ארז תעשיות עץ בע"מ נ. בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ סניף חדרה

החלטה בתיק רע"א 2119/18 בבית המשפט העליון רע"א 2119/18 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופטת י' וילנר המבקשות: 1. ארז תעשיות עץ בע"מ (בפירוק) 2. אילנה שרעבי נ ג ד המשיב: בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ סניף חדרה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 15.2.2018 בע"א 428-06-17 שניתן על-ידי כבוד השופט העמית ג' גינת בשם המבקשות: בעצמם בשם המשיב: עו"ד עדינה וויל, עו"ד אסף ערן פסק דין השופטת ד' ברק-ארז: 1. לקוחה של בנק הפקידה בחשבונה שיקים, והבנק איבד את חלקם. הבנק לא זיכה את החשבון בסכומי השיקים שאבדו ואף לא פיצה את הלקוחה בגין אובדנם. עם זאת, הוא מסר לידי הלקוחה כתבי שיפוי על מנת שתוכל לפנות למושכי השיקים ולקבל מהם שיקים חליפיים. האם הבנק יכול היה להסתפק במתן כתבי השיפוי כאמור, או שמא היה עליו להכיר באחריותו לאובדן על-ידי זיכוי מתאים של חשבון הבנק? זוהי השאלה המרכזית שהתעוררה בפנינו במסגרת בקשת רשות הערעור. רקע נורמטיבי: אובדן שטרות על-פי פקודת השטרות 2. טענותיהם של הצדדים בעניין זה נסבו, במידה רבה, על פרשנותם ויישומם של סעיפים 69 ו-70 לפקודת השטרות [נוסח חדש] (להלן: פקודת השטרות), שעוסקים במקרה של אובדן שטרות. נקדים ונביא את נוסחם של סעיפים אלה. 3. סעיף 69 לפקודת השטרות מקנה לאוחז בשטר זכות לקבל כפל של שטר אבוד ומורה בעניין זה כך: "שטר שאבד לפני שעבר זמנו, יכול האדם שהיה אוחזו לבקש את המושך שיתן לו שטר אחר ככתבו, אגב מתן ערובה למושך, אם ידרוש זאת, לשפותו כלפי כל אדם במקרה שיימצא השטר שאבד לפי דבריו; מושך שנתבקש כאמור וסירב ליתן כפל השטר, אפשר לכוף אותו שיתן". על כך, מוסיף סעיף 70 לפקודת השטרות הוראה שעניינה הגשת תובענה לפי שטר אבוד. וכך נאמר בו: "בכל תובענה או הליך על פי שטר, יכול בית המשפט או שופט לצוות שאיבוד השטר לא ישמש טענה, ובלבד שניתן שיפוי, להנחת דעתו של בית המשפט או של השופט, כלפי תביעותיו של כל אדם אחר על פי השטר הנדון". עיקרי העובדות וההליכים הקודמים 4. המבקשת 1, חברת ארז תעשיות עץ בע"מ, היא חברה לנגרות (להלן: החברה). המבקשת 2, אילנה שרעבי (להלן: שרעבי), ורז לוי (להלן: לוי), בנו של בן זוגה, הם בעלי המניות בחברה. החברה החזיקה חשבון בבנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (להלן: הבנק), הוא המשיב, במהלך השנים 2011-2006. שרעבי ולוי היו ערבים כלפי הבנק לקיום כל חיובי החברה. בנוסף לכך, רכבו של לוי היה ממושכן לטובת הבנק. 5. נקדים ונציין כי בהליכים שהתקיימו בין הבנק לבין החברה ושרעבי נפרסה יריעה רחבה. עם זאת, לצורך ההליך דנן נתמקד אך בהיבטים הרלוונטיים להכרעה שבפנינו. 