איברהים גולאני נ. הקדש אבו ג'בנה

פסק-דין בתיק ע"א 2122/12 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 2122/12 לפני: כבוד הנשיא א' גרוניס המערער: איברהים גולאני נ ג ד המשיב: הקדש אבו ג'בנה ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת ת' בר-אשר) מיום 1.3.2012 שלא לפסול עצמו מלדון בת"א 8823/09 בשם המערער: עו"ד דאוד ח'ורי פסק-דין 1. ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת ת' בר-אשר), מיום 1.3.2012, שלא לפסול עצמו מלהמשיך ולדון בעניינו של המערער בת"א 8823/09. 2. בעלי הדין התקשרו ביניהם בהסכם קומבינציה לבניית דירות על קרקע של הקדש משפחתי של המשיב. בעקבות החתימה על ההסכם חתם המערער על שטר חוב למשיב. המשיב הגיש בקשה לביצוע שטר החוב. התנגדות המערער לביצוע השטר התקבלה, והתצהיר שצורף להתנגדות הפך לכתב הגנה. הדיון בתביעה עוכב עד לבירור תביעה למתן צו עשה שהגיש המערער לבית המשפט המחוזי בירושלים להורות למשיב למסור לו את כלל המסמכים הרלוונטיים להסכם הקומבינציה. התביעה בבית המשפט המחוזי התקבלה, והדיון בבית משפט השלום חודש. 3. ביום 8.9.2011 התקבלה התביעה השטרית, לאחר שהמערער לא הגיש תצהירי חקירה ראשית. המערער עתר לבית המשפט לביטול פסק-הדין ולהארכת מועד להגשתם של תצהירי חקירה ראשית. שתי הבקשות נידחו ביום 5.10.2011. המערער הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי על החלטת בית משפט השלום מיום 5.10.2011. בהסכמת בעלי הדין, קיבל בית המשפט המחוזי את הערעור, וביטל את פסק הדין. הדיון הושב לאותו מותב "על מנת שיתנהל לגופו של עניין", בניגוד לבקשת המערער להעבירו למותב אחר. המערער אף חויב בתשלום הוצאות גבוהות. המערער הגיש בקשה לפסילת מותב בית משפט השלום מלהמשיך ולדון בעניינו. לטענתו, בהחלטה מיום 5.10.2011 דן בית המשפט והכריע בטענות ההגנה, מבלי שהתיר למערער להגיש את ראיותיו, לפני ששמע עדים ומבלי שהוגשו סיכומים. המערער הוסיף כי בית המשפט הכריע בשאלת נטל ההוכחה בתביעה. משכך טען המערער, כי בית המשפט גיבש דעה קדומה וכי דעתו "נעולה" לגבי תוצאת התביעה, ולכן יש לפסול אותו מלהמשיך ולדון בה. המשיב התנגד לבקשה. 4. בית משפט השלום דחה את בקשת הפסלות הן בשל המועד בו הוגשה והן לגופה. בית המשפט קבע כי הבקשה לא הוגשה בהזדמנות הראשונה שבה יכול היה המערער להגישה. לגופן של טענות ציין בית המשפט, כי טרם קרא את התצהירים שהוגשו מטעם בעלי הדין, ולכן אינו יודע מהי גרסתם, וממילא לא הייתה לו כל אפשרות לגבש עמדה במחלוקת. בית המשפט הוסיף כי אין יסוד לבקשת הפסלות, שכן לא דן ולא הכריע בטענות ההגנה של המערער. בית המשפט ציין כי בהחלטתו מחודש אוקטובר 2011 פירט את טענות המערער בהתנגדות לבקשה לביצוע השטר מבלי לנקוט עמדה ביחס אליהן. בית המשפט קבע עוד, כי התייחס לסוגיית היפוך נטל ההוכחה, שהיא שאלה משפטית אשר אינה תלויה במיהות המותב הדן בתיק. 5. על החלטה זו הגיש המערער את הערעור שלפניי. המערער מתאר את השתלשלות הדיון בתביעה, וטוען כי לבית המשפט יש תחושה לפיה הוא מנסה לעכב את הדיון בתביעה. הטלת הדופי בו, מצדיקה, לדעת המערער, את פסילת בית המשפט מלהמשיך ולדון בעניינו. המערער טוען עוד כי בית המשפט נמנע באופן שיטתי מלהחליט בבקשות שהונחו לפניו, לרבות בקשר להטלת עיקולים ולעיכוב כספים. לדעת המערער, התנהלות זו מטה את הכף לטובת המשיב ופוגעת במראית פני הצדק ובעשייתו, הלכה למעשה. המערער מפנה להחלטה שנתן בית המשפט במעמד המשיב בלבד, ללא רישום פרוטוקול. ולעומת זאת, מפנה לסירוב בית המשפט לקבל את בקשתו לביטול פסק הדין שנתן ולהחלטה לדון בתביעה במעמד צד אחד. לדעת המערער, התנהלות זו מצביעה על נטיית בית המשפט לטובת המשיב. המערער מוסיף עוד כי לא היה שיהוי בהגשת בקשת הפסלות, ולחלופין, כי לא היה בשיהוי כדי להביא לדחיית הבקשה. 6. דין הערעור להידחות. ניכר בהודעת הערעור חוסר שביעות הרצון של המערער מהחלטות בית המשפט ומאופן ניהול התביעה. ואולם, הלכה פסוקה היא כי השגות על תוכן החלטות של בית המשפט מקומן בהליכי ערעור רגילים, על-פי סדרי הדין, ולא במסגרת הליכי פסלות. שכן, גוף ההחלטה הוא שצריך לעמוד לביקורת ולא גופו של היושב בדין (ע"א 1740/12 פנינה אדלר, בשם הוריה משפחת קלו נ' עיריית נתניה [מח' משפטית, הנדסה, אדמיניסטרציה] (לא פורסם, 11.3.2012); יגאל מרזל דיני פסלות שופט 178-174 (2006)). זאת ועוד, התנהלות המערער בתביעה, המתוארת בהרחבה בהחלטת בית המשפט מיום 5.10.2012, יש בה כדי לשפוך אור על אופן ניהול התביעה עד עתה, ודי לחכימא ברמיזא. יתרה מכך, יש ממש בקביעת בית המשפט לפיה חל שיהוי בהגשת בקשת הפסלות, וממילא, ניתן היה לדחות את הבקשה מנימוק זה בלבד. על יסוד האמור לעיל, ובהעדר עילת פסלות, דין הערעור להידחות. 7. אשר על כן, הערעור נדחה בלא שהוגשה תשובה. מאחר שלא הוגשה תשובה אין מקום להשתת הוצאות לטובת המשיב. עם זאת, נוכח התנהלותו של המערער וחוסר התוחלת של ערעור זה, על המערער לנמק עד ליום 1.4.2012 מדוע לא יישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה. ניתן היום, ד' בניסן התשע"ב (27.3.2012). ה נ ש י א _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 12021220_S01.doc דז מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il