של חברי ועדת הבחירות המרכזית לעיין בחומרים שונים. העתירה נועדה לשרת את ערעור הבחירות שבכוונת סיעת הליכוד והעותרים להגיש (כאמור, עד עתה הוגשה רק בקשה להארכת מועד להגשת הערעור), שמא-אולי יעלה ממצא כלשהו מתוך הים העמוק של מיליוני המסמכים שזורמים בערוצים השונים ביום הבחירות: מיובלי ועדות הקלפי אל נחלי ועדת הבחירות האזורית ומשם אל הנהר המוליך לוועדת הבחירות המרכזית. בכך התהפכו היוצרות. במצב הדברים הרגיל, על המערער בערעור בחירות להניח תחילה תשתית קונקרטית שמעלה חשד סביר כי תוצאות הבחירות עוותו. מכל מקום, הדרך ל"גילוי מסמכים" ולעריכת חקירות ובדיקות כמו אלה שנתבקשו בעתירה דכאן, לא עוברת דרך עתירה לבג"ץ אלא במסגרת כללי העיון או במסגרת ערעור בחירות, שבמסגרתו, ומבלי לקבוע מסמרות, ניתן להגיש גם בקשה לבחינת מסמכים קונקרטיים שברשות ועדת הבחירות (כך נקבע בעמ"ן (י-ם) 3136-05-19 עמית הלוי נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-21 (1.7.2019) (להלן: עניין עמית הלוי). עם זאת, ככל שידיעתנו מגעת, בבית המשפט העליון עדיין לא נפסקה הלכה בשאלה אם לפי כללי העיון, שהותקנו מכוח סעיף 79א(ב) לחוק הבחירות לכנסת, סמכותו של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לדון בבקשות לעיון בחומר בחירות היא ממצה ובלעדית, או שגם בית המשפט שדן בערעור בחירות מוסמך לדון בבקשה לעיון בחומר בחירות). שיהוי 11. באספקלריה של ערעור בחירות ובחירות בכלל, הרי שהעתירה נגועה גם בשיהוי. מן המפורסמות הוא שבענייני בחירות השעון מתקתק במהירות, כפי שנובע מחוק הבחירות ומחקיקת המשנה מכוחו. המחוקק קבע לוח זמנים קשיח, כאשר ידו של כל מועד אוחזת בעקבו של המועד שקדם לו, מועד רודף מועד ושרשרת המועדים תלויים זה בזה, ו"כורח המציאות הוא שמועדים אלה ישמרו כדי שמערכת הבחירות כולה לא תשתבש" (בג"ץ 11243/02 פייגלין נ' יו"ר ועדת הבחירות, פ"ד נז(4) 145, 153 (2003)). לוח הזמנים הוא צפוף ו"אפילו שיהוי קצר דיו כדי להשיב פני עותר ריקם" (בג"ץ 539/15 יהושע נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית (29.1.2015); בג"ץ 3195/16 זידאן נ' שר הפנים, פסקה 4 לפסק דיני (25.4.2016)). אכן, משקלו של שיהוי לפני הבחירות גדול ממשקלו של שיהוי לאחר הבחירות (פסק דינו של השופט פוגלמן בבר"מ 8257/18 טוביה מסורי נ' מנהל הבחירות במועצה אזורית עמק חפר הרצל שושן, (30.1.2019) (להלן: עניין מסורי). אך לשיהוי יש משקל נכבד גם לאחר הבחירות, ויפים לענייננו דבריו של השופט פוגלמן בעניין מסורי (שם, פסקה 7): "בעתירות מאוחרות לבחירות יש להתחשב בשיקולים אחרים, שעיקרם 'סופיות הבחירות, יציבות השלטון, והגשמת רצון הבוחרים בהליך דמוקרטי... טוהר הבחירות' (רע"א 3055/05 פרומר נ' סבג, פסקה 7 (21.8.2005)). שיקולים אלה הובאו שם בקשר לאמת המידה לביטול תוצאות בחירות. דומה שהם משפיעים גם על שאלת השיהוי. דיון בעתירות עלול להאריך את תקופת חוסר הוודאות שלאחר הבחירות ולפגוע בסופיותן וביציבות של השלטון שנבחר בהן. דיון מאוחר בעתירות עלול לעכב את הגשמת רצון הבוחרים כפי שבא לידי ביטוי בקלפי, בעיקר אם המחלוקת נסובה על שולי התוצאות. כל אלה מושכים לכיוון הגבלת הזמן להשיג על תוצאות הבחירות. מנגד, טוהר הבחירות יגשים את רצון הבוחרים לאמיתו ויסייע לשמור על יציבות השלטון שהבוחרים חפצים בו, ולכן הוא תומך באפשרות להשיג על תוצאות הבחירות בפרק הזמן שנקבע בדין בלא להשית מגבלה נוספת". 