פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

רע"א 2148/99
טרם נותח

ראובן לוטינגר נ. דניאל מרקובסקי

תאריך פרסום 28/08/2000 (לפני 9381 ימים)
סוג התיק רע"א — רשות ערעור אזרחי.
מספר התיק 2148/99 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
טרם נותח פסק הדין נאסף אך עוד לא עבר ניתוח אוטומטי. סיכום, נושא והחלטה יופיעו כאן ברגע שהניתוח יסתיים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

רע"א 2148/99
טרם נותח

ראובן לוטינגר נ. דניאל מרקובסקי

סוג הליך רשות ערעור אזרחי (רע"א)

פסק הדין המלא

-
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 2148/99 בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן כבוד השופט י' טירקל כבוד השופט א' ריבלין המערערים: 1. ראובן לוטינגר 2. יוסף דרעי נגד המשיבים: 1. דניאל מרקובסקי 2. נירה מרקובסקי 3. מרצ'לו רוזנברך 4. פטרצ'יה רוזנברך ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 4.2.99 בתיקים ה"פ 1773/96, 1762/96, 1694/96 ו1772/96- שניתן על ידי כבוד השופט חיים פורת בשם המערערים: עו"ד דוד ביטן בשם המשיבים: עו"ד אילן מוריאנו, עו"ד איציק בוכשרייבר פסק-דין השופט א' ריבלין: 1. שאלת הפרתם של שני הסכמי מכר (להלן: הסכמי המכר או ההסכמים), שנקשרו בין המערערים לבין המשיבים, היא שעמדה ביסוד המחלוקת שנתבררה בבית המשפט המחוזי. המערערים 1 ו2- הינם בעלי המניות ומנהליה של חברת פילס חברה לשיווק וייצור מזון בע"מ (להלן: חברת פילס). המשיבים 1 ו3-, הינם בעלי המניות ומנהליה של חברת לה אמפנדה בע"מ (להלן: חברת לה אמפנדה). בין החברות התקיימו, במשך שנים אחדות, קשרי מסחר. בתקופה שקדמה לחתימת הסכמי המכר, נקלעה חברת לה אמפנדה לקשיים וצברה חובות כבדים, ובהם חוב בסך של כ780,000- ש"ח לחברת פילס. לחוב זה ערבו המשיבים 1 ו3-. בשל כך, ועל רקע הקשרים העסקיים שבין הצדדים, הציעו המשיבים כי המערערים ירכשו מהם את דירותיהם, ובדרך זו יוכלו המשיבים לפרוע להם את חובם. המערערים נענו להצעה, וביום 26.6.96 נחתמו שני הסכמי המכר: האחד - למכירת דירתם של המשיב 1 ושל בת זוגו המשיבה 2, למערער 1; והשני - למכירת דירתם של המשיב 3 ובת זוגו המשיבה 4, למערער 2. הסכמי המכר נחתמו על ידי הצדדים בנוכחות עורך הדין אשורי אשר ייצג את שני הצדדים בעסקת המכר, ומונה על ידיהם כנאמן לביצוע העסקה. באותו מעמד חתמו הצדדים גם על הסכמי שכירות, לפיהם שכרו המשיבים, מידי המערערים, את הדירות שמכרו להם, לתקופה של שנה. בעקבות החתימה על הסכמי המכר נרשמו בלשכת רישום המקרקעין הערות אזהרה, על זכויות המשיבים בדירות, לטובת המערערים. 2. בשני ההסכמים כלולות הוראות דומות, אף שהם נבדלים זה מזה במחיר הנקוב בהם. ההסכמים קובעים כי התמורה בגין כל אחת מהדירות תשולם בשלושה תשלומים, באמצעות המחאות בנקאיות הערוכות לפקודת המוכרים - הלא הם המשיבים. התשלום הראשון, כך נקבע, ישולם במעמד חתימת ההסכמים, וחתימת המוכרים על ההסכמים תהווה אישור בדבר קבלתו; התשלום השני ישולם ישירות לחברת מגדל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "מגדל") לא יאוחר מיום 14.7.96, לסילוק חוב המשכנתא הרשומה לטובתה על זכויות המשיבים בדירות; היתרה, כך קובעים ההסכמים, תשולם למוכרים לא יאוחר מיום 15.7.96. עוד נקבע בהסכמים כי הקונים - המערערים הם שיישאו במס הרכישה בגין העסקה. 