6. במהלך התקופה שבה החברה החזיקה בחשבון איבד הבנק 12 שיקים שהחברה הפקידה בו בסכום כולל של כ-60,000 שקלים: שני שיקים בשנת 2008, ששה שיקים בשנת 2009, שני שיקים בשנת 2010 ושיק אחד בשנת 2011. הבנק לא זיכה את חשבון החברה בגין השיקים שאבדו, ובמקרים שבהם הבנק זיכה את החשבון מראש בגין השיקים הוא ביטל את הזיכוי מאוחר יותר. תחת זאת הבנק מסר לחברה כתבי שיפוי שנועדו לאפשר לה לקבל מהמושכים שיקים חדשים – כנגד התחייבות הבנק לשפות את המושכים אם יוגשו השיקים שאבדו לביצוע. 7. ביום 5.10.2010 הבנק העניק לחברה הלוואה בסך של 200,000 שקלים. הלוואה זו לא נפרעה כסדרה ובשל כך הועמדה לפירעון מידי ביום 15.8.2011 במסגרת החשבון של החברה. כתוצאה מכך, יתרת החובה בחשבון הגיעה לסך של כ-270,000 שקלים. 8. ביום 14.9.2011 הגיש הבנק תביעה נגד החברה, שרעבי ולוי בגין החוב בהליך של סדר דין מקוצר לבית משפט השלום בעכו (ת"א 29227-09-11, השופטת ד' עופר). במקביל, ננקטו הליכי פירוק בעניינה של החברה וביום 5.9.2011 הוצא צו לפירוקה. ביום 21.11.2011 בית משפט השלום הורה על הקפאת ההליכים בתביעה נגד החברה. 9. ביום 16.9.2013 ניתנה לשרעבי וללוי הרשות להתגונן על-פי בקשתם ובהסכמת הבנק. להשלמת התמונה יצוין כי לוי שהוא פושט רגל לא היה שותף להמשך ההליך בבית משפט השלום, ובסופו של דבר ניתן נגדו פסק דין נפרד ביום 7.2.2017. כך, ההליך בבית משפט השלום הוסיף להתנהל נגד שרעבי בלבד. 10. שרעבי העלתה טענות רבות כנגד התנהלותו של הבנק ביחס לחשבון כמו גם בכל הנוגע לניהול ההליך המשפטי. בין השאר, היא טענה שיש להפחית מסכום התביעה שהוגשה את סכום השיקים שאבדו, שאותו היא העמידה, בצירוף ריבית, על 120,000 שקלים. שרעבי טענה בהקשר זה כי אילו הבנק לא היה מאבד את השיקים החברה כלל לא הייתה נזקקת להלוואה. שרעבי טענה עוד כי יש להפחית מסכום התביעה גם כ-72,000 שקלים שהבנק גבה במישרין מלקוחות החברה ששיקים שלהם חזרו מבלי לזכות את החשבון, 8,000 שקלים בגין שיקים של אחד מלקוחות החברה שהבנק החזיק מבלי לגבותם ו-6,500 שקלים שהבנק קיזז מחשבונה הפרטי בגין חוב משנים קודמות מבלי לתת לכך הסבר. 11. מנגד, הבנק טען כי כתבי השיפוי שהעביר לחברה הם תחליף מספק לשיקים שאבדו. עוד טען הבנק כי הסכומים שגבה מצדדים שלישיים לא הופחתו מסכום התביעה בהתחשב בכך שהחוב גדל בינתיים בשל הריבית שהתווספה לו וכי הוא החזיק בשיקים הנוספים על מנת להמציאם למפרק החברה במידה ויידרש. 12. ביום 19.4.2017 קיבל בית משפט השלום את התביעה של הבנק. בית משפט השלום דחה את רוב טענותיה של שרעבי וקבע כי הבנק עמד בנטל ההוכחה בנוגע לחוב של החברה. בהמשך, בית משפט השלום עמד על כך שאין מחלוקת כי במהלך שנות הפעילות בחשבון אכן אבדו 12 שיקים של לקוחות החברה בסכום כולל של כ-60,000 שקלים. בצד זאת, בית משפט השלום דחה את הטענה של שרעבי לפיה יש להפחית את סכום השיקים שאבדו מהחוב לבנק, לאחר שקבע כי כתבי השיפוי שניתנו על-ידי הבנק הם תחליף מספק עבורם. בית משפט השלום הדגיש כי בהתאם לסעיף 70 לפקודת השטרות, כתבי השיפוי אפשרו לחברה להגיש תביעה משפטית לפירעון השיקים שאבדו, ומאחר שלא עשתה כן היא אינה יכולה להעלות עוד טענות בעניין. 