12. יישומו של לוח הזמנים המזורז שקצב המחוקק בא לידי ביטוי בבחירות לכנסת ה-23 כלהלן: הבחירות לכנסת ה-23 נערכו ביום 2.3.2020. עם סגירת הקלפיות נערכת ספירה ובדיקה על ידי חברי ועדת הקלפי. לאחר מכן, הועברו חומרי הבחירות לוועדות הבחירות האזוריות, שערכו עליהן בקרה ראשונית, הקלידו את התוצאות למערכת המחשוב, והעבירו לאחר חצות הלילה ובמהלך יום ה-3.3.2020 את התוצאות אל ועדת הבחירות המרכזית. התוצאות נקלטו על ידי ועדת קבלה של ועדת הבחירות המרכזית בהתאם לתקנה 124 לתקנות הבחירות לכנסת. משעות הערב של ה-3.3.2020 ועד לשעות הבוקר של ה-4.3.2020, החל הליך הספירה והבקרה של המצביעים במעטפות החיצוניות (הידועות בציבור כמעטפות הכפולות). [במאמר מוסגר: להבדיל מהספירה שנעשית על ידי ועדת הקלפי במקום המושב של ועדת הקלפי, הרי שהמעטפות הכפולות נספרות בכנסת במרוכז על ידי חברי ועדות קלפי ותחת פיקוח של ועדת הבחירות המרכזית – תקנות 104ב-ו; 104יד; 104 טז; 104כ; 104כו(ג) ו-119 לתקנות הבחירות]. לאחר שנספרו המעטפות החיצוניות ועד ליום 9.3.2020, ועדת הבחירות בחנה וביקרה את תוצאות הבחירות. כך, ביום 8.3.2020 ניתנה החלטת יו"ר ועדת הבחירות (ה"ש/23) במסגרתה הועברו לחקירת המשטרה שלוש קלפיות שבתוצאותיהן נפלו פגמים המעוררים חשד לביצוע עבירה. בשעות הבוקר של ה-10.3.2020 התכנסו יו"ר ועדת הבחירות וסגניו וקבעו את תוצאות הבחירות (בהצבעה תמכו 3 מהחברים באישור התוצאות ושניים נמנעו). בהמשך התכנסה מליאת ועדת הבחירות המרכזית ואישרה את תוצאות הבחירות כפי שנקבעו על ידי יו"ר הוועדה וסגניו (בהצבעה תמכו 20 חברים באישור התוצאות ו-6 נמנעו). בסמוך לאחר מכן פורסמו תוצאות הבחירות ברשומות, בהתאם למועד הקבוע בסעיף 11 לחוק יסוד: הכנסת. סעיף 84 לחוק הבחירות קובע כי בכפוף לתוצאות ערעורי בחירות הרי שההודעה ברשומות היא "ראיה חותכת לחלוקת המנדטים ולבחירת האנשים [שנבחרו כחברי הכנסת מכל רשימה ורשימה – י"ע] הנזכרים בהודעה". כאמור, ביום 9.3.2020 בשעות הלילה, יום לפני פרסום תוצאות הבחירות, פנו העותרים אל יו"ר ועדת הבחירות, בבקשה נשוא ההחלטה עליה נסבה העתירה שבפנינו. ואילו את העתירה שבפנינו הגישו העותרים ביום 19.3.2020, שבוע לאחר החלטתו של יו"ר ועדת הבחירות ותשעה ימים לאחר פרסום תוצאות הבחירות. מכאן השיהוי שניתן לייחס לעותרים. עתירה תיאורטית ואי מיצוי הליכים 13. העתירה היא גם תיאורטית, במובן זה שוועדת הבחירות המרכזית קמה כבר מכיסאה משפורסמו תוצאות הבחירות כדין ברשומות והעותרים סיימו את תפקידם כחברי ועדת הבחירות בנוגע לתוצאות הבחירות לכנסת ה-23. מכאן ואילך הפקיע המחוקק מוועדת הבחירות המרכזית את הסמכות לערוך שינויים בתוצאות הבחירות, וסמכות זו הועברה הלכה למעשה אל בית המשפט באמצעות המנגנון של ערעור בחירות לפי סעיף 86 לחוק הבחירות. 14. לשיטתם של העותרים, הם זכאים לקבל את הסעדים המבוקשים על ידם גם מבלי להניח כל תשתית ראייתית, אך ורק בשל עצם חברותם בוועדת הבחירות וכמי שזכאים וחייבים למלא את תפקידם בשמירה על טוהר הבחירות. טענה זו לא הועלתה על ידי העותרים בפנייתם מיום 9.3.2020 אל יו"ר ועדת הבחירות, והיא מועלית לראשונה בעתירה, וגם בכך יש משום אי מיצוי הליכים. 15. בהתאם לסעיף 79א לחוק הבחירות, היה על העותרים לפנות תחילה ליו"ר ועדת הבחירות בבקשה לקבלת חומר על פי כללי העיון. לא כך נעשה על ידם במסגרת פנייתם ב-9.3.2020, ויו"ר ועדת הבחירות הפנה בתשובתו את העותרים להליך זה. גם בכך לא מיצו העותרים הליכים. עם זאת, מאחר שיו"ר ועדת הבחירות השיב לעותרים בהרחבה גם לגופה של פנייה, לא נידרש לטיעון זה. 16. עד כאן טענות של סף. מאחר שהמשיבים נדרשו גם לגופה של עתירה, אף אנו נידרש לכך, על מנת שלא יישאר ולו אד קלוש של סירחה או רמז לסירכה בטוהר הבחירות ובשקיפותן, כפי שמשתמע מטענות העותרים ומהסעדים שהתבקשו על ידם. זכות העיון של חברי ועדת הבחירות המרכזית 17. בעבר, כל אדם שהיה זכאי לבחור לכנסת היה רשאי גם לערער על תוצאות הבחירות. אולם, לאחר תיקון מס' 19 לחוק הבחירות משנת 1989, הזכות לערער על תוצאות הבחירות הוגבלה (להרחבה על תיקון מס' 19 ראו: זאב טריינין בחירות בישראל 448-431 (התשנ"ה)). סעיף 86(א) לחוק הבחירות גם לאחר התיקון, מאפשר לכל "רשימת מועמדים שאושרה ושהשתתפה בבחירות לכנסת וכל מועמד שהיה כלול בה" להגיש ערעור