3. בפועל, לא נתקיימו ההוראות הקבועות בהסכמי המכר. התשלום הראשון עבור הדירות לא בוצע, כקבוע בהסכמים, באמצעות מסירת המחאה בנקאית לידי המשיבים. מסתבר כי הצדדים באו לכלל הסכמה, בעל פה, כי התשלום הראשון יבוצע בדרך של קיזוז חובה של חברת לה אמפנדה, לחברת פילס, לו ערבו המשיבים 1 ו3-. חרף הסכמה זו לא מצאה פעולת הקיזוז את ביטויה ב"כרטיס החובות והזכויות", של חברת לה אמפנדה, המצוי אצל חברת פילס. התשלום השני והתשלום השלישי לא בוצעו כלל. המערערים גם לא שילמו, כנדרש בהסכמים, את מס הרכישה בגין העסקה. בחלוף שבועיים, מן המועד שנקבע בהסכמים, לביצוע התשלום השלישי והתשלום האחרון, שיגר עורך הדין אשורי מכתב למערער 1, בו נתבקש הלה לשלם את מס הרכישה ולהמציא אישור על כך. כן נתבקש המערער 1 להמציא לעורך הדין אישור על סילוק המשכנתא לזכות "מגדל". כשבועיים לאחר מכן, ביום 16.8.96, שיגר עורך הדין אשורי מכתב למערער 2 וגם בפניו חזר על הדרישות האמורות, ואף הוסיף כי "אי סילוק המשכנתא ואי תשלום יתרת התמורה מהווה הפרה יסודית של החוזה". מכתב בנוסח דומה נשלח, למערער 1. המכתבים כולם שוגרו למערערים בדואר רשום, על פי כתובתם כפי שצויינה בהסכמי המכר, אלא שהמערערים לא באו לבית הדואר כדי לדרוש אותם. 4. חודש ימים לאחר מכן שיגר עורך הדין אשורי, למערערים, הודעה כתובה על ביטול הסכמי המכר. בהודעה ציין כי הוא רשאי, מכוח הסכמי המכר, לבטל את הערות האזהרה שנרשמו לזכותם וכי המשיבים רשאים למכור את דירותיהם לאחר. על מכתב זה הגיבו המערערים במכתב, מטעם בא כוחם, ובו דחו את טענות המשיבים, וטענו כי דווקא המשיבים הם שהפרו את הוראות הסכמי המכר. ביום 19.9.96 חתמו המשיבים על הסכמים חדשים למכירת דירותיהם לצד ג'. עורך הדין אשורי, מצדו, הציע לצדדים כי יפנו לבית המשפט, והצהיר בפניהם כי הוא עצמו יפעל בהתאם להחלטות שתינתנה. ואכן, פנו הצדדים לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, בארבע המרצות פתיחה, אשר אוחדו כולן להליך אחד. אלה - המערערים, ביקשו לקיים את ההסכמים ולחייב את המשיבים בפיצויים על הנזקים שהסבו להם, לטענתם, ואלה - המשיבים, פנו לבית המשפט בבקשה כי יצהיר כי ההסכמים בטלים ומבוטלים בשל הפרתם בידי המערערים. 5. טענתם של המערערים היתה כי המשיבים הפרו את הסכמי המכר עמם בשל שנמנעו מלבצע את שהוטל עליהם, על מנת לאפשר להם, למערערים, לפרוע את התשלום השני והשלישי. לטענתם, התכוונו לשאת בתשלום השני בדרך של פדיון המשכנתא הרובצת על הדירות - וזאת בכספים שיתקבלו בידם, בהלוואה, מ"מגדל". לצורך זה היה על המשיבים לבוא למשרדי חברת "מגדל" ולחתום שם על הסכמה לפדיון המשכנתא. המערערים טענו כי פנו, בעניין זה, בעל פה, למשיבים, ולעורך הדין אשורי, וכי המשיבים סרבו להיעתר לפניה, ואף התנו את מתן הסכמתם, לפדיון המשכנתא, בהקדמת התשלומים שהמערערים נתחייבו בהם. בכך, טענו המערערים, הפרו המשיבים את התחייבותם המפורשת לחתום על כל מסמך שיידרש כדי לאפשר למערערים לקבל הלוואה לצורך מימון מקצת מן התמורה לדירות. אשר להימנעותם מתשלום מס הרכישה, טענו המערערים, כי התשלום עוכב על ידם בשל סרוב המשיבים לקיים את התחייבויותיהם על פי ההסכמים, וכי מכל מקום אין באי התשלום כדי להצביע על הפרת ההסכם. 6. המשיבים מצידם טענו כי לא באה אליהם כל פניה, מצד המערערים, לבוא למשרדי "מגדל" וממילא אין לטעון נגדם כי סרבו ליתן הסכמתם לפדיון המשכנתא. עוד הם טוענים כי המערערים הפרו את ההסכמים ולא פרעו את התשלומים שנתחייבו בהם בהסכמים. אף התשלום הראשון, שאמור היה להתבצע על דרך הקיזוז, לא בוצע, כך מציינים המשיבים, משלא נרשמה בספריה של חברת פילס, הוראת זיכוי לטובת לה אמפנדה. המשיבים מציינים כי אף שאין בהימנעות המערערים, מתשלום מס הרכישה, על ידי המערערים, כשלעצמה, משום הפרה יסודית של ההסכם, יש גם בה כדי להעיד על כך שהמערערים לא התכוונו כלל לקיים את ההסכמים. 