פלוני נ. מדינת ישראל משרד הביטחון

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2148/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט י' אלרון כבוד השופט י' כשר העותר: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל – משרד הביטחון עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: עו"ד עדי בן שושן בשם המשיבה: עו"ד יובל שפיצר פסק-דין השופטת ע' ברון: בעתירה שלפנינו התבקשנו להורות למשיבה להעניק לעותר שורה של סעדים שעיקרם נוגע לזכויות שלשיטת העותר אמורות להיות מוקנות לו בגין פעילותו המודיעינית בשירות הביטחון הכללי (להלן: השב"כ). נוסף על כך, העותר מעוניין שנורה להעביר לעיונו את הקריטריונים שלפיהם נבחנות בקשות לסיוע ושיקום על ידי המנהלה הביטחונית לסיוע (להלן: המנהלה). כפי שעולה מהעתירה, העותר יליד שנת 1972 ומוצאו מהעיר ג'נין. בשנת 1987 העותר גויס כסייען לשב"כ, ולאורך השנים העביר מידע על אודות פעילי טרור פלסטיני. לדברי העותר, המידע שנמסר על ידו מנע פעולות טרור והוביל למעצרם של גורמי טרור שונים. על פי הנטען בעתירה, העותר ברח לישראל בשנת 1993 ועם הגעתו ארצה נפגש עם רכזי השב"כ והוענק לו סיוע כספי, בין היתר עבור שכר דירה. בתוך כך, העותר מציין כי מאז שברח לישראל הוא צבר חובות כספיים אצל נושים שונים, זאת משום שהתקשה למצוא עבודה בארץ. העותר מוסיף וטוען כי לנוכח מצבו הכלכלי התערער מצבו הנפשי והוא נדרש לטיפולים פסיכולוגיים. במהלך בחודש נובמבר 2020 פנה העותר למנהלה בבקשה לסיוע כלכלי מידי ולמציאת פתרון לדיור קבע עבורו. בפנייתו, הפנה העותר את תשומת ליבה של המנהלה לכך שהסיוע הכספי שניתן לו עבור שכר הדירה בוטל ללא התראה. כעבור מספר חודשים נמסר לעותר מהמנהלה כי הסיוע הכספי הופסק בשל אי עמידתו בתנאים הנדרשים לקבלת הסיוע, ובהם החזר חובותיו. עוד נמסר לעותר כי בתור תושב ישראל באפשרותו לפנות לרשויות המדינה השונות לקבלת סיוע. בהמשך פנה העותר פעמים נוספות למנהלה על מנת שזו תשקול מחדש את החלטתה ותסייע לו ברכישת דירה, אולם נענה בשלילה. לדברי העותר, בניגוד לסייענים וסוכנים אחרים הוא מופלה לרעה, משלא קיבל סיוע לרכישת דירה למגורים. כן טוען העותר כי במהלך שנת 2014 הובטח לו כי המשיבה תסייע לו ברכישת דירה. מכאן העתירה שלפנינו. התבקשה תגובת המשיבה לעתירה, במסגרתה היא מציינת כי במשך שנים רבות העותר טופל על ידי המנהלה. לדבריה, ניתן לעותר סיוע רב; הושקעו בו ובמשפחתו תשומות ומאמצים חריגים, ובמשך כ-24 שנים העותר קיבל סיוע בשכר דירה. בתוך כך, המשיבה סבורה כי יש לדחות את העתירה על הסף וכן לגופה משום שאינה מגלה עילה להתערבות. בכלל זה טוענת המשיבה כי העותר לא מיצה הליכים כנדרש טרם שהגיש את עתירתו, ולא פנה לנציב קבילות סייענים מטעם משרד ראש הממשלה על מנת להשיג על החלטות המנהלה בעניינו. המשיבה מפרטת כי מוסד נציב קבילות סייענים הוקם לצורך טיפול בתלונות של סייענים, ותפקידו לקבל ולבחון תלונות וקבילות של סייענים