בחירות. בבחירות לכנסת ה-23 השתתפו עשרות רשימות שונות ומאות מועמדים התמודדו על מקומם בכנסת. צא ולמד שאם נקבל את גישתם של העותרים, מאות מועמדים ברשימות כאלה ואחרות שהשתתפו בבחירות לכנסת, יהיו רשאים להגיש ערעורי בחירות ולהקדים נעשה לנשמע ולעתור ל"גילוי מסמכים" מקיף וגורף של מיליוני מסמכים כדי לבסס את הערעור. מכללי העיון נמצאנו למדים כי המחוקק לא סבר כי לחברי ועדת הבחירות המרכזית יש זכות עודפת על פני מועמדים ברשימות שהשתתפו בבחירות לכנסת, לדרוש כל מסמך שהוא. כללי העיון חלים על כל מי שזכאי להגיש ערעור בחירות, וסעיף 2 לכללים קובע כלהלן: זכאות לעיון בחומר רגיש לצורך ערעור בחירות והוראות מיוחדות 2.(א) מי שרשאי להגיש ערעור בחירות לפי סעיף 86 לחוק, ומעוניין לשם הגשת הערעור לעיין בחומר רגיש, יגיש ליושב ראש הוועדה המרכזית בקשה לעיון בחומר רגיש בהתאם להוראות סעיף 4. חומר רגיש מוגדר בתוספת הראשונה לכללי העיון, כרשימות הבוחרים לפי תקנה 60 לתקנות הבחירות שהיו בשימוש ביום הבחירות בכל ועדות הקלפי, וכן "החומר הכללי" על פי תקנה 93(2) לתקנות הבחירות, כפי שהזכרנו לעיל. סעיף 5(1) לכללים קובע כלהלן: דחיית בקשות לעיון במקרים מסוימים 5. בלי לגרוע מהוראות סעיפים 2 או 3, לפי העניין, רשאים יושב ראש הוועדה המרכזית או העובד המוסמך, לפי העניין, לדחות בקשה לעיון בשל אחד מאלה: (1) הטיפול בה מצריך הקצאת משאבים בלתי סבירה; (2) [...] וסעיף 6(א) לכללי העיון מגביל את זכות העיון: שיקולים לעניין בקשה לעיון 6. (א) בבואם לשקול דחייה של בקשה לעיון לפי כללים אלה, יביאו בחשבון יושב ראש הוועדה המרכזית או העובד המוסמך, לפי העניין, בין השאר, את אלה: (1) עניינו של המבקש בחומר הבחירות נושא הבקשה; (2) היקף חומר הבחירות המבוקש ועלות הפקתו. שיקולים אלה חלים על פי כללי העיון על כולם, גם על חברי ועדת הבחירות המרכזית (שהם בין אלה שרשאים להגיש ערעור בחירות). השיקול של הקצאת משאבים בלתי סבירה בהינתן היקף החומר ועלות הפקתו, מזכיר את הוראת סעיף 8(1) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, לפיה רשות ציבורית רשאית לדחות בקשה לקבלת מידע אם "הטיפול בה מצריך הקצאת משאבים בלתי סבירה". לטעמי, העובדה כי המחוקק הגביל גם את זכותם של חברי ועדת הבחירות לקבל מידע מקום בו הדבר מצריך הקצאת משאבים בלתי סבירה, מעידה על כך שהמחוקק לא סבר כי לאחר פרסום תוצאות הבחירות יש לחברי ועדת הבחירות זכות בלתי מוגבלת לקבל מידע, אך ורק מכוח חברותם בוועדה (ולשם הזהירות, איני קובע מסמרות בשאלת היקף העיון לו זכאים חברי ועדת הבחירות המרכזית קודם לפרסום התוצאות). 18. לא למותר להזכיר כי זכות העיון גם אינה נצחית, ולמעשה, היא קצרה ביותר. סעיף 79א לחוק הבחירות קובע כלהלן: שמירת מסמכים 79א. (א) הועדה המרכזית תשמור במקום בטוח את הפרוטוקולים של ועדות הקלפי עם כל חומר הבחירות שנתקבל מהועדות האזוריות כאמור בסעיף 79(ג), עד לאחר תום המועד להגשת ערעורי בחירות, ואם הוגשו ערעורי בחירות – עד לאחר מתן פסק דין חלוט בהם; אחרי המועדים האמורים, תשמיד הועדה המרכזית את חומר הבחירות כאמור, אם בית המשפט לא הורה לנהוג באופן אחר; אולם את הפרוטוקולים של ועדות הקלפי תשמור הועדה המרכזית עד יום הבחירות לכנסת הבאה. (תיקון מ (תיקון מ (א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), יושב ראש הוועדה המרכזית רשאי להורות כי חומר הבחירות שברשות הוועדה הנוגע לקלפי מסוימת, כולו או חלקו, לא יושמד, או יושמד במועד אחר, כפי שיחליט, והכול לתקופות כמפורט להלן: (1) לתקופה שלא תעלה על 90 ימים – אם הדבר נדרש לשם בדיקה אם מתעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה; יושב ראש הוועדה המרכזית רשאי לשוב ולהאריך את התקופה האמורה לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על 90 ימים; (2) לתקופה שלא תעלה על שנה – אם התעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה, ויושב ראש הוועדה המרכזית או עובד הוועדה שהוא הסמיך לכך, פנה לגוף חוקר והודיע לו על קיומו של חשד כאמור; יושב ראש הוועדה המרכזית רשאי לשוב ולהאריך את התקופה האמורה לתקופות נוספות שלא יעלו על שנה בכל פעם; בפסקה זו, "גוף חוקר" – רשות המוסמכת על פי דין לחקור עבירות פליליות. בשל עקרון הסופיות, היציבות והוודאות של תוצאות הבחירות (ראו, לדוגמה, בר"מ 201/14 סיעת ראשון ביתנו נ' משרד הפנים, פסקה 18 (10.3.2014); בר"מ 86/14 רשימת "בוחרים עפולה" נ' ועדת הבחירות המקומיות עפולה, פסקה 32 (3.3.2014)), ביקש המחוקק להעביר קו על הבחירות שהתקיימו, תוך הפניית המבט לעתיד אל הבחירות הבאות. מכאן הוראת סעיף 79א על השמדת חומר הבחירות, בחריגים הקבועים בסעיף. 19. מכל הטעמים לעיל, דין העתירה להידחות. למרות זאת, לצורך הדיון, אמשיך ואבחן את העתירה לגופה, תוך התייחסות לצעדים ולאמצעים שננקטו על ידי ועדת הבחירות המרכזית "בשטח" בבחירות שהתקיימו לכנסת ה-23. היעדר תשתית ראייתית 20. העותרים מיקדו את טענותיהם-חשדותיהם בשניים אלה: א. המעטפות הכפולות: גידול משמעותי באחוזי ההצבעה במעטפות כפולות בקלפיות הנגישות, שההצבעה בהן יועדה על פי החוק למוגבלים בניידות. בנוסף, גידול דרמטי בהצבעה לרשימה המשותפת ורשימת כחול לבן ביחס למערכות הבחירות הקודמות, כאשר גידול זה אינו פרופורציונלי לגידול של מפלגות אלו עצמן ביחס למערכות הבחירות הקודמות (נספח א' לעתירה). מכאן טענת העותרים כי בוחרים הצביעו פעמיים – הן בקלפי בה היו רשומים והן בקלפי נגישה למוגבלים בניידות, שבה הצביעו במעטפה כפולה. ב. המגזר הערבי: במאות קלפיות במגזר הערבי אחוז ההצבעה לרשימה המשותפת נע בין 97% ל-100% מכלל הקולות באותן קלפיות (נספח ב' לעתירה). 21. נקודת המוצא היא של התערבות שיפוטית מצומצמת בשיקול הדעת הרחב המוקנה ליו"ר ועדת הבחירות בעניינים הנתונים לסמכותו, שהכרעותיו נתפסות כסופיות (בג"ץ 212/03 סילבר נ' יו"ר ועדת הבחירות לכנסת ה-23, פסקה 23 לפסק דינו של השופט מזוז והאסמכתאות שם (6.2.2000)). אף לא למותר להזכיר את סעיף 137 לחוק הבחירות, הקובע כי "כל קובלנה בקשר למעשה או למחדל לפי חוק זה מסורה לסמכותה היחידה של הועדה המרכזית; שום בית-משפט לא ייזקק לבקשת סעד בקשר למעשה או למחדל כזה או בקשר להחלטה או להוראה של הועדה המרכזית, של יושב ראש הועדה וסגניו, של יושב ראש הועדה, של ועדה אזורית או של ועדת קלפי – חוץ מן המקרים שלגביהם ישנה בחוק זה הוראה אחרת". 22. זו נקודת המוצא אך לא נקודת הסיום. עודנו באים לבחון את טענות העותרים, נשים כעת נגד עינינו את הנתונים הבאים, כפי שפורטו על ידי המשיבים בתשובתם ועל ידי יו"ר ועדת הבחירות בהחלטה נשוא העתירה. הנתונים שיפורטו להלן יכולים להעיד על שורת אמצעי הבקרה והפיקוח שננקטו על ידי ועדת הבחירות המרכזית, לצד אמצעים ומשאבים נוספים שהופעלו על ידי המפלגות השונות ומטעמן על מנת לפקח על 10,720 הקלפיות שפוזרו ברחבי המדינה. דומה כי הצירוף של כלל האמצעים שננקטו על מנת להבטיח את השמירה על טוהר הבחירות, הוא חסר תקדים במערכות הבחירות שהתנהלו עד היום בישראל. (-) נפרסו כ-5,000 מפקחי טוהר בחירות מצויידים במצלמות, כמעט מפקח אחד על כל שתי קלפיות. המפקחים תיעדו מקרים במהלך יום הבחירות שבהם עלה חשד סביר לפגיעה בטוהר הבחירות, ובנוסף תיעדו את כל הליך הספירה בכ-5,000 קלפיות. (-) בכ-5,000 קלפיות הוצב מזכיר ועדת קלפי נוסף. דהיינו, כמעט בכל קלפי שניה היו שני מזכירי ועדות קלפי. (-) ב-80% מוועדות הקלפי נכחו נציגים מטעם סיעת הליכוד, ובחלק מ-20% הנותרים היה נציג ולעיתים אף שני נציגים מטעם המפלגות של העותרים 8 ו-9 או של סיעת ש"ס וסיעת יהדות התורה (המכנים עצמם "גוש הימין"), על פי "חלוקת עבודה" ביניהן. (-) בנוסף לחברי ועדות הקלפי, המפלגות עצמן הציבו משקיפים מטעמן בקלפיות שונות בהתאם לבחירתן ובהתאם ל"חלוקת העבודה" ביניהן. כל אלה – מפקחי טוהר הבחירות, חברי ועדות הקלפי, המזכיר הנוסף בוועדת הקלפי ומשקיפי ועדות הקלפי – לא פנו בתלונות קונקרטיות שיש בהן כדי לתמוך בתמיהות ובחשדות שהעלו העותרים. בלשון המעטה, קשה להלום כי מתחת לאפם של מפקחי טוהר בחירות, משקיפים וחברי ועדת קלפי שהם נציגי סיעות העותרים או הסיעות הקרובות לליכוד, נעשתה מלאכת רמייה בהיקף הנרמז על ידי העותרים. 