13. יחד עם זאת, בית משפט השלום קיבל את טענתה של שרעבי לפיה יש לנכות מסכום התביעה סך של 72,000 שקלים, שהבנק אישר שגבה מצדדים שלישיים וכן 10,000 שקלים בגין שיקים של לקוח של החברה שהוחזקו בידי הבנק למרות שהוא לא יכול היה לפעול לגבייתם. לסיכום, קבע בית משפט השלום כי על שרעבי לשלם לבנק סכום של 187,732 שקלים בתוספת ריבית, החזר של אגרת התביעה ששולמה ושכר טרחת עורך דין. 14. החברה ושרעבי (להלן ביחד: המבקשות) ערערו על פסק הדין לבית המשפט המחוזי (ע"א 428-06-17, השופט העמית ג' גינת). בהמשך להגשת הערעור המבקשות הגישו לבית המשפט המחוזי גם בקשה להוספת ראיה. 15. ביום 15.2.2018 דחה בית המשפט המחוזי את הערעור בפסק דין תמציתי שניתן לפי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי). בית המשפט המחוזי קבע בפסק דינו כי הוא דוחה גם את הבקשה להוספת ראיה מאחר שלא הונחה תשתית לטענה שלא ניתן היה להציג את הראיה שהוספתה התבקשה בהליך שהתקיים בבית משפט השלום. 16. למען שלמות התמונה יצוין כי שרעבי הגישה בעצמה את הערעור בשמה ובשם החברה (הגם שפסק הדין של בית משפט השלום ניתן מבחינה פורמאלית רק נגד שרעבי), וכי המבקשות קיבלו ייצוג מהסיוע המשפטי בבית המשפט המחוזי רק כאשר ההליך כבר היה בעיצומו. גם את בקשת רשות הערעור דנן הגישה שרעבי בעצמה. בקשת רשות הערעור והתשובה לה 17. בקשת רשות הערעור דנן מכוונת נגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בד בבד עמה המבקשות הגישו בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין ולחלופין למתן סעד זמני לתקופת הערעור. ביום 14.3.2018 ניתן על-ידי בית משפט זה צו ארעי לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי. 18. המבקשות טוענות כי יש לקבל את בקשת רשות הערעור מאחר שזו מעלה שאלות כלליות בעלות השלכות רוחב. המבקשות מוסיפות וטוענות כי פסקי הדין בעניינן ניתנו על סמך מידע חסר משום שהבנק הסתיר מסמכים ועובדות. 19. לגוף הדברים, המבקשות טוענות כי היה מקום להפחית את סכומי השיקים שאבדו מסכום החוב שנתבע מהן. לשיטתן, הבנק התרשל ופעל כלפיהן בחוסר תום לב בכך שלא זיכה את חשבונן בסכומים הנקובים בשיקים שאבדו וכן בכך ששב וחייב את חשבונן בסכומים הנקובים במקרים שבהם החשבון זוכה קודם לכן בסכומי השיקים. המבקשות מצביעות על כך שכאשר פנו למושכי השיקים על מנת לקבל שיקים חדשים אלה סירבו לתתם מבלי לקבל את השיקים שאבדו. המבקשות מוסיפות וטוענות כי לפי סעיף 81א לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 הן לא יכלו לפעול בדרך של הוצאה לפועל כנגד מושכי השיקים מאחר שלא החזיקו בידיהן בשטר המקורי. כמו כן, נטען כי הגשת תביעה משפטית לפי סעיף 70 לפקודה לא הייתה כדאית עבורן מבחינה כלכלית. 