פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 2139/14

מכללת שערי משפט נ. שר הפנים

העותרת טענה לאי-סבירות קיצונית בתעריפי הארנונה שהושתו עליה בהשוואה למכללות דומות באזור המרכז.

נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) ?
תאריך פרסום 12/10/2015 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 2139/14 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה ארנונה — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
★ השלכה רחבה סימון לפסיקה שעשויה להוות תקדים או להשפיע על תיקים רבים אחרים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרת טענה לאי-סבירות קיצונית בתעריפי הארנונה שהושתו עליה בהשוואה למכללות דומות באזור המרכז.
החלטת בית המשפט נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) — ההכרעה התייתרה — אין עוד צורך בהכרעה שיפוטית.

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 2139/14

מכללת שערי משפט נ. שר הפנים

העותרת טענה לאי-סבירות קיצונית בתעריפי הארנונה שהושתו עליה בהשוואה למכללות דומות באזור המרכז.

נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) ?

סיכום פסק הדין

מכללת שערי משפט עתרה נגד שרי הפנים והאוצר בטענה כי תעריפי הארנונה המוטלים עליה אינם סבירים בהשוואה למכללות דומות באזור המרכז. עיריית הוד השרון, שבתחומה פועלת המכללה, תמכה בעמדת העותרת. המדינה טענה כי העתירה הוגשה בשיהוי ניכר וכי התעריפים סבירים ביחס לרשויות אחרות. בית המשפט העליון קבע כי העתירה נגועה בשיהוי רב ולכן דינה להימחק. עם זאת, בית המשפט מתח ביקורת על הבסיס ההיסטורי של התעריפים והורה למדינה לפעול להאחדת התעריפים בעתיד באמצעות מודל סימולטור חדש ושקוף.

השלכות רוחב

הנחיית בית המשפט למדינה לפעול להאחדת תעריפי ארנונה למכללות לא מתוקצבות באמצעות מודל שקוף ועדכני.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' רובינשטיין, נ' הנדל, י' עמית
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • מכללת שערי משפט

נתבעים

  • שר הפנים
  • שר האוצר
  • עיריית הוד השרון

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • תעריפי הארנונה אינם סבירים בהשוואה למכללות ביישובים סמוכים.
  • קיים עיוות בבסיס ההיסטורי של קביעת התעריפים.
טיעוני ההגנה
  • שיהוי רב בהגשת העתירה (כעשור).
  • השוואה לרשויות מקומיות אחרות מראה כי התעריף נמצא בטווח סביר.
  • קיים מודל סימולטור חדש המאפשר קביעה ראויה יותר של תעריפים.
מחלוקות עובדתיות
  • האם התעריף המוטל על העותרת חורג מהסביר בהשוואה למכללות אחרות.

הדגשים פרוצדורליים

  • העתירה נמחקה בשל שיהוי רב.
  • בית המשפט הורה למדינה לאפשר חשיפה של מודל הסימולטור לנוגעים בדבר לקראת השנים הבאות.

תגיות נושא

  • ארנונה
  • שיהוי
  • מנהל תקין
  • מכללות

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

הוראות וסעדים אופרטיביים

  • הוראה למדינה לאפשר חשיפה של מודל הסימולטור לנוגעים בדבר.

טענות מנהליות

עילת הסבירות
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 2139/14 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2139/14 לפני: כבוד המשנה לנשיאה א' רובינשטיין כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט י' עמית העותרת: מכללת שערי משפט נ ג ד המשיבים: 1. שר הפנים 2. שר האוצר 3. עיריית הוד השרון עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: כ"ט בתשרי התשע"ו (12.10.2015) בשם העותרת: עו"ד עפר שפיר; עו"ד ליאת מרקוביץ בשם המשיבים 2-1: עו"ד רן רוזנברג בשם משיבה 3: עו"ד ירון סולברג; עו"ד שלומית גבע פסק-דין המשנה לנשיאה א' רובינשטיין: א. עתירה זו מסבה עצמה על הארנונה שעל העותרת, מכללה לא מתוקצבת, לשלם – והטענה המשפטית העיקרית היא אי סבירות קיצונית, נוכח השוואה למכללות בישובים סמוכים במרכז הארץ שהתעריפים לגביהן נמוכים יותר. המשיבה 3, עיריית הוד השרון, שאינה מקבלת מענק איזון, תומכת בעותרת. משיבי המדינה טוענים, ראשית, לשיהוי, שכן העתירה מסבה עצמה על כעשור אחורנית, ושנית, נטען כי הבסיס ההשוואתי שונה מן הנטען שכן בהשוואה לרשויות מקומיות בכלל נמצאת העותרת לעניין ארנונה ב"מקום טוב באמצע", גם אם יש חריגות מסוימות לכאן או לכאן. עוד נאמר, כי ישנו כיום מודל מופעל-סימולטור המאפשר השוואה טובה יותר תוך שכלול נתונים מלאים, ושלפיו בידי השרים לקבוע באופן ראוי יותר. ב. שוב אנו בקללת תעריפי הארנונה, ש"עם חכם ונבון" אינו מצליח להיפטר ממנה, וכאן מתווספים עוד רכיבים לטרוניה הרגילה בנושא שבפי בית משפט זה, האחד הוא העובדה שגם בסימולטור החדש נותר לכאורה הבסיס המעוות הישן, ועל כן אין מושג כדבעי הצדק החלוקתי, והשני הוא שבמקרה הספציפי הרשות המקומית תומכת בעותרת, כלומר, מתבקשת הפחתה ולא (כרגיל) העלאה, והשאלה אם אין הדבר נמצא בצורה זו או אחרת באוטונומיה של הרשות. ג. סבורים אנו, בסופו של יום, כי גם אילו היה בעתירה ממש לגופה, ואיננו נוטעים מסמרות, אין להיעתר לה בשל השיהוי הרב, שלגביו לא שוכנענו מתשובת העותרת. ועם זאת, לגופם של דברים, סבורים אנו כי בתשובת המדינה לא נשלמה מלאכתה. במבט צופה פני עתיד, לא יתכן שנושא פשוט יחסית כמו תעריפים למכללות לא מתוקצבות באיזור המרכז לא יאוחד בקירוב מירבי בצורה הוגנת, וההגינות היא יסוד מוסד, והבסיס ההיסטורי העקום אינו סיבה טובה לכך. לכן תיכבד המדינה ותאפשר למודל הסימולטורי שבנתה חשיפה לנוגעים בדבר ואפשרות להתיחסות, באופן שלקראת השנים הבאות תושג אותה האחדה, ולמצער האחדה בקירוב ולוא גם על יסוד השלכות רוחב כמופיע בפסיקה, וזכויות העותרת והרשות המקומית שמורות. ד. בנתון לכך נמחקת העתירה. אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ט בתשרי התשע"ו (‏12.10.2015). המשנה לנשיאה ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 14021390_T02.doc זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il