23. ועדת הבחירות המרכזית ערכה בקרה ובחינה מקיפה משל עצמה, בכמעט רבע מהקלפיות (מסמכים, פרוטוקולים ואפילו פתקי הצבעה). נערכה השוואה של התוצאות הכתובות בפרוטוקול ועדת הקלפי לאלו הכתובות בגיליונות הספירה והתוצאות שהוזנו למערכת הממוחשבת של הוועדה. נערכה "בדיקה טפסים" הכוללת סט של 19 בדיקות שונות שמתבססות על פרוטוקול ועדת הקלפי [במאמר מוסגר: פרוטוקול ועדת הקלפי אינו מסמך בודד, אלא חוברת הכוללת 16 עמודים והיא טופס סטטוטורי הקבוע בטופס 12 בתוספת לתקנות הבחירות לכנסת]. בדיקה זו כוללת, בין היתר, בדיקה של אחוז הצבעה חריג בקלפי או כמות חריגה של מעטפות הצבעה בשעות האחרונות לפני סגירת הקלפי. ככל שמתעורר חשד, מועברת הקלפי לבדיקה מעמיקה ומספר הבוחרים שהצביעו בכל קלפי וקלפי ומספר הבוחרים שסומנו בטופס 1000 אף הוא נבדק ונמצא תקין [במאמר מוסגר: העותרים הלינו על כך שבתשובתו של יו"ר ועדת הבחירות נכתב כי "נמסר לו" שהדבר נבדק ונמצא תקין, כך שמדובר במעין עדות שמיעה. תמהני, וכי העותרים מצפים שיו"ר ועדת הבחירות יבדוק בעצמו כל טופס? לשם כך יש את המנגנון הביצועי העצום העומד לרשות ועדת הבחירות]. בנוסף, במסגרת הליכי הבקרה והבדיקה, הועסקו 140 עובדים מקרב השירות המשפטי הציבורי (משפטנים, פרקליטים, עוזרים משפטיים של שופטים). אלה בחנו בקפידה 1,850 קלפיות שבהן נמצאו ממצאים מועטים בלבד. הקלפיות שנבדקו נבחרו באקראי באופן מדגמי (499 קלפיות); או באמצעות ניתוח סטטיסטי (על פי פרמטרים שלא ניתן לפרטן מטעמי אבטחת מידע וסייבר); או לאור פניות שהגיעו ממרכז השליטה אשר קולט את הפניות שהתקבלו ביום הבחירות; או לאור נתונים חריגים, כמו מספר גבוה של מצביעים במעטפות חיצוניות שנמצאו גם מחוקים ברשימת הבוחרים של הקלפי בה היו רשומים; או קלפיות שיו"ר ועדה אזורית ביקש לבדוק או לספור בשנית בשל אי התאמה בין סך הקולות הכשרים בתוספת הקולות הפסולים לבין סך כל מעטפות ההצבעה שהוצאו מתיבת הקלפי; או בשל פניות מסיעות ומרשימות מועמדים. הפנייה המשמעותית ביותר התקבלה במרוכז מסיעות הליכוד, ימינה, ש"ס ויהדות התורה, ופנייה זו, שבעקבותיה נבדקו מאות קלפיות, זהה למעשה לנטען בעתירה. כפי שעולה מתשובת יו"ר ועדת הבחירות, נעשתה בדיקה לגבי אותן קלפיות שבהן היה שיעור הצבעה גבוה לרשימה מסוימת, וכל אותן קלפיות (ומדובר במאות קלפיות במגזר הערבי כפי שעולה מנספח ב' לעתירה) נבדקו בדקדקנות על ידי צוות טוהר בחירות ולא אותרו כל פגמים, למעט אותן שלוש קלפיות שהועברו לחקירת משטרה על פי החלטת יו"ר ועדת הבחירות מיום 8.3.2020. 24. בעתירה שבפנינו, לא הצביעו העותרים אפילו על קלפי אחת שנתגלו בה ממצאים מחשידים, לא הניחו בדל ראיה לתשתית עובדתית כלשהי לטענותיהם החמורות בדבר "חשש ממשי לעבירות על טוהר הבחירות". העותרים עצמם אישרו כי התשתית העובדתית של העתירה "התבררה לאור נתוני ההצבעה ודפוסי ההצבעה ולא רק בעקבות תלונות לגבי הצבעה בקלפיות קונקרטיות" (סעיף 6 לעתירה). אלא שטענה כללית בנוסח "תוצאות חריגות מבחינה סטטיסטית" אינה מהווה עילה להתערבות ואף לא להגשת ערעור בחירות. כך, בבג"ץ 2600/15 דוד לוי נ' יושב ראש ועדות הבחירות המרכזית (21.4.20209), נדונה עתירה שהוגשה בעקבות הבחירות לכנסת ה-20. בעתירה התבקש בית משפט זה להורות לוועדת הבחירות המרכזית לבדוק את ספרי הבוחרים בקלפיות שונות על-מנת לוודא כי מספר המצביעים בפועל בקלפיות תואם את מספר המצביעים אשר סומנו בספרי הבוחרים כמצביעים בבחירות. בדומה