פלוני נ. פלוני

פסק-דין בתיק רע"א 2107/10 בבית המשפט העליון רע"א 2107/10 בפני: כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין המבקשים: 1. פלונית 2. פלוני 3. פלונית 4. פלוני נ ג ד המשיבה: פלונית בקשת רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 25.2.10 בת.א. 1053/08 שניתנה על-ידי כבוד השופטת ד' גנות בשם המבקשים: עו"ד אילן קנר בשם המשיבה: עו"ד תמר קרת פסק-דין 1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו (כבוד השופטת ד' גנות) מיום 25.2.10, במסגרתה נדחתה בקשת המבקשים להגיש חוות דעת רפואית נוספת כתמיכה בתביעתם. המבקשים, יורשי המנוח ותלוייו, הגישו לבית המשפט המחוזי תביעה במסגרתה טענו כי המחלה הקשה ממנה נפטר המנוח נגרמה בשל חשיפתו לאזבסט במקום עבודתו אצל המשיבה. התביעה הוגשה במקור ללא חוות דעת רפואית. בהמשך הוגשה מטעם המבקשים חוות דעתו של פרופ' ברודרמן, וכן הוגשה חוות דעת נגדית מטעם המשיבה. המבקשים עתרו לבית המשפט המחוזי בבקשה לצרף חוות דעת נוספת, של פרופ' רביד, וזאת, לטענתם, כדי להסיר את הספק באשר להגדרת המחלה בה לקה המנוח ואשר גרמה למותו. 2. לאחר קבלת תגובת המשיבה, דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה. בהחלטתו ציין בית המשפט כי בחינת חוות דעתו של פרופ' רביד מעלה כי "אין מדובר בחוות דעת שמטרתה להבהיר את הטעון הבהרה, אלא מדובר בחוות דעת נוספת, שניתנה על ידי מומחה נוסף, ומטרתה 'לחזק' את חוות הדעת המקורית שהוגשה על ידי המומחה מטעם התובעים [המבקשים]". מאחר שנושא חוות הדעת זהה, כך נקבע, אין להתיר את הגשת חוות הדעת. המבקשים עתרו לבית משפט זה בבקשת רשות הערעור שלפניי. בד בבד, הגישו המבקשים לבית המשפט המחוזי בקשה לבטל את החלטתו מיום 25.2.10, מן הטעם שההחלטה ניתנה בטרם חלף המועד להגשת תשובת המבקשים לתגובת המשיבה, וזאת בניגוד להוראת תקנה 241(ג1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי). בית המשפט המחוזי דחה את בקשת המבקשים. בהחלטתו מיום 17.3.10 (להלן: ההחלטה השנייה) נקבע כי "אין כל חובה שבדין לאפשר למבקש להשיב לבקשה, ואם ברצונו להשיב לבקשה, עליו לבקש את רשות בית המשפט לעשות כן, ולבית המשפט שיקול דעת האם לאפשר למבקש להשיב לבקשה, אם לאו...". בית המשפט הוסיף וקבע כי "'רשאי' במשמע – מורשה לעשות כן ברשות בית המשפט, שאם לא ימצא עצמו בית המשפט ממתין לתשובות לתגובות, כאשר כלל לא ברור האם המבקש מבקש להשיב לתגובה" [הדגשות במקור]. לאור האמור הגיע בית המשפט המחוזי למסקנה כי לא נפל כל פסול בהחלטתו, שניתנה לאחר קבלת תגובת הצד שכנגד אף ללא קבלת תשובת המבקשים לתגובה. בהמשך החלטתו הוסיף בית המשפט ודן "לגופם של דברים" בבקשה. בית המשפט שב וקבע, במסגרת החלטתו השנייה, כי אין לאפשר למבקשים להגיש חוות דעת שמסקנה זהה לזו המופיעה בחוות הדעת הראשונה. עם זאת, התיר הוא למבקשים להגיש בקשה להגשת חוות דעת משלימה מטעמו של פרופ' ברודרמן, המומחה מטעמם, שיהא רשאי לפרט בחוות דעתו המשלימה מדוע הוא סבור כי מסקנותיו של המומחה מטעם המשיבים שגויות הן. 3. בבקשת רשות הערעור טוענים המבקשים כי בית המשפט קמא טעה כשנתן את החלטתו מבלי להמתין לתשובתם, בניגוד להוראת תקנה 241(ג1) לתקנות סדר הדין האזרחי, המקנה להם זכות תשובה לתגובת המשיבה בתוך עשרה ימים. כן מעלים המבקשים טענות לגופו של עניין כנגד ההחלטה. המשיבה מצידה סבורה כי הפרשנות של תקנה 241(ג1) אינה רלוונטית עוד לבקשת רשות הערעור, שכן תשובת המבקשים הוגשה בפועל, וההחלטה השנייה של בית המשפט ניתנה לאחריה, כך שהעוול שנעשה, לכאורה, בכך שהחלטת בית המשפט קמא ניתנה בלי שהתקבלה תשובת המבקשים – כך על פי הנטען – תוקן במובן זה שניתנה החלטה נוספת. לגופו של עניין סומכת המשיבה ידיה על החלטות בית המשפט המחוזי, וסבורה כי אין להתיר הגשת חוות דעת רפואית נוספת, משלימה או מתקנת, אלא יש להסתפק בהגשת חוות דעת משלימה של מי שנתן את חוות הדעת המקורית לתמיכה בתביעה. עוד טוענת המשיבה כי הגשת חוות הדעת הנוספת בשלב זה תערער את סדרי הדין הראויים, וכי, מכל מקום, אין להתערב בכגון דא בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית. 4. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובתגובה לה החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה. דין הערעור להתקבל. תקנה 241(ג1) לתקנות סדר הדין האזרחי מקנה למגיש בקשה בכתב זכות להשיב על תשובת המשיב לבקשה תוך עשרה ימים מיום שהתשובה הומצאה לו (או תוך מועד אחר שנקבע). מן האמור עולה כי החלטתו של בית משפט קמא, שניתנה בסמוך לאחר הגשת תשובת המשיבה ובלא שתשובת המבקשים הונחה בפניו, שללה מן המבקשים את זכותם הדיונית האמורה. משכך, ראוי [היה] לקבל את ערעורם ולהשיב את התיק לעיונו של בית המשפט המחוזי, אף מבלי לבחון את הדברים לגופם (ראו: רע"א 8978/04 עצמון נ' בנק הפועלים בע"מ (לא פורסם, 5.12.2004); רע"א 2020/04 בן עמי נ' בנק הפועלים בע"מ (לא פורסם, 3.2.2005); רע"א 7681/05 פישר נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ (לא פורסם, 27.11.2005). במקרה שלפנינו, נתן בית המשפט המחוזי החלטה נוספת – היא ההחלטה השנייה, ויתכן שהחלטה זו ניתנה לאחר שתשובת המבקשים עמדה לנגד עיניו. אלא שלכך אין התייחסות מפורשת בהחלטה השנייה, ומכל מקום, בקשת רשות הערעור מתייחסת להחלטה הראשונה – והדין עם המבקשים. אשר על כן, הערעור מתקבל. בית המשפט המחוזי ידון מחדש בבקשה להגשת חוות דעת רפואית נוספת. המשיבה תשא בהוצאות המבקשים וכן בשכר טרחת עורך-דין בסך 8,000 ש"ח. ניתן היום, כ"ט בתמוז התש"ע (11.7.2010). המשנה-לנשיאה _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 10021070_P02.doc גח מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il