20. המבקשות חוזרות בפירוט רב גם על יתר הטענות אותן העלו בפני הערכאות הקודמות, בין היתר בעניין הכספים שהתקבלו ממימוש הרכב, ומלינות על-כך שבית המשפט המחוזי ביסס את פסק דינו על תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין. כמו כן, המבקשות טוענות כי בית המשפט המחוזי שגה בכך שלא קיבל את בקשתן להוספת ראיה. 21. ביום 9.4.2018 הגיש הבנק את תגובתו לבקשה. הבנק סומך את ידיו על פסקי דינן של הערכאות הקודמות וטוען כי יש לדחות את הבקשה, שכן לשיטתו היא אינה עומדת באמות המידה המחמירות לקבלת רשות ערעור ב"גלגול שלישי". כמו כן, הבנק טוען כי מרבית טענותיהן של המבקשות עולות כדי הרחבת חזית ועל-כן דינן להידחות. 22. לגוף הדברים, הבנק מדגיש כי הנפיק כתבי שיפוי לחברה בגין השיקים שאבדו. הבנק מוסיף וטוען כי מאחר שהמבקשות לא פעלו לגביית סכומי השיקים באמצעות כתבי השיפוי שנתן להן נותק הקשר הסיבתי בין הרשלנות הנטענת לנזק שנגרם, גם אם כתבי השיפוי נמסרו באיחור. לעניין הבקשה להוספת ראיה הבנק טוען כי צדק בית המשפט המחוזי בדחותו אותה מאחר שזו אינה עומדת באמת המידה להוספת ראיה בשלב הערעור. דיון והכרעה 23. לאחר שעיינו בבקשה ובתגובה לה החלטנו לעשות שימוש בסמכות לפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ולדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור לפיה – אך זאת רק בהתייחס לטענות הנוגעות לאובדן השיקים. השאלה העקרונית שמצדיקה רשות ערעור בעניין זה נסבה על הכללים החלים על חלוקת הסיכונים בין הלקוח לבין הבנק במקרה של אובדן שיק שהופקד על-ידי הלקוח בחשבונו. חובותיו של בנק כלפי לקוח – עקרונות כלליים 24. מערכת היחסים שבין הלקוח לבין הבנק שבו הוא מפקיד שיקים כפופה למספר רב של מערכות דינים (באופן כללי, ראו: ע"א 2449/08 טואשי נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ, פסקאות 26-22 (16.11.2010) (להלן: עניין טואשי)). בעיקרו של דבר, הבנק כפוף לחובות הנובעות מדיני החוזים, דהיינו מההסכמה החוזית בין הבנק לבין לקוחו, וכן לחובות הנובעות מדיני הנזיקין, דהיינו לחובה הכללית שלא להתרשל כלפי הלקוח. מעבר לכך, הבנק חב ללקוח חובת אמון (ראו: ע"א 5893/91 טפחות בנק משכנתאות לישראל בע"מ נ' צבאח, פ"ד מח(2) 573 (1994) (להלן: עניין צבאח); רות פלאטו-שנער דיני בנקאות – חובת האמון הבנקאית 50-31 (2010)), והוא אף כפוף לדינים ספציפיים יותר הנוגעים לתפקידים שונים שהוא ממלא כלפי הלקוח, כדוגמת דיני השליחות ודיני השטרות (עניין טואשי, בפסקאות 26-22). במלים אחרות, בהתחשב במערכת היחסים המיוחדת שבין הבנק ללקוח ובריבוי הדינים החלים עליה, החוזה הכתוב אינו ממצה את חובות הבנק כלפי הלקוח (דנ"א 1740/91 בנק ברקליס-דיסקונט בע"מ נ' קוסטמן, פ"ד מז(5) 31, 47-46 (1993); עניין צבאח, בעמ' 591-590). 