לעתירה שבפנינו, העותר שם טען כי בחן את דפוסי הבחירות לעומת מערכות בחירות קודמות ומצא כי כמות המצביעים בשעות מסוימות עלתה באלפי אחוזים לעומת הבחירות הקודמות; כי אין זה סביר שרוב מוחלט של המצביעים החדשים החליטו להצביע לליכוד; וכי בהשוואה למערכת הבחירות הקודמת, הליכוד הכפיל, ואף כמעט שילש את כוחו בחלק מהקלפיות באשקלון ובירושלים. על רקע זה טען העותר שם כי מכלול הנתונים מצביע על גידול בלתי-סביר בכוחו של הליכוד, מה שמעורר חשש ממשי כי תוצאות הבחירות זויפו במספר קלפיות. העתירה נדחתה, וכך נאמר בפסק דיני: "בתשובתה של המשיבה 2 [ועדת הבחירות – י"ע] לפנייתו של העותר, נאמר כי 'התוצאות הן תוצאות אמת, ולא חישוב סטטיסטי המבוסס על תוצאות הבחירות הקודמות' (ההדגשה במקור – י"ע). דהיינו, התוצאות מבוססות על ספירה של פתקי ההצבעה בכל קלפי וקלפי ברחבי הארץ ולא על ניתוחים סטטיסטיים תיאורטיים, וברי כי אין מקום לבחינה מחדש של תוצאות הבחירות אך בשל היותן 'מפתיעות'". 25. למעלה מן הצורך, אציין כי טענתם של העותרים לגבי נתוני המעטפות החיצוניות (הכפולות) נסתרת מתוך הנתונים עצמם. ראשית, באופן אבסולוטי, המפלגה המובילה בהצבעה במעטפות כפולות היא הליכוד (אותיות מחל) עם 107,049 קולות. שנית, באופן יחסי, המפלגות שאחוז המצביעים עבורן גדל באופן משמעותי הן ימינה הימין החדש-הבית היהודי-האיחוד הלאומי (אותיות טב) עם עליה בשיעור של 152.8% (ומספר אבסולוטי של מעטפות – 27,357), וגם ש"ס רשמה עליה בשיעור של 131.2% ((ומספר אבסולוטי של מעטפות – 27,264). רק הרשימה המשותפת (אותיות ודעם) קודמת להן עם עליה בשיעור של 158.7% (אך מספר אבסולוטי קטן יותר של מעטפות – 18,077). מפלגת ישראל ביתנו (האות ל) בראשות אביגדור ליברמן עומדת בראש הרשימה עם עליה בשיעור של 175.4% במעטפות הכפולות (אך מספר אבסולוטי קטן של מעטפות – 12,815). רוצה לומר, שהעלייה באחוז המצביעים במעטפות החיצוניות נכונה לגבי רשימות מכל קצות הקשת הפוליטית. 26. ובכלל, כפי שהוסבר על ידי המשיבים, את הגידול במעטפות החיצונית (הכפולות) ניתן להסביר בשתיים אלה: ראשית, המחוקק התיר לשוטרים ולמאבטחים להצביע במעטפות חיצוניות, תוספת של כ-20,000 מצביעים. שנית, נטען בדיון בפנינו על ידי המשיבים, כי שתי הסיעות הגדולות, הליכוד וכחול לבן, קראו למצביעים להצביע גם בקלפיות המיועדות למוגבלים בניידות. על פי המצב החוקי דהיום, די לבוחר להצהיר כי הוא מוגבל בניידות על מנת שיתירו לו להצביע בקלפי המיועדת למוגבלים בניידות, מבלי שיידרש להציג תעודה רפואית כל שהיא. ולבסוף, ולא אחרון בסדר חשיבותו, טופסי 1000 הוצלבו עם המעטפות החיצוניות, כך שנעשתה בדיקה בנדון (בטופס 1000 נרשם מספרו הסידורי של הבוחר. הטופס נועד לאיתור הצבעה כפולה – הן בקלפי שבו הבוחר רשום והן בקלפי נוספת כמו קלפי של מוגבלי ניידות. טופסי ה-1000 נסרקים ומספרי הזהות שבמעטפות החיצוניות מוקלדים למחשב, כך שבאמצעות הצלבה בין שני המספרים מתגלים מקרים בהם בוצעה הצבעה כפולה). כפי שנמסר בדיון על ידי היועץ המשפטי של ועדת הבחירות המרכזית, אף הוקמה ועדת משנה שאישרה את הבדיקה, ומבצע הבדיקה אושר על ידי ארבע הסיעות הגדולות. התייתרות חלק מהסעדים שנתבקשו בעתירה 27. אפילו נלך לצורך הדיון לשיטתם של העותרים, הרי כפי שהראינו לעיל, העותרים וכל הסיעות האחרות קיבלו חומרים רבים, חלק נכבד כמעט ב"זמן אמת" במסגרת סד הזמנים הדוחק לפני פרסום תוצאות הבחירות, וגם לאחר מכן. העותרים ביקשו להעביר לעיונם את הפרוטוקולים המלאים של כל הקלפיות וזאת כדי לאפשר להם לבחון אם ההצבעה והספירה התבצעו "בנוכחות כל חברי ועדת הקלפי והמשקיפים [ההדגשה במקור – י"ע] או רק בנוכחות חלקם". בהינתן האחוז והמספר הרב של חברי ועדת הקלפי והמשקיפים מטעם המפלגות שהעותרים מייצגים, כמפורט לעיל, דרישה זו מעלה תמיהה. וכי חושדים העותרים בנציגיהם-שלהם שלא עשו את עבודתם כהלכה? מכל