פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בה"ן 2132/99

מדינת ישראל נ. פיני מזרחי

ערעור המדינה על קולת העונש שנגזר על המשיב בגין עבירת הריגה.

התקבל במלואו (לטובת התובע/העותר/המערער/המבקש) ?
תאריך פרסום 02/11/1999 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בה"ן — בקשת התרת נישואין.
מספר התיק 2132/99 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה הריגה — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
★ השלכה רחבה סימון לפסיקה שעשויה להוות תקדים או להשפיע על תיקים רבים אחרים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור המדינה על קולת העונש שנגזר על המשיב בגין עבירת הריגה.
החלטת בית המשפט התקבל במלואו (לטובת התובע/העותר/המערער/המבקש) — בית המשפט קיבל את ההליך לטובת הצד הפותח (התובע/העותר/המערער).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בה"ן 2132/99

מדינת ישראל נ. פיני מזרחי

ערעור המדינה על קולת העונש שנגזר על המשיב בגין עבירת הריגה.

התקבל במלואו (לטובת התובע/העותר/המערער/המבקש) ?

סיכום פסק הדין

המשיב הורשע בבית המשפט המחוזי בעבירת הריגה לאחר שדקר למוות צעיר אחר במהלך סכסוך, ונגזרו עליו 8 שנות מאסר בפועל. המדינה ערערה לבית המשפט העליון בטענה כי העונש קל מדי ואינו משקף את חומרת המעשה ואת הצורך בהרתעה מפני תופעת האלימות בסכינים. בית המשפט העליון קיבל את הערעור, בקבעו כי בית המשפט המחוזי נתן משקל יתר לנסיבותיו האישיות של המשיב על חשבון חומרת העבירה. העונש הוחמר ל-10 שנות מאסר בפועל.

השלכות רוחב

הפסיקה מדגישה את הצורך בענישה מחמירה ומרתיעה בעבירות הריגה המבוצעות באמצעות סכינים, כחלק מהמאבק החברתי בתופעה.

סוג הליך בקשת התרת נישואין (בה"ן)
הרכב השופטים ט' שטרסברג-כהן, י' טירקל, ע' זועבי
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • מדינת ישראל

נתבעים

  • פיני מזרחי

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העונש שנגזר אינו מבטא את סלידת החברה ממעשה קיפוח חיי אדם.
  • יש להחמיר בעונש באופן משמעותי כדי להרתיע מפני תופעת השימוש בסכינים ליישוב סכסוכים.
טיעוני ההגנה
  • המפגש בין הצדדים היה אקראי והמשיב ביקש ליישב סכסוך.
  • התוצאה הקטלנית הייתה מקרית ובלתי מכוונת.
  • יש להתחשב בנסיבותיו האישיות של המשיב.
מחלוקות עובדתיות
  • האם המשיב התכוון לתוצאה הקטלנית או שזו הייתה מקרית.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"פ 8088/98
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בבאר-שבע

שלב ההליך

ערעור

סכום הוצאות משפט

0

סכום הפיצוי

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 2132/99 בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן כבוד השופט י' טירקל כבוד השופט ע' זועבי המערערת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: פיני מזרחי ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע מיום 16.2.99 בתיק 8088/98 שניתן על-ידי כבוד השופטת ט' שחף תאריך הישיבה: כ"ג בחשוון תש"ס (2.11.99) בשם המערערת: עו"ד אלון אינפלד בשם המשיב: עו"ד אהוד בן יהודה פסק-דין המשיב הורשע בהריגה ונדון ל10- שנות מאסר מתוכן 8 שנות מאסר בפועל ושנתיים מאסר על תנאי. המשיב, צעיר כבן 21 קיפח את חייו של צעיר אחר כבן 22 שנה בשל סכסוך של מה בכך, בדוקרו אותו דקירה קטלנית באולר שהיה ברשותו. המדינה מערערת בפנינו על קולת העונש. לטענתה, אין בעונש שנגזר, כדי לבטא את סלידת החברה מן המעשה הנפשע שהביא לקיפוח חיי אדם. לפיכך מבקשת היא להחמיר בעונש בצורה משמעותית. הסניגור המלומד הדגיש את נסיבות האירוע - מפגש אקראי בין השנים כשהמשיב מבקש ליישב סכסוך ביניהם - את מקריות התוצאה המתבקשת גם ממקום הדקירה בגופו של המנוח ואת נסיבותיו האישיות של המשיב. לטענתו, לא חשב המשיב שעלולה לקרות תוצאה קטלנית כפי שקרתה ושליפת האולר היתה מקרית ורגעית בלהט הויכוח. קיפוח חיי אדם הוא המעשה הנפשע והנורא ביותר שניתן להעלות על הדעת. הקלות הבלתי נסבלת של יישוב סכסוכים - בעיקר בין צעירים - באלימות ובדקירות סכינים המסתיימת לא אחת במוות, מחייבת גיוס כל משאבי החברה כדי לעקור את התופעה משורש. על בתי המשפט לתרום תרומתם על ידי ענישה חמורה ומרתיעה. תופעות של שימוש בסכין תוך כדי ויכוח שפשתו במקומותינו מצביעות על יחס של זלזול בחיי הזולת, של אטימות כלפי אחרים, של אדישות לרווחתם ולשלומם של אחרים ושל פורקן מהיר ומידי של יצרים. על הריגת אדם יש להעניש בכל חומרת הדין. העונש המירבי על עבירה זו הוא 20 שנות מאסר בפועל. בהשיתו על המשיב 8 שנות מאסר בפועל התחשב בית המשפט בנסיבות המקלות אל מול חומרת העבירה ותוצאותיה הטרגיות. נראה לנו כי בית המשפט נתן משקל יתר לנסיבותיו של המשיב כפי שהועלו גם בפנינו על-ידי הסניגור. אכן, יש בכל אלה כדי להוות שיקול שלא יושת על המשיב העונש המירבי או עונש קרוב לו, אולם אין בהם כדי להצדיק עונש של 8 שנות מאסר בפועל בלבד. אשר על כן, אנו מקבלים את הערעור. מאחר ואין דרכה של ערכאת הערעור למצות את הדין עם מי שהורשע בדינו, קובעים אנו כי תחת עונש המאסר בן 10 שנים שמתוכן 8 שנים בפועל, שנגזרו על המשיב, ישא הוא בעונש מאסר בן 12 שנה שמתוכן 10 שנות מאסר בפועל מיום מעצרו ושנתיים מאסר על תנאי מיום השחרור מהמאסר והתנאי הוא שלא יעבור עבירה מסוג העבירה בה הורשע או עבירה שיש בה יסוד של אלימות והיא פשע או עבירה שיש בה יסוד של איום והיא פשע. ניתן היום, כ"ג בחשוון תש"ס (2.11.99). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן -מזכיר ראשי