25. על כך יש להוסיף, כי הדין מכיר גם בחובות שבהן נושאים הבנקים כלפי ערבים לחובותיהם של לקוחותיהם, וזאת על-פי סעיף 17א לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981 (ראו: רע"א 4373/05 אבן חיים נ' בנק עצמאות למשכנתאות ופיתוח בע"מ, פסקאות 8-6 (15.11.2007)). בנסיבות העניין, יש להביא בחשבון את החובות שחב הבנק כלפי החברה, שהייתה לקוחתו, ובשינויים המחויבים גם כלפי שרעבי שערבה לחובותיה. חובותיו של בנק כלפי לקוח – המקרה של אובדן שיק 26. היקף החובות החלות על הבנק בעת שהוא מטפל בשיקים שהופקדו בידיו לגבייה זכה לדיון מקיף בע"א 6916/04 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקאות 55-46 (18.2.2010) (להלן: עניין בנק לאומי), שעסק בשאלת אישורו של החוזה האחיד לפתיחה וניהול של חשבונות כלליים בבנק. בנסיבות אותו עניין ביקש בנק לאומי לקבוע בחוזה האחיד תניית פטור מאחריות בגין אובדן שיקים, למעט אובדן שנגרם ברשלנותו. לצורך מתן מענה לשאלת תוקפה של תניה זו נדונה בהרחבה המסגרת המשפטית הראויה לדיון במצבים של אובדן שיקים. במסגרת כך הובהר כי על הטיפול של הבנק בשיקים לגבייה חל, לצד דיני השליחות, אף חוק חוזה קבלנות, התשל"ד-1974 (להלן: חוק חוזה קבלנות), מאחר שהבנק פועל במעמד של קבלן המבצע שירות עבור הלקוח. בהתאם לכך, חל במצב דברים זה סעיף 6(ב)(1) לחוק חוזה קבלנות שמטיל על הבנק אחריות ברמה גבוהה כזו של "'שומר השכר העיקרי'. לאמור – הוא 'אחראי לאבדן הנכס או לנזקו זולת אם נגרמו עקב נסיבות שלא היה עליו לחזותן מראש ולא יכול היה למנוע את תוצאותיהן'" (עניין בנק לאומי, בפסקה 51). בהתאם לכך, נקבע באותו עניין כי תניה לפיה במקרה של אובדן שיק שהופקד לגבייה יישא הבנק באחריות רק כאשר הוכחה רשלנותו היא תניה מקפחת (שם, בפסקאות 52-51). 27. על כן, הגם שבמצבים של אובדן שיק סעיפים 70-69 לפקודת השטרות מאפשרים לקבל שיק חלופי ממושך השיק או לנקוט בהליכים משפטיים כלפיו, אפשרות זו אינה מאיינת את אחריותו של הבנק כלפי הלקוח. היא רק מקנה לבנק או ללקוח, לפי העניין, את הכוח לדרוש קבלת שטר חלופי או לנקוט בהליך מתאים (רע"א 7018/00 אחים לוי עבודות עפר ופיתוח באמצעות עמית לוי נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, סניף צפת (9.1.2001) (להלן: עניין אחים לוי)). במילים אחרות, סעיפים אלו מסדירים את היחסים שבין מי שאחז בשיק שאבד לבין מושך השיק, ולא את היחסים שבין הלקוח לבין הבנק שמונה לפרוע את השיק עבורו. 