מקום, ועיקרו של דבר, המידע כבר נמסר לעותרים. כך, החל מיום 15.3.2020 ואילך, הועברו לסיעות גם העתקי העמודים מפרוטוקולי ועדות הקלפי המעידים על נוכחות חברי ועדות הקלפי לאורך היום כולו, ולא רק בעת ספירת הקולות והעתקת התוצאות מגיליונות הספירה לפרוטוקול ועדת הקלפי. מכאן, שביכולתם של העותרים לדלות את המידע שהם מבקשים מתוך החומר שהועבר להם והסעד שהתבקש על ידם בהקשר זה התייתר. דרישת העותרים אינה מעוגנת בדין 28. עמוד אחד מפרוטוקול ועדת הקלפי לא קיבלו העותרים, והוא העמוד שבו מזכיר ועדת הקלפי מפרט את ההערות וההחלטות של ועדות הקלפי במהלך יום הבחירות (עמ' 5 בפרוטוקול). זאת, מן הטעם של פגיעה קשה בפרטיות הבוחרים ואף בחשאיות ההצבעה שלהם. לדוגמה, בעמוד זה יכולות להיכתב הערות הכוללות את הפרטים האישיים של בוחרים שונים, הערות בנוסח "הבוחר ראובן ת.ז. .... טען כי חסרים פתקי הצבעה של האותיות ףז" (מפלגת הפיראטים לדמוקרטיה שהתמודדה בבחירות – י"ע) או "הבוחרת פאטמה ת.ז. .... טענה כי היא סובלת ממחלה מסוימת ולכן נדרשת לליווי מאחורי הפרגוד". דוגמאות אלה אינן פרי הדמיון אלא מקרים אמיתיים שנזכרו בתגובת המשיבים. לפי כלל 6(ב) לכללי העיון, יש לקחת בחשבון את האפשרות כי מסירת חומר הבחירות "מהווה פגיעה בפרטיות של צד שלישי". היענות לדרישה הגורפת והסתמית של העותרים משמעה הקצאת משאבים על מנת לעבור, לבדוק ולהשחיר במידת הצורך פרטים בלמעלה מ-10,500 עמודים מתוך פרוטוקול ועדות הקלפי, ואין לנו אלא לחזור ולהפנות לכללי העיון המאפשרים ליו"ר ועדת הבחירות לדחות בקשה לעיון אם "הטיפול בה מצריך הקצאת משאבים בלתי סבירה" תוך שהוא מביא בחשבון את "היקף חומר הבחירות המבוקש ועלות הפקתו". 29. דרישתם של העותרים להורות לרשות האוכלוסין להעביר את רשימת בעלי זכות הבחירה שנמצאים בחו"ל לשם השוואה והצלבה, אינה מעוגנת בדין, והעותרים לא הצביעו על מקור סמכותה של ועדת הבחירות המרכזית לדרוש מידע כאמור. ככלל, העברת נתונים בין רשויות וגופים שונים היא עניין שעל המחוקק להסדירו. בהקשר זה אפנה להוראות פרק ד' לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 (להלן: חוק הגנת הפרטיות) שכותרתו "מסירת מידע או ידיעות מאת גופים ציבוריים", ולסעיף 23(ב) הקובע כי "מסירת מידע מאת גוף ציבורי אסורה, זולת אם המידע פורסם לרבים על פי סמכות כדין, או הועמד לעיון הרבים על פי סמכות כדין, או שהאדם אשר המידע מתייחס אליו נתן הסכמתו למסירה". אכן, סעיף 23ג(1)(ב) לחוק הגנת הפרטיות מתיר את מסירת המידע "לגוף ציבורי הרשאי לדרוש אותו מידע על פי דין מכל מקור אחר". אלא שבחוק הבחירות לא הוסדר נושא זה, ובהעברת מידע כאמור טמונה פגיעה בזכות לפרטיות של ציבור רחב. אף לא למותר לציין כי ועדת הבחירות אינה גוף חוקר, לא מבחינת הסמכות ולא מבחינת הכלים העומדים לרשותה. ועדת הבחירות בודקת מקרים ותלונות ובמקרה בו עולה חשד לטוהר הבחירות, ומעבירה למשטרה לחקור את הדברים, כפי שנעשה בהחלטת יו"ר ועדת הבחירות בה"ש/23 מיום 8.3.2020. 30. העותרים ביקשו את ציר הזמן של הדיווח האלקטרוני בכל קלפי (IVR), תוך התמקדות בקלפיות בהן הייתה הצבעה באחוזים חריגים, כאשר הכוונה בעליל היא לקלפיות במגזר הערבי. לגישתם, באמצעות הדיווח האלקטרוני ניתן לזהות נתוני הצבעה חריגים במיוחד, כגון קפיצה משמעותית במספר המצביעים בדקות האחרונות לסגירת הקלפי. כאמור, קלפיות עם שיעורי הצבעה חריגים בקלפי או אחוז הצבעה חריג למפלגה מסוימת, נבחנו בקפדנות יתרה על ידי ועדת הבחירות המרכזית. בנוסף, וכפי שהוסבר בדיון, ועדת הבחירות המרכזית לא מקבלת במהלך היום את שיעור המצביעים בכל קלפי וקלפי בנפרד, אלא כלל הדיווחים מועברים במערכת הIVR, אשר "מערבלת" את הדיווחים ומנפקת לוועדת הבחירות תוצאה ארצית כללית לגבי שיעור ההצבעה בכל זמן נתון (עמוד 3 לפרוטוקול ועדת הקלפי הוא "טופס מעקב שיעור הצבעה" ונכתב בו "שימו לב! עליכם לסמן בטופס זה את המצביעים בפועל בקלפי, לצורך דיווח על שיעור ההצבעה למערכת הטל-קלפי"). מטעמים של אבטחת מידע ומניעת הדלפות, המידע שנתבקש לא נמצא בידי ועדת הבחירות, כך שהוועדה מתבקשת לייצר מסמך מבלי שהעותרים הניחו ולו שמץ של תשתית ראייתית שיש בה להצדיק הקצאת המשאבים שנדרשים לשם כך (ובהיקש זהיר להלכות גילוי מסמכים, ראו רע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ נ' זאב איזנברג, פ"ד ס(3) 264 (2005), שם נקבע כי אין לחייב בעל דין להפיק ולייצר מסמכים מסוימים במיוחד לצורכי המשפט). 