7. בית המשפט המחוזי (כב' סגן הנשיא ח' פורת) נדרש, תחילה, להכריע בין גרסותיהם הסותרות של הצדדים, בשאלה אם אכן הפנו המערערים, בקשה למשיבים, לבוא להתייצב במשרדי "מגדל", על מנת לחתום על מסמכי ההלוואה ואם סרבו האחרונים לכך. בית המשפט הגיע לכלל מסקנה כי יש להעדיף את גרסת המשיבים, בעניין זה, על פני גרסת המערערים. אמנם, הוכח כי המערערים היפנו ל"מגדל", ביום החתימה על הסכמי המכר, או בסמוך לכך, שתי בקשות להלוואה ואף צרפו לבקשות, לפי דרישת "מגדל", מסמכים שונים. אלא שמעבר לכך, כך פסק בית המשפט, לא נקטו המערערים בכל צעד נוסף לשם קיום ההסכמים. המערערים, כך מצא בית המשפט, לא הביאו כל ראיה התומכת בטענתם לפיה פנו בעניין זה למשיבים או לעורך הדין אשורי. לעומת זאת, כך פסק בית המשפט, נתמכה גרסתם של המשיבים, לפיה לא נדרשו כלל, על ידי המערערים, לבוא ולחתום על המסמכים האמורים, בראיות אחרות. בקביעות אלה אין להתערב. עדותו של עורך הדין אשורי שמונה, כאמור, מטעם שני הצדדים, כנאמן לביצוע העסקה, תומכת בגרסת המשיבים. הוא העיד כי בניגוד לגרסתם של המערערים הם לא פנו אליו כלל בעניין החתמת המשיבים על המסמכים הנוגעים להתקשרות עם "מגדל". עורך הדין אשורי העיד במשפט כי הוא עצמו שיגר למערערים מכתבים, בעניין העיכוב בתשלום המשכנתא, ובעניין ההימנעות מתשלום מס הרכישה. המכתבים לא נדרשו בבית הדואר, על אף שנשלחו בדרך שנקבעה בהסכמי המכר. בהתאם להוראות ההסכמים, רשאים היו המשיבים להסתמך על מכתבים אלה, כאילו נתקבלו בידי המערערים. 8. בית המשפט קמא קבע, בהסתמך על העדויות שנשמעו בפניו, כי למשיבים לא היה כל מניע לגרום לביטולם של הסכמי המכר. היפוכם של דברים הוא הנכון: המשיבים היו מעונינים בקיום ההסכמים ובקבלת התשלומים הנקובים בהם, במועדים שנקבעו, וזאת לשם פרעון חוב נוסף שלהם לשלטונות מס ערך מוסף. הצורך שעמד להם לפרוע חוב זה בדחיפות נבע מאמצעי אכיפה שעמדו להינקט נגדם. בית המשפט מצא תימוכין למסקנתו, בעובדה, שלאחר ביטול ההסכמים עם המערערים, התקשרו המשיבים בהסכמי מכר עם אחרים, בתמורה דומה לזו שנקבעה בהסכמים שבמחלוקת, ומיהרו לפרוע את חובם. בית המשפט קבע, איפוא, כי בפועל לא קיימו המערערים ולו חובה אחת על פי הסכמי המכר: הם לא נשאו במס הרכישה, לא שילמו את התשלום השני והשלישי על חשבון מחיר הדירות, ואף לא ביצעו בספריהם קיזוז הנותן ביטוי לתשלום הראשון. בכך הפרו את הסכמי המכר הפרה יסודית. המשיבים, כך מצא בית המשפט, שהיו נתונים בעול חובות, שאותם ביקשו לפרוע מן הכספים שיתקבלו בעסקת המכר, לא היו מתקשרים בהסכמים אילו חזו מראש את העיכוב המתמשך בתשלומים. בדין לפיכך, פסק בית המשפט כי המשיבים היו זכאים לבטל את הסכמי המכר, ובצדק דחה את תביעת המערערים. הייתי מציע, לדחות את הערעור ולחייב את המערערים לשאת בשכר טרחת עורך הדין של המשיבים בסכום של 15,000 ש"ח, שיתחלק בשווה בין שני זוגות המשיבים. ש ו פ ט השופטת ט' שטרסברג-כהן: אני מסכימה. ש ו פ ט ת השופט י' טירקל: אני מסכים. ש ו פ ט הוחלט כאמור בפסק-דינו של השופט א' ריבלין. ניתן היום, כז' באב תש"ס (28.8.2000). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 99021480.W02/אמ