המטופלים על ידי המנהלה, בכל הנוגע לטיפולה בשיקומם. מטעם זה סבורה המשיבה כי לרשות העותר עומד סעד חלופי בדמות פנייה לנציב קבילות סייענים. מעבר לכך, המשיבה אף טוענת שהעותר השתהה בהגשת העתירה. לגופה של העתירה המשיבה סבורה כי בהינתן מרחב שיקול הדעת המוקנה למנהלה בהחלטה בדבר מתן סיוע או הפסקתו, אין בנסיבות המקרה מקום להתערבותנו. ניתנה לעותר רשות להשיב לתגובת המדינה. בתשובתו העותר מצביע על כך שבמהלך התכתבויותיו עם המנהלה, האחרונה לא הפנתה את תשומת ליבו לעובדה שבאפשרותו לפנות לנציב קבילות סייענים. משכך, העותר סבור כי יש לדחות את הטענה שלא מיצה הליכים. מעבר לכך, העותר גורס כי המשיבה לא העלתה בתגובתה טענות מהותיות העשויות להצדיק את העמדה כי אין להתערב בשיקול הדעת המוקנה למנהלה. לאחר עיון בעתירה, בתגובת המשיבה ובתשובת העותר, על נספחיהן באתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת אי מיצוי הליכים ובשל סעד חלופי העומד לעותר בנסיבות העניין. כידוע, בטרם הגשת עתירה לבית משפט זה, מוטלת על העותר חובה להקדים ולפנות לרשות המוסמכת לקבלת הסעד המבוקש ולאפשר לה לשקול ולהגיב לטענותיו (ראו מני רבים, בג"ץ 2106/22 תולדות ייזום והשקעות בע"מ נ' שר האוצר, פסקה 3 (28.3.2022)). בית המשפט זה שב והבהיר כי הדרך הנאותה להשגה על החלטת המנהלה היא באמצעות פניה לנציב קבילות סייענים. יפים בהקשר זה דברים שנקבעו עוד ב-בג"ץ 3372/05 פלונים נ' ראש ממשלת ישראל (6.10.2005): "אין בידינו להיעתר למבוקש בעתירה, נוכח אי מיצוי ההליכים. אכן, בפני העותר פתוחה הדרך לפנות לנציב קבילות הסייענים. גורם זה נוצר במיוחד לשם בדיקת תלונותיהם של סייענים המטופלים על ידי המנהלה הביטחונית לסיוע (בג"ץ 4844/01 מאג'ד עבדאללה נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). משקיים סעד חלופי, על העותר למצותו, טרם פנייה לבית משפט זה. הדבר מוצדק והגיוני, שכן לכגון דא נוצר המוסד של נציב קבילות הסייענים, ואין בפניות אל המנהלה הביטחונית לסיוע ובמענה הלא חיובי מצדה, שעליהם הצביע העותר, כדי לפסול זאת. פשיטא כי לעותר שמורה הזכות לשוב ולפנות לבית משפט זה, ככל שתהא בידו עילה, לאחר שימוצו ההליכים ותתקבל החלטה סופית בעניינו" (שם, בפסקה ד; ראו גם: בג"ץ 9295/20 פלוני נ' משרד הביטחון, פסקה 5 (10.3.2021); בג"ץ 4478/13 פלוני נ' משרד הביטחון, פסקה 4 (23.1.2014); בג"ץ 7536/12 פלוני נ' משרד הביטחון המינהלה הביטחונית לסיוע, פסקה 4 (24.6.2013)). על כן ומבלי להקל ראש במצוקת העותר, בנסיבות המקרה היה עליו להקדים פנייה לנציב קבילות הסייענים טרם שהגיש את עתירתו לבית משפט זה. משלא עשה כן דין העתירה להידחות על הסף, וכך אנו מורים. בנסיבות העניין, איננו עושים צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ד באב התשפ"ב (‏11.8.2022). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22021480_G04.docx דפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il