31. סעד נוסף שנתבקש על ידי העותרים הוא לקבל את דו"ח חברת המחשבים. סתמו העותרים ולא פירשו גם בבקשה שהפנו אל יו"ר ועדת הבחירות מהם הפרטים שהתבקשו מתוך הדו"ח, ומתשובת המשיבים עולה כי דוח כמפורט בעתירה אינו בנמצא בידי ועדת הבחירות. מכל מקום, כפי שעלה במהלך הדיון, נעשתה הצלבה בין טופס 1000, שאינו טופס סטטוטורי, לבין פרטי המצביע הרשומים על גבי המעטפה החיצונית. 32. אילו בערעור בחירות עסקינן, הרי שסעיף 86(א) לחוק הבחירות קובע, כתנאי סף להגשת ערעור בחירות, כי "הליקוי שטוענים עליו עשוי היה להשפיע על תוצאות הבחירות". העותרים שבפנינו מייצגים את הליכוד ואת הבית היהודי-הימין החדש- האיחוד הלאומי. מסימולציה שנערכה על ידי ועדת הבחירות המרכזית עולה כי המרחק של הליכוד למנדט נוסף עומד על 6,313 קולות, והמרחק של הבית היהודי-הימין החדש- האיחוד הלאומי למנדט נוסף עומד על 15,180 קולות. כאמור, העותרים לא הניחו בדל קלוש של ראיה להיתכנות של שינויים בחלוקת המנדטים לאור התוספת הנדרשת של קולות כשרים לקבלת מנדט נוסף (והשוו לעניין עמית הלוי לגבי המצב בבחירות לכנסת ה-21, שם היה מדובר בפער קולות מזערי שיכול היה להביא לנדידה של מנדט ממפלגה אחת לשניה: גריעה של 71 קולות מיהדות התורה וש"ס שנקשרו ביניהן בהסכם עודפים או הוספת 179 קולות לליכוד ולאיחוד מפלגות הימין שנקשרו ביניהן בהסכם עודפים). סיכום וסוף דבר 33. על אף שהעתירה התקדימית שבפנינו עטתה מחלצות עקרוניות, הרי שכפי שעולה מהעתירה עצמה, היא באה לשרת את ערעור הבחירות, שבקשה להארכת מועד להגשתו הוגשה על ידי סיעת הליכוד והעותרים 7-1. במערכת בחירות בה ננקטו אמצעים כה חסרי תקדים להבטחת טוהר הבחירות, ובמערכת בחירות בה הועבר והופץ על ידי ועדת הבחירות המרכזית חומר בהיקף חסר תקדים, דומה כי הסעד הגורף של "גילוי מסמכים" שנדרש על ידי העותרים הוא בבחינת "מסע דייג" שנועד למצוא בדל ראיה, שעליו ניתן יהיה לתלות ערעור בחירות. הראינו כי העתירה סובלת משורה של פגמי סף (סעד חלופי, שיהוי, אי מיצוי הליכים, עתירה תיאורטית) וכי גם לגופם של דברים, עיקרי החומר נתקבלו וחלק מדרישות העותרים אינו מעוגן בדין; או שיש בו פוטנציאל לפגיעה בפרטיות ובחשאיות הבחירות או שאינו מצדיק כלל השקעת משאבים בהיקף כה נרחב. ולבסוף, יודגש שוב. מאות קלפיות במגזר הערבי נבדקו בקפידה על ידי צוות טוהר הבחירות של ועדת הבחירות המרכזית, לאור פנייתם של העותרים ושל מפלגות נוספות, נוכח הטענה לשיעור ההצבעה הגדול לרשימה מסוימת. אך להוציא שלוש קלפיות (באכסאל, ברהט ובלוד) לא אותרו פגמים במאות הקלפיות שנבדקו. בכל אחת מקלפיות אלה, היו נוכחים או יכולים להיות נוכחים נציגים של הליכוד, או ימינה-הבית היהודי-האיחוד הלאומי, אך אלו לא העבירו כל תלונה קונקרטית מיום הבחירות או לאחריו, כפי שעולה גם מההחלטה נשוא העתירה. 34. אשר על כן, העתירה נדחית. מאחר שהעותרים הגישו עתירה זו בכובעם כחברי ועדת הבחירות המרכזית – אין צו להוצאות. ש ו פ ט השופט ד' מינץ: אני מסכים. ש ו פ ט השופטת י' וילנר: אני מסכימה. ש ו פ ט ת הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט י' עמית. ניתן היום, ‏ח' בניסן התש"ף (‏2.4.2020). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 20021620_E04.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il 1