28. ההנחה שעמדה ביסוד טענתו של הבנק במקרה זה, אשר דומה כי התקבלה על-ידי הערכאות הקודמות, היא שהאפשרות הקיימת לקבל שקים חלף השיקים שאבדו "מאפסת" את אחריותו של הבנק כלפי החברה ושרעבי. אין לקבל הנחה זאת כבסיס להכרעה. אכן, הבנק יכול היה לפנות למושכי השיקים ולדרוש מהם שיקים אחרים חלף אלה שאבדו כנגד מתן כתבי השיפוי. הוא אף יכול היה לבקש משרעבי לשתף עמו פעולה בעניין. אולם, הוא לא יכול היה לפטור עצמו באופן חד-צדדי מאחריותו רק בשל כך שקיימת חלופת פעולה כזו, ואף לא יכול היה לגלגל את האחריות לכך לכתפיהן של החברה או של שרעבי (ראו: עניין אחים לוי; רע"א 2882/05 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' בלולו (16.1.2006)). דיני השטרות אינם ממצים את מערכת היחסים שבין הבנק ללקוח ולצורך ההכרעה במקרה מסוג זה יש לפנות אל שאר מערכות הדינים החלות על יחסים אלו ולבחון את החובות הנובעות מהן (ראו: עניין טואשי, בפסקה 25). 29. דברים אלה מקבלים משנה תוקף בשים לב לחובת תום הלב המוגברת שמוטלת על הבנק ולחובת האמון שחלה עליו, בהתחשב בכוח הרב ובידע העודף שיש לו (ראו: רע"א 2700/15 קשמה (נחמיאס) נ' בנק הפועלים בע"מ, פסקה 3 (7.7.2015) (להלן: עניין קשמה)). פערי הידע, המיומנות והמשאבים בין הבנק ללקוח מצדיקים הטלת חובות מוגברות ופיקוח על הבנקים שיבטיחו הגנה נאותה ללקוח (ראו: עניין צבאח, בעמ' 585, 592-590; ע"א 3955/04 רייזל נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פסקה ו (4.7.2005); ע"א 3352/07 בנק הפועלים בע"מ נ' הורש, פ"ד סג(3) 248, 267-266 (2009); עניין טואשי, בפסקה 34). 30. נסיבות המקרה שבפנינו ממחישות את ההצדקה שבחלוקת הסיכונים המתוארת, כאשר האשם רובץ לפתחו של הבנק ומולו ניצבת בעלת עסק קטן אשר תלויה באשראי הניתן על-ידי הבנק. לבנק היו הידע, המיומנות והמשאבים לפעול לגביית השיקים שאבדו ולא היה מקום לקבוע שנקודת המוצא לדיון במערכת היחסים בינו לבין המבקשות היא גלגול הנטל שבניהול ההליכים המשפטיים כלפי כל אחד ממושכי השיקים לכתפי הלקוחה. הלכה למעשה, כתבי השיפוי שניתנו לחברה הובילו את שרעבי למסע מייגע ומפותל שהעלה חרס. לטענתה, פניותיה למושכי השיקים בבקשה לקבל שיקים חדשים נענו בסירוב, ומכל מקום, מסלול ההוצאה לפועל נחסם בפניה ואילו הגשת תביעה כנגד כל אחד ממושכי השיקים קשתה עליה מבחינה כלכלית. מהלכה למעשה 31. המסקנה המתחייבת מן האמור עד כה היא שפסקי הדין שניתנו בעניינה של שרעבי אינם יכולים לעמוד. פסקי דין אלה ניתנו תוך מתן משקל מכריע להסדרים בפקודת השטרות, שאף יושמו בצורה לא מדויקת, ומבלי להידרש לדינים הנוספים שחלים על מערכת היחסים בין הצדדים ולמכלול טענות ההגנה של שרעבי כדוגמת קיזוז. 32. סוף דבר: דין הערעור להתקבל במובן זה שהדיון יוחזר לבית משפט השלום, על מנת לדון במלוא טענות ההגנה שהעלתה שרעבי, בהתאם לעקרונות שהותוו על-ידינו. בהתאם לכך, יבוטלו ההוצאות שבהן חויבה שרעבי בבית משפט השלום, והבנק יישא בהוצאותיה בהליך זה בסך 5,000 שקלים. ניתן היום, ‏כ"ט באייר התשע"ח (‏14.5.2018). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 18021190_A02.doc עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il