פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 2152/20

משולמי נ' הרבנות הראשית לישראל ואח'

העותר ביקש להורות למשיבים להכריז על עיבור השנה (הוספת חודש אדר שני) בשל מגפת הקורונה כדי לדחות את חג הפסח.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 22/03/2020 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 2152/20 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה עיבור השנה — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) משולמי נגד הרבנות הראשית לישראל ואח'. הקיצור "נ׳" שבשם התיק = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר ביקש להורות למשיבים להכריז על עיבור השנה (הוספת חודש אדר שני) בשל מגפת הקורונה כדי לדחות את חג הפסח.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 2152/20

משולמי נ' הרבנות הראשית לישראל ואח'

העותר ביקש להורות למשיבים להכריז על עיבור השנה (הוספת חודש אדר שני) בשל מגפת הקורונה כדי לדחות את חג הפסח.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותר פנה לבג"ץ בבקשה להורות למדינה ולרבנות הראשית להכריז על עיבור השנה (הוספת חודש אדר שני) בשל מגפת הקורונה, מתוך מחשבה שדחיית חג הפסח תסייע לציבור הנמצא בהסגר. בית המשפט דחה את העתירה על הסף. השופט סולברג קבע כי העתירה אינה שפיטה, וכי אין כל בסיס חוקי או הלכתי לבקשה. צוין כי הסמכות לעיבור השנה נתונה לסנהדרין, ובהיעדרה, העיבור נעשה לפי חשבון קבוע מראש, ואין לבית המשפט סמכות להתערב בכך.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים ע' פוגלמן, נ' סולברג, י' אלרון
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • ידידיה אפרים משולמי

נתבעים

  • הרבנות הראשית לישראל
  • ממשלת ישראל
  • הכנסת

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • מצב החירום של נגיף הקורונה מחייב עיבור שנה כ'עזרה ראשונה' כדי לאפשר לציבור להיערך לחג הפסח.
  • קיימת סמכות הלכתית להורות על עיבור השנה בשל צורך ציבורי.

הפניות לתיקים אחרים

תקדימים משפטיים

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

חריגה מסמכות
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2152/20 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט י' אלרון העותר: ידידיה אפרים משולמי נ ג ד המשיבים: 1. הרבנות הראשית לישראל 2. ממשלת ישראל 3. הכנסת עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: בעצמו פסק-דין השופט נ' סולברג: 1. עתירה למתן צו על-תנאי, מ'תופעות הלוואי' של נגיף הקורונה: מדוע לא יכריזו המשיבים – כנסת ישראל, ממשלת ישראל והרבנות הראשית לישראל – לאלתר ובאופן בהול, על עיבור השנה, כך שייקבע חודש אדר שני, ויידחה חודש ניסן ב-30 יום, על כל המשתמע מכך. לדידו של העותר, מצב החירום הנוכחי מחייב לעשות כן, בבחינת 'עזרה ראשונה', נוכח אחינו בית ישראל הנתונים בבידוד ובהסגר, ואשר לא יהיה סיפק בידם להערך לקיום חג הפסח כהלכתו, ככל משפטו וחוקתו. 2. דין העתירה להידחות על הסף. מסופקני אם נושא העתירה שפיט (לסוגיית השפיטות נדרשתי במקום אחר: ה"פ 6092/07 אורנן נ' משרד הפנים, פסקאות 38-17). על כל פנים, העותר מכיר בכך, שאין בחוק הסמכה מפורשת לעניין הכרזה על עיבור השנה בעִתות חירום. לדבריו, הכרזה מעין זו יכולה "להינתן כדין באופן מהיר ולכל הפחות כ'הוראת שעה', בהסכמת המשיבות כולן יחד". אינני יודע מהו המנגנון החוקי-משפטי שאליו מתכוון העותר, בדברו על 'הוראת שעה' הניתנת 'בהסכמת המשיבות כולן יחד'. על כל פנים, בהעדר בסיס משפטי לעתירה, שוב אין עילה להידרש לה. 3. ואם באנו לסוגיה זו של עיבור השנה שלא בעִתה, נוסיף ונעיר למעלה מן הצורך. העותר טוען לקיומה של סמכות הלכתית להורות על עיבור השנה מקום שיש צורך ציבורי לעשות כן, ומפנה לעניין זה לדברי הרמב"ם במשנה תורה (הלכות קידוש החודש, פרקים ד-ה). אולם דומה כי העותר לא שת לבו לדברי הרמב"ם שם, בפרק ה הלכה א, שכתב כך: "כל מה שאמרנו מקביעות ראש חודש על הראיה ועיבור השנה מפני הזמן או מפני הצורך, אין עושין אותו אלא סנהדרין שבארץ ישראל או בית דין הסמוכים בארץ ישראל שנתנו להן הסנהדרין רשות [...] אבל בזמן שאין שם סנהדרין בארץ ישראל אין קובעין חודשים ואין מעברין שנים אלא בחשבון זה שאנו מחשבין בו היום". נוסף על העדר הסמכות, ראויים לציון בהקשר זה גם דבריו של בעל מדרש 'לקח טוב' (טוביה בן אליעזר, המאה ה-11) על פרשת החודש (שאותה קראנו בשבת האחרונה), לפיהם "ראוי לסמוך על סוד העיבור ולא לעשות ישראל אגודות אגודות להיות זה מחלל שמירת יום קדוש של זה". אכן, עיבור השנה אינו עניין של מה בכך. לא בכדי ניתנה הסמכות ההלכתית בכגון דא לסנהדרין או לבית דין הסמוכים בארץ ישראל. בית משפט זה לא יסיג את גבולה של הסנהדרין, אך במלוא הזהירות, דומה כי גם מנקודת מבט דתית-הלכתית, אין יסוד לטענותיו של העותר. 4. אשר על כן, העתירה נדחית. ניתן היום, ‏כ"ו באדר התש"ף (‏22.3.2020). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 20021520_O01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il